הרקדנית שהפכה לאשה חסידית

היא היתה רקדנית בטן מפורסמת, ושחקנית ששיחקה בסרטים רבים ● היא הדריכה ספורטאים ורקדנים לתחרויות, במשך 18 שנה ● עשו עליה כתבות רבות בעיתון "לאשה" ● ואז היא הרגישה שהיא צריכה חיבור לקדושה, ונשאבה לעולם החסידות

רבקה צור מחולון, היתה רק לפני 10 שנים רקדנית בטן מצליחה, בעלת רפרטואר עשיר בתחום. בין היתר, שיחקה בסרטים רבים כמו "בדרנית בחצות", עם צביקה פיק ותיקי דיין, הופיעה בכל רחבי העולם - ארה"ב, אירופה ואפילו בפני מלך סעודיה. היא גם השתתפה בתוכניות של דן שילון, דודו טופז ואמנון לוי. בשלב כלשהו אף נבחרה לייצג את ישראל בתחרויות שונות. בהמשך הפכה למורה מבוקשת ומוערכת בכפר המכביה, בו הדריכה במשך 18 שנים ספורטאים וספורטאיות, רקדנים ורקדניות לתחרויות שונות, עבודה שעזבה לאחר שחזרה בתשובה כיוון שנאלצה לעבוד בשבת. נוסף לזאת, יש לה גם רפרטואר עשיר בתקשורת: כך למשל זכתה ללא מעט כתבות בעיתון ´לאישה´, ובעיתונים מוכרים נוספים ובתוכנית ´חיים שכאלה´, אפילו עשו עליה תכנית שלמה.

צור מספרת שיחד עם אהבתה לריקוד, היתה לה גם משיכה גדולה לעולם המיסטיקה, אותו למדה ואף עסקה בו במקביל לריקוד. מתוך כך, רבים הגיעו לשיחות ייעוץ והכוונה שערכה להם, והודות לפעילות זו החלה להתקרב ליהדות: "אחרי עבודה עם כל כך הרבה אנשים, ששפכו לפניי את מר לבם ותנו לפניי את צרותיהם מדי יום - הרגשתי שאני חייבת ´לגעת´ במשהו קדוש, להתנקות מכל מה שאנשים מספרים לי", היא מספרת לאפרת כהן מ'הידברות'.

"מישהי שהגיעה אליי סיפרה שהלכה לאיזו אישה ערבייה שנתנה לה קמע למזל שהכין עבורה איזה קאדי, כי לדבריה ´אין לה מזל´ ולכן היא לא מצליחה בחיים, וכן כביכול כישפה אותה בכישופים שונים כדי שתזכה לאהבה של מישהו שלבה חפץ בו. הבטתי בה בזעזוע גמור ושאלתי אותה: ´תגידי, את יהודיה?´, וכשהיא ענתה בחיוב הזדעזעתי עוד יותר. הרגשתי שאני חייבת לגבל הגנה מהאנרגיות השליליות הרבות שאני נחשפת אליהן". או אז החלה את דרכה צור במרכז לחקר הקבלה, שם מהר מאוד הרגישה שמדובר בזיוף. "הייתי מגיעה בימי שישי עם האוטו והכביכול רב שם לא היה אומר לי כלום וכל מה שהם הוציאו מהפה, ראיתי כמה הם ניסו למצוא חן בעיניי וכמה הם פחדו מהתגובה שלי, כי הייתי שווה בשבילם הרבה מאוד כסף ופרסום שהם זכו לו מפני שהייתי פוקדת את המקום".

בהמשך, כשכבר שיוועה ללכת לשיעורי תורה ולא ידעה איפה למצוא אותם, מצאה צור בביתה פתק קטן, שהילד שלה קיפל לאווירון, על שיעורי חסידות. מיד כשהתקשרה לברר, הבינה שהשיעורים ממוקמים בבית כנסת בשם ´אלימלך´, בדיוק בתאריך שבו היה יום האזכרה של אביה, ששמו היה אף הוא אלימלך. ולא רק זאת, אלא שגם בעלה הוא נצר לשושלת של רבי אלימלך מליז´ענסק, שהיה סבי סביו. "התרגשתי מאוד ממה שהיה נדמה כמעבר לסתם צירוף מקרים, והתחלתי ללכת. שם התחיל תהליך התשובה שלי בעצם". בהמשך השתתפה בשיעורי יהדות, שהתקיימו אצל הגברת אוסנת, שם הרצה רב צעיר וצנוע בשם זמיר כהן, "ותמיד אמרתי שכגודל הצניעות שלו, כך גודל הגדלות שלו, ושמחכה לו עתיד מזהיר בתחום, וב"ה צדקתי".

ההתחלה, כמו כל ההתחלות, לא היתה קלה, שכן צור היתה לבדה בהחלטה לחזור בתשובה. "בעלי והילדים היו ממש נגדי וזה לקח זמן עד שהם קיבלו אותי". מה שעזר לה מאוד, היתה העובדה שצור הגיעה מבית ששמרו בו מסורת בצורה אדוקה, ושגרם לה לזכור את היהדות בצורה נעימה והרמונית.

צור מספרת שכל חייה עברו עליה בהשגחה פרטית מופלאה, וכחלק מזה למשל, כאשר היתה בהריון, בחודש השביעי בלבד, חשה צירי לידה וחשבה שהיא עומדת לעבור הפלה. מיד הזעיקה את בעלה, שהתקשר למד"א, אולם משום שהיה נשמע צעיר למדי, היו בטוחים שמדובר במתיחה, גערו בו וסירבו לשתף איתו פעולה. בעלה, שהיה אובד עצות, יצא אל הרחוב, שם הזעיק את האישה הראשונה שמצא, שיילדה את אישתו שחיכתה לבד בבית. "אחר כך הסתבר שהיא בת של איזו מיילדת מארצות הברית, וששמה מרים, והיא ידעה בדיוק איך ליילד אותי. היה לי נס נוסף כי הייתי בטוחה בהתחלה שזו הפלה, לא הבנתי שמדובר בלידה מוקדמת, וכשהרגשתי שהתינוק יוצא - חשבתי שאני עומדת לאבד אותו, ולכן ניסיתי לדחוף אותו בחזרה פנימה אל הבטן... אבל ב"ה הוא יצא בריא ושלם".
 
בהמשך התקרבה רבקה צור לחסידות חב"ד, והיום היא חב"דניקית אדוקה. "שלחתי מכתב לרבי מליובאוויטש זצ"ל, בעודו בחיים, וסיפרתי שיש לי קשיים בזוגיות. הוא השיב לי שעליי לבדוק את המזוזות שבביתי. אבל לא הכרתי מישהו שבודק מזוזות וממש הצטערתי. יום למחרת, דפק אצלי בדלת איזה איש חרדי, שהציג את עצמו כבודק מזוזות בחינם. נבהלתי ושאלתי אותו: ´אבל מי שלח אותך?!´ והוא הסביר שהוא חסיד חב"ד והרבי שלח אותם למבצע שלפני ראש השנה, עוברים בבתים ובודקים להם את המזוזות חינם. וכשהוא הסתכל במזוזה של חדר השינה שלי ושל בעלי - הסתבר שהיא היתה פסולה. דרך המזוזות היא ידע פשוט הכל על מה שקורה אצלי בבית. דברים שאיש בעולם לא ידע, והוא הדהים אותי". בהמשך התקרבה צור ל´משפיע´, שהוא חסיד חב"ד, שמלווה חסיד חב"ד אחר בדרכו, בהוראת הרבי. לכל חסיד יש ´משפיע´ שמלווה אותו באשר הוא. "יום אחד המשפיע הגיע אליי הביתה וראה על הקיר תמונות שלי כרקדנית בטן, ולידן את התמונה של הרבי מלובביץ´, והוא אמר לי בעדינות: 'את לא חושבת שלרבי כואבות העיניים מלהסתכל בתמונות האלה?' ואני בתמימותי פשוט הזזתי אותן מעט רחוק יותר, ולא הבנתי שהוא מנסה לרמוז לי שאני צריכה להוריד אותן".

היום צור מינפה את המקצוע הקודם שלה והפכה למטפלת בתנועה באמצעות ריקוד. היא גם מעבירה ערבים של הפרשות חלה וסיפור אישי, ולפני מספר שנים אף פנו אליה מתכנית "האח הגדול", עוד לפני העונה הראשונה, וביקשו שתגיע לראיונות ושתיקח חלק בתכנית, אולם היא סירבה. 

לסיום, לצור יש גם כמה טיפים שהיתה רוצה להעניק לכם מתוך ניסיונה:

1. אין דומה לימוד של יחיד ללימוד של רבים - "עדיף תמיד ללמוד בקבוצות", היא מסבירה, " גם לגברים וגם לנשים. לנשים זה טוב במיוחד, להשקיע איזה שיעור קבוע בשבוע מחוץ לבית. ככה הן טיפה מתאווררות, מרחיבות את המעגל החברתי, מתחזקות וגם שומעות עצות מנשים אחרות על הדרך בכל מיני תחומים".

2. בזוגיות - אל תהיה צודק, תהיה חכם. "תהיי חכמה בדרך שלך להשיג את הרצונות שלך מבעלך. את הכלי שיכול להשיג כל דבר, תלוי בדרך".

3. לא להגיב מתוך כעס - " גם כשזה קשה. בייחוד שנשים מאוד אוהבות להשמיע את עצמן. אבל לפעמים צריך לשמוע אותו, אז גם אם את לא מסוגלת להקשיב, לפחות תתני לו את התחושה שאת מקשיבה. אם תתפרצי - גם הוא יתפרץ, ולהפך, גם עם ילדים ועם החמות אגב, עדיף תמיד בגישה חיובית".

4. לא לבטל שום דבר ואף אחד - "לא את עצמך ולא אחרים. כולם חשובים, לנהוג בכולם בכבוד".

צור מבקשת לאחל לכל עם ישראל שנה טובה ומתוקה. ולמה מתוקה? למה לא מספיק טובה? היא מסבירה: "הרבי מליובאוויטש אומר, ש´טוב´ זה מושג שמאוד משתנה בין אדם לאדם - מה שאחד קורה לו טוב, אצל השני הוא לא טוב. אבל מתוק? לגבי משהו שהוא מתוק - אי אפשר להתבלבל. כך אני מאחלת שגם תיראה השנה שלנו - שנדע לזהות את הטוב מיד, שהוא יהיה משהו מתוק עבורנו, ולא רק מר שהוא לטובה".