חילוני, עצור! האם אתה בכלל יהודי?

לפני שנים רבות, שאל הרב שך זצ"ל את השאלה הזו ● אנשים רבים זעמו על כך, והכעס הזה הוא סימן חיובי ● חילוניים יקרים: העובדה שאכפת לכם שאדם מפקפק באורח חייכם כיהודים, מראה כי זהותכם היהודית נטועה עמוק בליבכם

בערב פסח תש"נ רעשה הארץ. המנהיג הישיש הרב אלעזר מנחם שך זצ"ל עמד על בימת היכל הספורט ביד אליהו ולמיליוני עיניים ואזנים בארץ ובעולם היפנה שאלה נוקבת לקבוצות מסוימות בחברה הישראלית "במה אתם יהודים?" – ותהום כל העיר.

קבוצה של אישי ציבור נפגשה עם אבי מורי באותם ימים ותינתה בפניו את כאבם וחרון אפם על מי שלטענתם מנסה לנשל אותם מיהדותם. תגובתו של אבא הייתה "אני שמח לשמוע את תלונותיכם". ומשראה את הפליאה בפניהם, חזר על דבריו ובהטעמה "אני מאד שמח לראות בצערכם".

העובדה שאכפת לכם מכך שאדם נכבד מפקפק באורח חייכם כיהודים, ושהדבר מציק לכם. הרי יכולתם להישאר אדישים ושווי –נפש לקריאותיו של הרב, למה זה כל-כך מפריע לכם?! אין זאת כי הזהות היהודית נטועה עמוק בליבכם היא חלק מכם ואתם חלק ממנה ועל כך אני ממש ממש שמח.

משה רבנו כותב בפרשת השבוע שלנו את דברי הברית בספר תורה אותו הוא מפקיד בידיהם האמונות של שומרי משמרת הקודש -  שבט לוי. להפתעתו, הוא מוצא מחוץ לאוהלו הפגנת מחאה המונית של כל שבטי ישראל. שלטים, כרזות, זעקות כאב ואיומים. "מה אתה משליט שבטך עליה?!" (על התורה). בני ישראל מביעים חשש גם מפני אפשרות עתידית שיעברו דור או שניים ושבט לוי עוד עלול לנכס לעצמו את התורה באופן גורף תוך נישול שאר חלקי העם ממנו.

ומהי תגובתו של משה המנהיג? "שמח משה על הדבר...היום הזה ראיתי שאתם דבקים וחפצים במקום". אותו העם שקודם לכן סופג תוכחה רבת איומים של 98 קללות שבורא עולם מייעד לאלה שיכפרו בטובתו וימרו את חוקיו, עומד במבחן ההתקשרות של העם לאלוקיו דווקא מהשבר של אובדן האחיזה בתורת ישראל.

לא התוכחה ולא הקללות הם אלה שגרמו להם להתמרמר כנגד משה. את כל זה הם מוכנים לספוג. דווקא נתינת ספר התורה בידם של שבט לוי המקודש. היא שזורעת את תחושת התסכול. ומשה?! הוא מביט בסיפוק בעמו האהוב, ואומר להם בהתרגשות היום הזה נוכחתי לראות שאתם עם סגולה שאתם דבקים וחפצים בקרבת הנצח  לבורא עולם. דווקא כאבכם, ותחושת הנישול שלכם היא זו שמראה שאתם עמו של הקב"ה. העם הנבחר.

יכולת הכרעה בתורה מצריכה אנשי קודש. אכפתיות! רצון אמיתי וכנה להחזיק  בתורת ישראל!

לא קלה היא הנשיאה בעולה של תורה תרי"ג מצוות עשה ולא תעשה, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, ששים מסכתות המשנה, שלושים ושש מסכתות התלמוד הבבלי, י"ד חלקי המשנה-תורה לרמב"ם, וארבעה חלקי שלחן ערוך המיועדים לכל יהודי בכל צומת בחייו ובכל שעה משעות היום. ואם בכל זאת אנשים מזדעקים כשלוקחים מהם את היהדות – תורת ישראל, וכשמנהיג פוליטי נתפס בפליטת פה על כאלו ששכחו מה זה להיות יהודים, ההמון מתקומם בזעם. הרי לנו  ראיה  ניצחת  שיש לנו עם יהודי יקר ונפלא ש"חפצים ודבקים במקום".

בשולי הדברים רק נותר לנו להתבונן בהנהגת משה רבנו ע"ה שבמקביל להתרגשותו הנ"ל ולעובדה שהוא אכן כותב שנים עשר ספרי תורה נוספים זהים בתכלית , לכל שבט ושבט, כדי שהתורה תהיה גם אצלם. הוא עדיין מותיר בידי שבט לוי את התפקיד אותו הוא עצמו מגדיר בסוף ספר דברים "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".

התורה שייכת לכל עם ישראל. אבל יכולת ההכרעה וההוראה בסוגיות העמוקות שבתורה הקדושה מצריכים אנשי קודש כדוגמת שבט לוי. אלה שעיסוקם בקודש וכל מעיניהם בקרבת האלוקים שיצק את רצונו לאותיותיה של תורת הנצח. משום שכדברי שלמה המלך ע"ה, התורה היא "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים". אם בכל מקצוע רציני אחר יש חובה להישמע או לפחות להיוועץ במומחים שהקריבו חלבם ודמם על מזבח לימוד אותו מקצוע, בתורת אלוקים , על אחת כמה וכמה.