עגלת קניות |
||||
|
כניסה לחברים רשומים |
הערוץ שכובש את העולם |
||||||
נחום קפלן | כדורינט | ||||||
14/10/2013 13:40 | ||||||
איש העסקים שרון מועלם לא יכל לצאת מהמלון בו שהה, מפני השלג הכבד ● הוא צפה בהידברות, ומאז ביצע את המהפך של חייו: "אין נושא שהערוץ לא נוגע בו – זוגיות, חינוך ילדים ומה לא" ● וזוג אנשי ההיי-טק, טל ונונה אור, חזרו בתשובה בגלל שלט הטלוויזיה שנפל לרצפה, ו"בטעות" נשמע קולו של הרב זמיר כהן ברקע
"נולדתי לפני ארבעים ואחת שנים בנס ציונה, בתקופה בה הייתה העיר מלאה פרדסים. בית הוריי היה מסורתי ומלא אמונה. כנער למדתי ב"אורט רחובות" ואת שירותי הצבאי עשיתי בגדוד 890 של חיל צנחנים. לאחר השירות נשלחתי מטעם הסוכנות היהודית למדינת טקסס בארצות הברית במטרה לפעול בקרב היהודים ולחזק את הקשר שלהם לארץ ישראל ולביקור בה", מספר שרון מועלם בראיון ליעקב רביבו מ'הידברות'.
"לאחר מכן עסקתי במשך שנים בתחום מכירת מכוניות. הרווחתי הרבה מאוד כסף, אבל תמיד חשתי שאין לזה תכלית. ביליתי הרבה בדייג, חיפשתי שקט. בשלב מסוים הייתה לי נפילה כלכלית, אבל לא התפעלתי ממנה. המשכתי לחפש את האושר ולא את העושר. "מאוחר יותר מצאתי עבודה בתחום השיווק במדינת רומניה. תפקידי היה לערוך מחקרי שוק שונים וכך מצאתי את עצמי מסתובב הרבה ברומניה, ומכיר קהילות יהודיות רבות שמאוד התלהבו לפגוש ביהודי מתוצרת הארץ. תמיד היו מבקשים ממני להיות חזן, לקרוא להם בתורה וכמובן לברך אותם... "לא הייתי שומר תורה ומצוות כנדרש, עד לאותו יום בו התחיל לרדת שלג במקום שהותי ברומניה. השלג ירד ואני הייתי סגור מבלי יכולת לצאת מבית המלון בו שהיתי. השלג המשיך להיערם במשך כמה ימים ולא היה לי מה לעשות. ישבתי בחדרי במלון וחיפשתי משהו להעביר בו את הזמן. לפתע צפיתי בהרצאה של הרב זמיר כהן ומאוד נהניתי ממנה. הזמן היה לרשותי, וכך ישבתי והאזנתי לשיעורי תורה בנושאים רבים ומגוונים. התחלתי לשמור שבתות, ומכאן הדרך להתחזקות הייתה ברורה עבורי. "אחרי שחזרתי לארץ התחברתי כל הזמן לערוץ 97. הפסקתי לראות ערוצים אחרים, ובכל מקום שבו הייתי - בבית, אצל הוריי ובמקומות נוספים - התחברתי לערוץ הידברות, לכל ההרצאות. התחברתי לשיעוריו המרתקים של הרב יוסף בן פורת, ובמיוחד זכורה לי הרצאתו "איפה אלוקים היה בשואה?" "התחברתי לשיעורי הרב פנגר על מיסטיקה, גלגולי נשמות, ולשיעורי הקבלה של הרב בצרי. פעם בעשר בלילה צפיתי בשיעור שלו שנושאו היה: כמה חמור לפגוע בעני. אם פוגעים בו הוא פונה לריבונו של עולם ואומר: "פעם אחת פגעת בי על שאני עני וכעת בא האדם הזה ומצער אותי?!". זה מאוד נגע ללבי וחיזק אצלי את עניין הצדקה. אין נושא שהערוץ לא נוגע בו - זוגיות, חינוך ילדים ומה לא. זה כבש אותי לגמרי. הפסקתי לראות סרטים, תכניות בידור ואפילו חדשות. שני ילדיי ידעו שאבא שלהם רואה רק את הערוץ הזה. "הגעתי גם להרצאות של הידברות, באולמי ויטראז' בנס ציונה, לבית קפה בפתח תקווה, שם הרב יצחק פנגר נתן שיעור שבועי. קפצתי למים. נכנסתי לבית כנסת