הרב סירב לחתן את הזוג

רבה של מזכרת בתיה, הרב אפרים זלמנוביץ שליט"א, הידוע כעורך חופות בטוב טעם, סירב לחתן זוג שפנה אליו בבקשה לסדר להם חופה וקידושין ● הסיבה: הכלה התעקשה לתת לחתן טבעת תחת החופה, ולומר לו "הרי אתה מקודש לי בטבעת זו", דבר הדומה למנהג הגויים והרפורמים

סערה במזכרת בתיה: הרב אפרים זלמנוביץ, הרב הראשי בעיר מזכרת בתיה, הידוע כעורך חופות בטוב טעם, סרב לזוג שפנה אליו בבקשה לסדר להם חופה וקידושין.

הסיבה לסירוב היתה התעקשותה התמוהה של הכלה, לתת לחתן טבעת תחת החופה, כשם שהוא נותן לה. היא גם עמדה על דעתה לומר לו "הריני מקודשת לך", או "הרי אתה מקודש לי בטבעת זו".

הרב ניסה להסביר כי אין בנוהג פסול זה משום ציור של שוויון בין המינים ולא כלום, אך ללא הועיל. הרב אמר להם כי כל טקס החופה והקידושין בנוי על המציאות שגבר לוקח אשה: הזכר הוא הכוח הנותן והכלה היא הכח המקבל. זו המציאות, וכך מוטבע הדבר במבנה האנטומי שלנו. כמובן שאין בכוח ענידת הטבעת לחתן על ידי הכלה, לשנות את המצב הנתון מכוח עליון.

בראיון לתקשורת, הסביר הרב את עמדתו: הגם שהטבעת שנתנה הכלה לחתן, בעמדם תחת החופה, אינו אלא מעשה שטות ודבריה דברי הבל, ולדעת הרב משה פיינשטיין (אגרות משה אבן העזר ח"ג סימן ח"י) אין בכך כדי לפסול את מעשה הקידושין, והזוג נשוי כדת משה וישראל, אף על פי כן אסור לעשות זאת מכמה סיבות. האחד, זה מעשה הגויים ואינו מעשה יהודי כלל ועיקר. סוף כל סוף, החופה והקידושין חייבים להיות כדת משה וישראל. ענידת טבעת לחתן אינו מעשה הכלול בדת משה וישראל, ואמותינו הכשרות בבואן בברית הנישואין לא ענדו לחתן טבעת.

בנוסף לזאת יש להבין, הטעים הרב, כי השוויון הדמוקראטי אינו דומה למשמעות המושג "שוויון" שבתורה הקדושה שלנו. אם בתורה כתוב "כי יקח איש אשה ובעלה" (דברים כ"ד א') הרי שזו המציאות. גזירת הכתוב. זה הטבע. תעשה האישה מה שתעשה, לעולם תיוותר בעולת בעל. אין מצב הפוך. היחסים בין בני הזוג אינם סימטריים, אבל בהחלט יכולים להיות שווים. חייב אדם לכבד את אשתו יותר מגופו. לבעל אסור לעולם לפגוע באשתו. מחקר גדול שהתפרסם לאחרונה, מוכיח שעל אף התביעה לשוויון מצד הנשים, כולן סבורות שבשעה שיוצאות לדייט, על הגבר לשלם גם את הוצאות האישה.

עצם העובדה שגם הכלה נותנת טבעת לחתן, איננה פוסל את מעשה הקידושין והם תקפים אבל יש לחוש שמא יאמרו הבריות: הנה, גם האישה יכולה לקדש את האיש או יאמרו ששניהם חייבים לקדש. זה את זו וגם זו את זה ויגרמו חלילה לשכוח תורה מישראל או לשנות דין אמת. הוא אשר כתב הרב משה פיינשטיין אודות כל הגורם לשכחת התורה או לשינוי ההלכה "וזה איסור גמור וברור", סיים הרב את דבריו.