"תמיד נמשכתי למיסתורין"
סיפורו של הכדורסלן האגדי דורון שפר, שחזר בתשובה, יכול להספיק לשלושה אנשים שונים ● אבל אם תשאלו אותו, הוא יגיד לכם שהוא היה צריך לעבור את כל זה כדי להגיע למקום שהוא נמצא בו כיום: חוזר בתשובה, גר באמירים, אוכל תפריט צמחוני ונשוי לאישה חדשה איתה יש לו עסק משותף ● צפו בראיון הזוגי
לא הרבה אנשים אמרו לא לאופציה להשתלב ב-NBA. למעשה, לא הרבה אנשים קיבלו הצעה כזו, אבל דורון שפר הוא אחד מהם. במשך לא הרבה שנות חיים הצליח דורון לעבור סך חוויות ותהפוכות שנראה כאילו נלקחו מחייהם של שלושה אנשים שונים. הוא פרץ ככדורסלן עולה בעת ששיחק בהפועל גליל עליון, עבר לשחק במכללת קונטיקט בארצות הברית, וגם ב-NBA נתנו עינם בשחקן הצעיר. ואז, בשיא ההצלחה, הוא העדיף לחזור לשחק במכבי תל אביב, איתה זכה בארבע אליפויות. מאז הספיק לנטוש את הכדורסל ולהתקמבק פעמיים, כאשר באחת הפעמים השמועות דיברו על מחלת הסרטן.
השמועות אמנם צדקו, אבל דורון התגבר גם עליו. לאחר טיול ארוך בהודו הוא החליט לחזור למגרש. בשנת 2006 החליט לפרוש מהכדורסל בשלישית, ונעלם מהשטח. לא הרבה ידעו ש"איש הקרח" של הכדורסל מבלה את הזמן הפנוי בישיבת "אשרי האיש" בירושלים. שבע שנים עברו מאז במהלכן הספיק דורון להפוך את חייו לחלוטין. בהתחלה הייתה זו כיפה חדשה, אחר כך אישה חדשה, תפריט צמחוני חדש, לוקיישן מגורים חדש באמירים, עסק זוגי חדש בשם "היולי", וכיום גם ספר חדש ומצוין, "ענני", שמסכם את כל התהליך. בראיון זוגי לדודו כהן מערוץ "הידברות", דיברו הזוג שפר על הכל:
● שלום, דורון וטליה שפר. הפתיח היה מדויק?
דורון: "היה אפשר לדייק. הצופים כבר לא יצטרכו לקרוא את הספר אחרי הפתיח הזה, הם שמעו כמעט את כל הסיפור. לגבי ה-NBA , באיזשהו מקום רציתי אבל לא צלחה דרכי, אם כבר אנחנו מדברים על לדייק. אבל לא נתווכח יותר מדי".
● איזה ילד היית?
"ילד די ממוצע, שכונה די בורגנית ברמת אפעל. לא זכור לי שחסר לי משהו. ככל הילדים".
● טליה, ספרי לי קצת על הרקע שלך.
טליה: "גדלתי ברמת ישי, למדתי באוניברסיטת תל אביב פילוסופיה יהודית ופגשתי את דורון ככה בסוף התואר השני. מאז דרכנו יחד".
● מה משך אותך לפילוסופיה יהודית?
טליה: "הגעתי לאוניברסיטה בכדי ללמוד חינוך מיוחד, והייתי צריכה לקחת עוד חוג כי זה מסלול דו-חוגי. עיינתי בידיעון ככה לראות מה יש, ופתאום משכו את עיניי ה'למדים' של הפילוסופיה. נכנסתי לאוניברסיטה בלי רקע בכלל. לא ידעתי מה ההבדל בין משנה לבין גמרא, ונשאבתי פנימה לתוך החכמה. אבל מעולם לא חשבתי להוריד את זה לקרקע. רק אחרי שפגשתי את דורון, הוא אמר 'בואי נתחיל לשמור שבת ולעשות ככה, לעשות ככה'".
● זה באמת מעניין שחלק מהאנשים באוניברסיטאות ובעולם האקדמי לומדים יהדות לעומק, אבל זה לא בא לידי מעשה.
טליה: "כי באקדמיה, שני הכלים העיקריים איתם אתה עובד זה הספק והביקורת. וזה מאוד קשה לשלב שם אמונה. אז אתה ככה מתבונן על הדברים מנקודת מבט של חוקר, של מנתח, אתה לא חי את זה. כשהוא (דורון) התחיל להוריד דברים לקרקע, אז לאט לאט נחתתי והצלחתי לראות, לחוות את האור".