ומכאן העניינים המשיכו להתגלגל. "יצרתי קשר עם בית חב"ד המקומי בנס ציונה ועם הרב שגיא הר שפר והמשכתי להתחזק, עד שהפכתי לשומר תורה ומצוות המשתדל להקפיד על קלה כחמורה. "כיום אני גר ברחובות ומתחזק בבית מדרשו החם והאוהב של הרב בנימין מזור. נערכים שם שיעורים מדי יום, התוועדויות ותפילות בשבת עם קידוש וסעודה שלישית. בית חם כזה עוד לא היה לי. "משהו ענק קורה בעם ישראל. יש פה מלחמת עולמות על אמיתות הדרך, בין הדרך הנהנתנית של העולם הזה לבין הדרך היהודית הטהורה. רק עכשיו, כשנכנסתי פנימה, אני מבין את כל זה. אבל לשקר אין רגליים. הוא לא יכול להחזיק הרבה זמן מעמד. תמיד האמת מנצחת בסוף", מסיים מועלם בהתרגשות. עשר שנות עקרות הגיעו לסיומן כשטל אור היה בן 13 הוריו התחזקו והחלו לשמור תורה ומצוות. הוא היה אז במקסיקו והתקשה לעשות את השינוי. בגיל 18 עלה לארץ והתגייס. הוא הלך להרצאות וביקש מרבנים ברכה להתחזק ולמצוא אישה. הברכה השנייה התקיימה, והוא זכה להכיר את נונה, ורק נותר לו לבקש את הברכה השנייה, לעזור לאשתו להתקרב גם היא ליהדות. "לאשתי לא היה שום מושג דתי", מספר טל, 39, איש עסקים המנהל את החברה ´בלו בניית אתר´, ל"הידברות". "אדרבה, היא היתה אישה מלומדת עם הרבה אנטי. יום אחד", הוא משחזר, "השלט נפל לה מהיד, התפרק על הרצפה, הסוללות עפו מתוכו, וכך התחלף לערוץ 97, שמעולם לא הכרנו. אשתי אוספת את הבטריות, וברקע הרב זמיר כהן נותן לה תשובות לשאלות שהיא תמיד שאלה. כך ההתחזקות שלנו החלה". נונה, 35, גם היא עובדת עם בעלה בחברת המחשבים, והם מתגוררים בחולון. "תמיד האמנתי שיש כוח עליון", היא משתפת, "וכי לא נראה הגיוני שהעולם נברא ומתקיים בשלמות כזו מעצמו", אבל מסייגת: "אלא שבחרתי בזמנו להאמין בצורה מודרנית, לא מחייבת, שיש איזה משהו, נקרא לזה כוח עליון, המטבח הקוסמי, אנרגיה חיובית, אנרגיית החיים, מודעות על וכו´". בכל הקשור למצוות, נונה תמיד חשבה שאין בהן היגיון וש"אם יש, נשמח לשמוע, אבל יש לי המון שאלות מתקילות ואף אחד לא יעמוד מול השאלות המתחכמות שלי", היא נזכרת במחשבות של אז. "למען האמת, אף אחד גם לא ממש ניסה. בפעמים היחידות שנתקלתי בדיבור עם רבנים הם אמרו לי שאם זה באמת מעניין אותי, אפשר ללכת לסמינרים וללמוד הלכות. אני כמובן ישר חשבתי: ´בטח, אין לכם תשובה אז אתם שולחים אותי לשטיפת מוח´. אני לא מאלה שיעשו כל כך הרבה דברים לא מובנים סתם כך או מתוך הפחדה". אבל יום אחד, כאמור, נונה נחשפה לעולם חדש שהיא לא הכירה. "הייתי לבד בבית ולא היה מה לראות בטלוויזיה. לקחתי את השלט במטרה לחפש מה לראות והוא נשמט מידי, נפל על הרצפה והתפרק לגמרי. הבטריות עפו להן לכיוונים שונים והערוץ בטלוויזיה התחלף ל-97, ערוץ הידברות", היא משחזרת. "עד היום לא ברור לי איך עבר ערוץ בשלט. כי גם אם היה נלחץ בטעות סביר יותר שהיה עובר לערוץ חד ספרתי, ואם כבר דו ספרתי אז של אותה ספרה, למשל 22". על מה דיבר הרב זמיר בהרצאתו? "הוא דיבר בדיוק על חסד וגבורה ועל הקצר שנוצר למשל מאכילת בשר עם