רוח הקודש באומן

סיפורו המדהים של אחד מאלפי האנשים שקיבלו את ברכת הגה"צ מוהרא"ש שליט"א, במהלך מעמד ה"פדיון נפש" בערב ראש השנה האחרון ● "הוא לא האמין למשמע אוזניו. הרי מעולם לא שוחח עם הצדיק, וגם הפעם אף מילה לא הוציא מפיו"

אומן, ערב ראש השנה תשע"ד. בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב שבו מתפלל הצדיק מיבנאל מלא מפה לפה.
 
זה עתה הסתיימה לה תפילת שחרית, תפילת שחרית האחרונה לשנת תשע"ג החולפת, והמוני בית ישראל, מכל הזרמים ומכל העדות, מצטופפים ועושים את דרכם לכיוון מקום תפילתו של הצדיק היושב במזרח בית הכנסת הגדול, כדי לזכות בברכה לשנה טובה. כדרכו בקודש, נוהג הצדיק לערוך "פדיון נפש" לאלפי חסידי ברסלב, ולהרעיף ברכות לרוב על כל אחד ואחד.
 
ראובן, חרדי חוזר בתשובה שזו הפעם הראשונה בחייו לפגוש את הצדיק, עמד אף הוא בתור הענק שהלך והתעצם מרגע לרגע, וחיכה להגיע סוף סוף אל הצדיק, לשפוך לפניו את אשר על ליבו ולקבל את ברכתו הקדושה.
 
ככל שהתקדם התור, יכל ראובן להסתכל טוב יותר על הצדיק ולהתבונן במעשיו. הוא ראה כי הצדיק מקבל את כל ההמונים בשמחה ובלבביות, למרות גילו וחולשתו את כולם הוא רוצה לברך, לעודד לחזק ולייעץ. אך מה שהלב חושק, הזמן עושק. אי אפשר ולא שייך להספיק ולברך את כולם. השנה הגדיל הצדיק לעשות והחל לקבל "פדיון נפש" כבר מהלילה הקודם, ובכל זאת, צורכי עמך מרובים וקשה לקבל את כולם.
 
תוך כדי המתנה הרהר ראובן וחשב לעצמו מה יבקש מהצדיק: 'הן אמת שזכיתי לחזור בתשובה, וכבר שנים רבות שאני חרדי, זכיתי להקים בית בישראל וילדי לומדים בתלמוד תורה, אך דבר אחד מעיק לי על הלב ואותו רציתי לספר לצדיק ולבקש ממנו עצה... האווירה בבית לא בריאה, יש הרבה מתח ולחץ, הילדים צועקים ורבים הרבה ביניהם, אני ממש יוצא מדעתי מהלחץ שיש לנו בבית, מה לעשות כדי שיהיה מעט רוגע ומעט שלווה בבית???'.
 
הנה אט אט מתקרב תורו אל הצדיק, וראובן מחליט שהוא יספר את הכול ויתאר את כל המצב ובסוף ייבקש עצה מה לעשות כדי להרגיע את האווירה בבית.
 
ההתרגשות גוברת מרגע לרגע וראובן משנן לעצמו שוב ושוב את המשפטים שהוא רוצה לומר לצדיק, בוחר הוא בקפידה את המילים שרוצה לומר ומשנן אותן פעם אחר פעם. מכיר הוא את עצמו, מרוב התרגשות הוא יכול "לשכוח" לדבר...
 
והנה הרגע הגדול מגיע, ראובן מתקרב לצדיק, ליבו מחסיר פעימה מרוב בושה, מנשק הוא את ידי הצדיק, מנסה לומר את אשר בלבו אך, הפה "שכח" לדבר... שום מילה לא יוצאת מגרונו...
 
הצדיק תופס את ידיו של ראובן, מסתכל בעיניו, ואומר לו: "יומתקו ממך כל הדינים ויומשך עליך ועל כל בני ביתך חסדים ורחמים גמורים על ידי פלא עליון". ומוסיף: "אל תרים את הקול שלך על בני ביתך... שתהיה לך שנה טובה ומבורכת...".
 
ראובן לא האמין למשמע אוזניו. הרי מעולם לא שוחח עם הצדיק, וגם הפעם אף מילה לא הוציא מפיו, ואיך ידע הצדיק לכוון בדיוק למה שמעיק לו...?. הוא היה כולו נרגש ונפעם, הבין כי הצדיק נכנס לפנימיות לבבו בתוך שניות ספורות, הרגיש את מצוקתו ונתן לו עצה טובה.
 
הוא המשיך לכיוון היציאה מבית הכנסת, כולו מהורהר, ואז פגש את אחד מחסידי ברסלב ושח בפניו את המעשה שזה עתה התרחש מול עיניו. החסיד שמקורב לכבוד הצדיק כבר שנים רבות הסביר לו שזהו אינו מקרה נדיר, הרי רוח הקודש מצויה אצל הצדיק באופן תדיר, ואם הוא ישתדל לקיים את דברי הצדיק אז ודאי יהיו לו חיים טובים. השניים נפרדו והחסיד סיפר לנו את הסיפור, כדי שיתקדש שם שמים ברבים.