● דורון, חלמת להיות כדורסלן מילדות?
"לא, ממש לא. למען האמת, ציינתי שהרבה חלומות אני לא זוכר שהיו לי בתור ילד, אבל מה אני לא רוצה לעשות די ידעתי. לא רציתי לגבוה כל כך הרבה. תמיד זה הביך אותי ככה כשהייתי נער. אלה הילדים האלה שמפריעים לכולם ובולטים בתמונות מחזור. פיללתי וייחלתי לא לגבוה כל כך, ובטוח שלא כיוונתי להיות שחקן כדורסל מקצועני".
● איך בעצם נכנסת לעולם הכדורסל? היה אז מקום ליהדות בחיים?
"בשנים הראשונות, שנות בגרותי, עד גיל מאוחר יחסית, גיל 30, אם אני לא טועה, שככה התחיל להתעורר אצלי המקום של היהדות והתורה - עד אז לא ממש הכרתי את העולם הזה. במשפחה חגגנו את החגים בצורה ככה מסורתית, אבל במהלך חיי, רוב חיי, אני לא זוכר מגע עם המושגים של לימוד תורה, מושגים של שבת, מושגים של תפילה וכו'".
● איך אתה זוכר היום את התקופה כהצלחה? היה בה מימד רוחני לפחות, גם אם לא דרך היהדות?
דורון: "כן. הקב"ה נמצא, ברוך ה', גם באולמות הכדורסל, וגם עושה את העבודה שם. ככה שהיו הרבה דברים שלמדתי, חוויות מכוננות וחשובות בחיי, גם רוחניות. גם היו דברים שהם היו טפלים ופחות שייכים, אבל אין ספק שגם המקום הזה, והחלק הזה בחיים, היה חשוב וחיוני, והביא אותי עד הלום".
● בזמנו, אבל בשיא ההצלחה ניכסת את כל ההצלחה לגוף, לכושר, "כוח ועוצם ידי" כזה.
דורון: "פחות או יותר. הקב"ה לא היה נוכח בחיי בצורה מודעת ברוב שלבי הקריירה שלי. מאוחר יותר קצת התחלתי להתחזק באמונה, התחלתי יותר להבין, לחוש ולראות השגחה בתוך החיים. אז כמובן שיכולתי להודות ולהוקיר יותר את כל מה שקורה או שלא קורה לכבודו".
● ובאותה תקופה גם קראו לך "איש הקרח", כאילו משהו, אנשים הרגישו שיש איזה מין מסך של קרח בינך לבינם, מתוך זה זה נבע?
דורון: "זה נבע מתוך כביכול קור רוח שהפגנתי. קור רוח, שבאמת כלפי חוץ זה מה ששידרתי. בפנים, ידעתי שהיו הרבה רגשות, לא מעט סערות והתחבטויות. זה שלא הפגנתי את זה כלפי חוץ זה לא שהם לא היו נוכחים. ובאמת, אני שמח שעם השנים הקרח נמס בהרבה מובנים והכינוי היום בהרבה מובנים פחות רלוונטי".
● טליה, אז היית טלי, שמעת על הכדורסלן האגדי דורון שפר?
טליה: "כן. הכרתי. דווקא כשהתחלתי לעקוב אחרי הכדורסל, הוא כבר פרש. אבל ידעתי מי הוא. כלומר, כשפגשתי אותו בפעם הראשונה, ידעתי שזה דורון שפר".
● מה חשבת עליו, את יודעת, ממש מהצד?
טליה: "מהצד אהבתי את צורת המשחק שלו, כלומר, אולי השם לא מתאים, אבל אני חושבת שהכינוי הזה בא להראות את העובדה שהוא ידע לכבוש את יצרו. וזה משהו שהוא גם היום, אמנם היום הוא יודע להוציא החוצה דברים אבל כל המקום של הענווה, של האיפוק, של הלא להשתולל, של הלא לקלל ולא להוציא החוצה דברים גם אם אתה חושב שהם לא צודקים או לא נכונים, זה סוג של עבודה על המידות. כלומר, גם על המגרש אני חושבת שהרבה אוהדים התחברו לדורון בגלל הענווה שלו, בגלל המקום הזה שמעורר הערכה, לא משנה מה אתה עושה אם אתה כדורסלן או שאתה רב, זה מקום שמושך אנשים".