חלב, הדבר שהכי לא הבנתי בזמנו. על אכילת ´פירות ים´ שאלה שרצים וג´וקים ועל איך שזה מזהם את הגוף והנשמה שלנו. התחלתי לשמוע תוך כדי חיפושים אחר השלט והרכבתו. וכשלבסוף השלט הורכב, כבר הייתי מרותקת להרצאה". מאז התחילה נונה לצפות בהרצאות של הידברות. "היינו בסמינר, קניתי וקראתי ספרים של הרב זמיר כהן. נכון שהיו עליות וירידות אבל לבסוף, צעד אחר צעד, התחזקנו ואנחנו ממשיכים גם היום להתחזק. כמה שהאדם יכול להיות מסונוור ויהיר עד כי הוא בטוח שהוא יודע הכל ומחסיר מעצמו כל כך הרבה", מתוודה נונה על העבר. "שנים רבות אחרי זה הגעתי למסכנה פשוטה: שיפוטיות שווה בורות. אם רוצים להעביר ביקורת על משהו או מישהו - צריך קודם כל להבין ולדעת על מה מדובר. "אז הבנתי שהרבנים לא נכנסו לוויכוחים מיותרים כי לא היה להם פרטנר לשיחה. כמו שפרופסור לפיזיקה קוואנטית לא ידבר איתי, ובוודאי לא יתווכח על נושאים מעמיקים בפיזיקה כי אין לי כל בסיס לשיחה מסוג זה. אבל משהו התחיל להתעורר בי", ממשיכה נונה ומשתפת, "התחלתי לקרוא ספרים על מודעות עצמית, חשיבה חיובית, חוקי הטבע, והבנתי שיש הרבה עבודה עצמית לפניי. הספרים האלו טובים כשלעצמם אך עם הזמן מבינים שאין בהם את העומק והדיוק כפי שקיים ביהדות אצלנו". טל: "לפני כשנתיים, אחרי 10 שנים שבהם לא זכינו לילדים, הרב זמיר כהן הגיע להרצאה בחולון, ואשתי הציעה שנלך ונבקש ברכה. מכרו שם באותו יום את התמונה עם הא´-ב´ בתוך מגן דוד של הרב זמיר. ואז מנחה הערב החל לברך אותנו. עצרתי אותו וביקשתי ברכה לילדים. כולם ענו אמן בחזקה. אבנר אמר ´עם אמן כזה - עוד שנה אתם עם תאומים!´. ובאמת, לאחר קצת יותר משנה אשתי נקלטה ונולדו תאומים - יונתן ואמילי. "במהלך ההיריון, אשתי הגיעה למיון לאחר שחשה ברע, ושם קיבלנו התחזקות נוספת. בחדר המיון היתה בעלת תשובה שעלתה מרוסיה, ודיברה בהתלהבות רבה. אשתי עברה לאשפוז במחלקה, ואת מי הביאו למיטה הסמוכה? כמובן, את בעלת התשובה, שתחזק את אשתי. ואשתי, שכל הזמן חיפשה תשובות, פתאום קיבלה תשובות מאותה אישה. היום אנחנו דתיים, אשתי מכסה את הראש, שומרים שבת. אין לנו צל של ספק שקרו כאן המון נסים. אי אפשר שהכל יקרה בדיוק כפי שביקשתי, בלי השגחה פרטית. נונה נזכרת: "בסוף השבוע האחרון של שמחת תורה ושבת בראשית היינו עם הידברות במלון כינר. שם החלטתי להתחזק עוד יותר, ולקבל על עצמי את הלבוש הצנוע ואת כיסוי הראש. קיוויתי שאם אעשה כך במשך ארבעת ימי השהות במלון, יהיה קל יותר להמשיך משם. וברוך השם, אני ממשיכה בזה וגם כשקשה וקצת מוזר, וגם כשאנשים שואלים שאלות. כל יום אני אומרת לעצמי שהיום זה מוזר וקשה, אבל מחר יהיה קל יותר, כי אין ספק בלבי שאני עושה את הדבר הנכון. "לסיכום הייתי רוצה לומר שלדעתי הטעות הכי גדולה של אדם שגדל בסביבה חילונית היא שאינו מודע לעובדה שמטרת הבריאה היא להטיב לאדם. ברגע שמבינים את זה - הכל מתחיל להיראות אחרת. כך, לפחות, זה קרה אצלי". |
||||||
|
||||||
|
||||||
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך |