מבט לפרשת השבוע "תולדות"

ניסיון העושר ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את השאלות בפרשה השבוע, האם יצחק לא ידע את ההבדל העצום בין עשיו הרשע ליעקב הצדיק? ● מדוע יצחק מלכתחילה לא מתכנן לברך גם את יעקב בברכות? ● פרשת תולדות

"ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשיו" (כז, כב)

 מבאר רש"י מה מיוחד בקול של יעקב לעומת עשיו. יעקב מדבר בלשון תחנונים "קום נא,  אבל עשיו בלשון קנטוריא דבר "קום אבי".

רואים שגם יצחק אבינו שאהב את עשיו, אבל גם הוא הבחין בין שניהם. יעקב מדבר בלשון יותר עדינה, יעקב מזכיר שם שמים "כי הקרה ה' אלוקיך" לכן מתחזקת השאלה מדוע בחר יצחק לברך רק את עשיו.

יותר צריך להבין, יצחק זכה במפתח הברכות, ירושה מאביו אברהם. יצחק בא לברך, יש לו בסך הכל שני בנים, מדוע לא לחלק ביניהם את הברכות, למה הוא מזמן רק את עשיו.

למעשה את השאלה הזו שואל בדרכו עשיו הרשע: "ויאמר עשיו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי" (כז, לח). עשיו מבין שהאבא תכנן לברך את שתי בניו, אם יעקב בא וקיבל את הברכות ראשון, לפחות אני מבקש את החלק השני שהיה אמור להינתן ליעקב.

כדי להבין את הקשר בין יצחק לעשיו נדרשים אנו לפסוק בתחילת הפרשה "ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב". יש הבדל בין האהבות של יצחק ורבקה.

על יצחק כתוב "ויאהב" הוא מתאמץ כדי לאהוב. לכן התורה כותבת סיבה כי ציד בפיו.

לעומתו, רבקה היא "אוהבת" בפשטות בלי שום מאמץ, לכן התורה לא טורחת לכתוב מדוע.

לאהוב את יעקב זה פשוט, יעקב הוא הילד היהודי שכל אבא ואמא מתפללים עליו "איש תם יושב אהלים" אבל לאהוב את עשיו צריך מאמץ.

רש"י מביא את המדרש "ציד בפיו: של עשיו, שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו". עשיו היה שואל את אביו שאלות איך מעשרים את המלח, את התבן, לנסות להראות שהוא גם תלמיד ישיבה.

הגר"מ רודמן זצ"ל בספרו "זכרון מאיר" מבאר: יצחק הכיר את עשיו היטב, הוא ידע את מצבו הרוחני, לכן מבקש יצחק "גשה נא ואמושך בני" – אמר יצחק בלבו אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו.

אבל יצחק הבין שעשיו הרשע לא מתנתק ממנו. עשיו מחפש דרך להיות קשור לאבא, לכן הוא מחפש שאלות טובות בהלכה. לכן הוא משתדל במצות כיבוד אב.

יש שני סוגים של בנים רשעים. הבן הרשע בהגדה למשל הוא מוציא את עצמו מן הכלל לכן "אף אתה הכהה את שיניו" אבל יש בן רשע שבא לבית ומנסה להיות כמו בני הבית, להראות שהוא בן תורה, לבן כזה אסור לנעול דלת, צריך להראות לו אהבה, לכן "ויאהב יצחק את עשיו".

יצחק מבין את מצבו ומנסה לאהוב אותו.

אולי לפי המהלך של הרב רובמן אפשר להוסיף שיצחק מדבר רק על ברכות גשמות "טל השמים, משמני הארץ". יצחק לא רצה לתת לבן התם שיושב אהלים ברכות גשמיות.

ידוע שיש שני סוגי ניסיונות בעולם. ניסיון העושר וניסיון העוני. במהלך ההיסטוריה התברר שניסיון העושר יותר קשה. לכן הקהילות העשירות יותר התבוללו למשל. יצחק הבין כמו התנא באבות כך היא דרכה של תורה "פת במלח תאכל ועל הארץ תישן" עשיו צודק בטענה שלו "הברכה אחת לך אבי". כן יצחק תכנן לתת את העושר הגשמי רק לעשיו.

אבל את הברכות הרוחניות בכל מקרה תכנן יצחק לתת לבן הצדיק כמו שאומר יצחק ליעקב בפרידה, כשיעקב נשלח לקחת אשה "ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם"(כח, ד).

מבאר רש"י: ממך יצא אותו הגוי ואותו הזרע המבורך" כלומר ארץ ישראל וכל הנושא הרוחני שהובטח לזרעו של אברהם שייך לך יעקב.