● דורון, אחרי הפרישה הראשונה שלך יצאת לחיפוש, מסע רוחני, בעולם.
דורון: "הרבה מאוד מה שהתורה מכנה 'חכמה בגויים תאמין'. הרבה דברים שהיו מעניינים ורלוונטיין ודרכם גדלתי, דרכם רכשתי כלים שעזרו לי ועוזרים לי עד היום בתהליך הרוחני שאני עובר, בתהליך התשובה שאני עובר. יוגה, מדיטציה, דברים שתרגלתי בעבר ועד היום מדי פעם אני ככה דואג לתרגל כחלק מבריאות הגוף ובריאות הנפש. הרבה התנסויות כאלה ואחרות שהרחבתי עליהם בספר, שגם לקחו אותי לכל מיני מחוזות ומקומות שביום יום לא נחשפתי אליהם. ציינתי לגבי טקסים שמאניים שלקחתי בהם חלק ודברים שהם היום מאוד חיוניים והיו מאוד אינטנסיביים ועיצבו את כל תהליך התשובה שלי".
● שאבת גם דברים פחות רוחניים משם?
"כמובן, כל מה שאתה לא עושה, אז יש את הסכנה שזה יהפוך להיות סם מוות. כמובן שבהרבה מובנים, הרבה דברים שהתנסיתי בהם לקחו אותי גם למקומות לא טובים והובילו אותי למקומות של בלבול או עצלנות או בריחה מההתמודדות ומהמציאות. אבל שוב אני אומר, כחלק שלם וחיוני מהתהליך שעברתי".
● זה לא מבלבל אבל שאתה מכיר כל כך הרבה תורות? אני מכיר עד היום אנשים שספגו המון תורות והרבה דברים מהמזרח, וגם היום כשהם אומרים שהיהדות היא נכונה, הם עדיין מבולבלים.
דורון: "כן, זה יכול מאוד לבלבל וגם אני בשלבים מסוימים בחיי הייתי פחות ממוקד על הדרך שלי. כלומר, מתוך השפע הזה הרבה פעמים זה יכול לבוא לרעתנו, וכמו שציינת לבלבל ולפזר אותנו והיום אנחנו באמת, בהרבה מובנים משופעים גם ברוח וגם בחומר. ואני באמת חושב שהשלב שהבנתי והפנמתי שמתוך כל השפע הזה אני צריך לבחור, אבל רגע, איפה אני? ומה הכלי העיקרי שלי לעבוד איתו, לעבוד את ה' ולהתקדם בתהליך הרוחני, בתהליך התשובה, הגעתי באופן טבעי ופשוט לתורה וליהדות".
● איך הגעת לשם? מה מצאת שם שלא מצאת במקומות אחרים?
"זה בשפה שלי, זה בארץ שלי, זה כביכול מחובר לשורש הנשמה שלי. הרב בן פורת, הרב שהתחלתי איתו את התהליך בישיבת 'אשרי האיש', הוא נותן משל יפה: יש רכב, יש רכבים שונים, יש גם את האוקטן השונה, הדלק השונה שהם נוסעים איתו. אחד נוסע עם 98, אחד נוסע עם 95. אז תשים לרכב שצורך 98 , דלק של 95 הוא ייסע, אבל פחות טוב. תיתן לו את ה -98 שהוא צריך, האוטו ייסע הרבה יותר טוב. וזה מה שהרגשתי, נסעתי לפני זה אבל הרבה פחות טוב, וכשהתחברתי לתורה וליהדות זה כאילו קבלתי את הכלי שלי, את המקום, את הדבר שתואם למידות שלי, לשורש הנשמה שלי כדי לעבוד איתו בצורה הכי טובה שאפשר".
● טליה, מה את עברת מבחינה רוחנית עד שהכרת את דורון?
טליה: "הרוח תמיד משכה אותי לדבר הנעלם. אני זוכרת את עצמי כילדה הייתי שוכבת שעות ומתבוננת בשמים ומנסה להבין מה יש שם מעבר".
● היו השערות?
טליה: "כילדה היו לי הרבה שיחות עם הקב"ה, כל מיני דילים כאלה. אבל אתה יודע, ככל שאתה גדל זה הולך ונשכח. אבל כן, תמיד נמשכתי למסתורין, ולכן גם כל כך נשאבתי פנימה ללימודי היהדות, כי הרבה מאוד מנסים להבין שם למרות ש'במופלא ממך את תחקור'".
צפו בוידאו:
22/08/2013 20:30
