מבט לפרשת השבוע "וירא"

רפואתו של אברהם ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מדוע הקב"ה שלח מלאך לרפא את אברהם אבינו ● לשיטת רבי שמעון בר יוחאי, אבן טובה הייתה תלויה בצווארו של אברהם, שכל חולה הרואה אותה מיד מתרפא ● מדוע אם כן, לא הסתכל אברהם באבן ונתרפא?

"והנה שלושה אנשים ניצבים עליו" (יח, ב)

מבאר רש"י: לשם מה היו צריכים לבוא שלושה מלאכים לאברהם ולשרה? "אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם".

בשבוע הבא נקרא בתורה: "וה' ברך את אברהם בכל". נחלקו התנאים – מה פירוש המילה "בכל"? רבי שמעון בן יוחאי אומר: "אבן טובה הייתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו – מיד מתרפא. ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם, תלאה הקדוש ברוך הוא (לאבן הזו) בגלגל חמה" (בבא בתרא טז, ב).

יש במפרשים, שהסבירו את העניין בדרך משל. הרשב"א ביאר, שאברהם אבינו היה מושלם בכל החכמות המדעיות והרוחניות. החכמה של אברהם משולה לאבן טובה. על ידי החכמה קירב אברהם אבינו את הבריות להאמין בבורא יתברך.

ה"תוספות" מבארים, שרבי שמעון מתכוון לרפואה ממש. וכך מבאר המהרש"א: האבן הטובה הייתה בפועל, והיא ריפאה חולים.

אם הכוונה לאבן ממש, שבכוחה לרפא כל חולה ממחלתו, כמו שאומר התנא רבי שמעון: "שכל הרואה אותו – מיד מתרפא". קשה: מדוע היה צורך לשלוח מלאך מיוחד לרפא את אברהם אבינו ממחלתו? הרי אברהם יכול בכל רגע להסתכל באבן, שהייתה תלויה בצווארו ולהתרפא?

הגמרא במסכת ברכות מספרת את כוח הרפואה, שהיה לרבי יוחנן בידו. ואף על פי כן את עצמו הוא לא יכול לרפא. "רבי חייא בר אבא חלש (חלה). על לגביה (נכנס אצלו) רבי יוחנן (לבקרו) אמר ליה (רבי יוחנן שואל את רבי חייא בר אבא) : חביבין עליך ייסורין? (=האם אתה שמח בייסורין שמכפרים עליך)? אמר ליה (עונה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן(: לא הן ולא שכרן (איני רוצה לא בייסורין ולא בשכרם!) אמר ליה (רבי יוחנן) : הב לי ידך (=תן לי את ידך), יהב ליה ידיה ואקמיה (נתן לו רבי חייא בר אבא את ידו, ורבי יוחנן העמיד אותו ממיטתו, ורבי חייא הבריא).

ממשיכה הגמרא ומספרת עוד מעשה דומה:

רבי יוחנן חלש (רבי יוחנן עצמו חלה). על לגביה (נכנס לבקר אותו) רבי חנינא. אמר ליה (רבי חנינא שואל את רבי יוחנן): חביבין עליך ייסורין? (=האם אתה שמח בייסורין שמכפרים?) אמר ליה: לא הן ולא שכרן! (עונה רבי יוחנן: איני רוצה ייסורין ולא בשכרם). אמר ליה (אומר רבי חנינא): הב לי ידך (תן לי את ידך), יהב ליה ידיה, ואוקמיה (נתן לו רבי יוחנן את ידו, ורבי חנינא העמיד אותו מחוליו).

שואלת הגמרא: אמאי, לוקים רבי יוחנן לנפשיה? (למה צריך רבי יוחנן את עזרתו של רבי חנינא, הרי רבי יוחנן יודע בעצמו לרפא חולה בידו, כמו שהוא העמיד את רבי חייא בר אבא)?? מתרצת הגמרא: אמרי (אמרו בני הישיבה): אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים (=אסיר הכלוא בבית סוהר אינו יכול להשתחרר בכוחות עצמו מהכלא).

והנמשל: גם צדיק, שיש לו כוח להושיע אחרים, לרפא אחרים בידו – לרפא את עצמו אינו יכול, אלא הוא זקוק לעזרת אחרים (ברכות ה, ב).

לפי דברי הגמרא, כמו שרבי יוחנן לא יכול לרפא את עצמו, גם אברהם אבינו יכול לרפא אחרים באבן הטובה, אבל לא את עצמו, שכן  "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". לכן היה צורך לשלוח מלאך לרפא את אברהם אבינו.

תשובה נוספת חשבתי לומר: יש לחלק בין מחלה שאין לה קצבה לבין מחלה שבאה מחמת מכה, שבתהליך טבעי של זמן היא מתרפאת. הסגולה של האבן הייתה, שכל מי שחולה במחלה שאין לה קצבה – כלומר: שהיא פוגעת באחד מרמ"ח האיברים או שהיא גורמת מוות, מי שחלה- בא לאברהם אבינו, הסתכל באבן והתרפא. אבל מחלה שבאה ממכה ומתרפאת בצורה טבעית, על ידי הגלדת הפצע או המכה, האבן לא הייתה מרפאת. היסוד הזה משמע גם בתוספות, שאומרים שעד יעקב אבינו לא היה חולי שגרם מוות. אבל חולי מפציעה או מכה היה.

לכך אברהם אבינו, שלא היה חולה אלא מחמת ברית המילה, שהיא כחולי מחמת מכה, לא עזרה לו ההסתכלות באבן, ורק מלאך השם משמים בא לזרז את תהליך הריפוי של הצדיק.