האם הנחת תפילין היום?
הגירסה הסרוגה של דוכני הנחת התפילין ● לפני עשרות שנים החל הרבי מליובאוויטש זצ"ל במהפכת התשובה, והיום זה נמצא בכל המגזרים ● גם למגזר הדתי לאומי זה הגיע: מגזין מוצ"ש סקר את כל הפעילויות, החל מדוכני הנחת תפילין ועד לשיעורי התחזקות באינטרנט
בואו נדמיין לעצמנו סיפור מהמציאות הישראלית העכשווית: חילוני אחד פוגש את חברו.
א': "מה אתה מספר?
ב': אל תשאל, הבן הגדול שלי הלך לסמינריון יהדות והחליט לחזור בתשובה.
א': אתה לא רציני, אני משתתף בצערך, אני לא יודע מה אני הייתי עושה במקומך.
למחרת הם נפגשים שוב וא' פונה לחברו שבמצוקה:
א': נו, מה חדש? הצלחת לשכנע את הבן ששטפו לו את המוח?
ב': אל תשאל, הבת שלי הלכה לכמה שיעורי תורה והיום כבר ראיתי אותה עם חצאית ומתפללת.
א': אסון רודף אסון, תשמור על הבן הקטן שלך שלא יקלקלו גם אותו.
למחרת הם שוב נפגשים למפגש שהפך בינתיים לניחום אבלים:
א': נו, איך המצב בבית? יש חדשות טובות?
ב: אל תשאל, הבן הקטן שלי הניח תפילין בדוכן בתחנה המרכזית ועכשיו הוא מקפיד להניח תפילין כל יום.
א': אין ברירה, תהיה חייב לבדוק את המזוזות".
אם תהיתם, הסיפור הזה ממש לא תלוש מהמציאות, וב' ומשפחתו לא לבד. לפי סקר הלמ"ס לשנת 2009 בענייני דתיות ומשפחתיות 5.4% מהציבור היהודי הבוגר בישראל מגדירים את עצמם כבעלי תשובה, תוצאה של אלפי תנועות העוסקות כיום בהפצת יהדות.
אם בעבר מי שנפשו חשקה ביהדות היה צריך לחפש אחרי ארגונים ל"חזרה בתשובה", הרי שהיום תנועות התשובה נמצאות בכל מקום — ממרכזי יהדות בלב תל אביב ועד לחוות התבודדות בצפון, מעלוני שבת המופצים בריכוזי ערים עד לשיעורי תורה מהבית בעזרת הטלוויזיה או רשת האינטרנט. היהדות של היום נגישה וזמינה לכל החפץ בה. והיא לא רק נפוצה יותר, אלא נושאת אופי אחר לגמרי — בהרבה מקרים דתי–לאומי–ציוני, ולא בכדי.
תחילה היו אלו חסידי חב"ד, שהניחו תפילין לכל יהודי מזדמן, הפיצו להמונים את תורת ישראל בעשרות דרכים שהגה האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, ומאז ועד היום, "כל אם ובת תדליק נרות שבת" הפך למוטו ברוב הבתים בישראל.
לאחר מכן היו אלו הסמינרים של ארגון "ערכים" החרדי, שהוקם בסוף שנות השבעים. אם תרצו, קלאב מד של התשובה — סוף שבוע בן 48 שעות הכולל אוכל, לינה, בייביסיטר, פעילות לילדים ובעיקר הרבה הרצאות של טובי המרצים החרדים על יהדות.
אלפי חילונים שינו בסמינריונים הללו את השקפת עולמם ואת אורח חייהם, נכנסו אליהם כחילונים גמורים ויצאו כחרדים אחרי הרצאה של הרב עמנואל תהילה או הרב מרדכי נויגרשל, אנשים שיכולים ללמד את טובי המומחים על רטוריקה.
במקביל החל לפעול "מכון מאיר" ברוח תורתו של הרב קוק, שלימד אותנו שיהדות עושים באהבה או לא עושים בכלל. מאז עלו ופרחו אלפי ארגונים — "ראש יהודי", "שופר", "מעייני הישועה","שמיים", "הידברות", "אש התורה", "רבדים", "שורשים" ועוד.
להחיות את הציונות
את אביחי בוארון, מייסד תנועת מעייני הישועה, אנחנו תופסים באמצע חופשה בצפון, ולמרות הירוק בעיניים הוא קצת מתוסכל. ניסיון שלו ושל בני משפחתו לבקר במוזיאון תל חי נתקל בקושי — המוזיאון סגור, ונפתח רק בתיאום מראש ולקבוצות.
"הציונות פאסה. היא כבר לא מעניינת אף אחד. וזה מה שאנחנו בתנועה מנסים לעשות — להחיות את הציונות. אצלנו הציונות לא מתה כי אנחנו יוצקים קדושה לציונות, ולקדושה אין זמן. כשאתה מחבר את הרוח והקדושה לציונות אז יש לזה חיי נצח. מהסיבה הזו בדיוק הוא החלטנו להקים את תנועת מעייני הישועה. בגלל ההבנה שהרעיון הציוני מצוי בגרף יורד וההבנה היותר עמוקה שרק היהדות יכולה לקחת את הציונות על הכתפיים ולהמשיך להעביר אותה הלאה לדורות הבאים".
מעייני הישועה היא תנועת תשובה דתית– לאומית המפעילה מרכזים יהודיים למודעות ומפיצה עלון שבועי, אך עיקר פרסומה של התנועה הוא בעזרת דוכנים ועמדות הסברה שהיא מפעילה מדי יום שישי ברחבי הארץ. את עמדות ההסברה מפעילים זוגות צעירים ותפקידם הוא לחלק נרות שבת אך בעיקר ליצור קשר עם העוברים והשבים ולמצוא מי מביניהם מביע התעניינות ביהדות.
בוארון מדבר עליהם כעל סוכני מכירות: "הזוג בדוכן עובר הכשרה בסמינר בן שלושה ימים, שבהם הוא לומד לפנות במשפט פתיחה ללקוח הפוטנציאלי, להתמודד עם שאלות ולהתמודד עם התנגדויות, ואחרי זה 'סוגר עסקה' ולוקח את הפרטים של אותו עובר אורח".
● בוא ננסה את השיטה עליי...
"שלום, קוראים לי אביחי מתנועת מעייני הישועה ואני מאמין שהיהדות שייכת לכולם, זה מעניין אותך?"
● נניח שכן.
"במקרה כזה אנחנו אוספים את כל הפרטים ממך, כלומר הלקוחה, טלפון ומידע, ובודקים במה את מתעניינת — שיעורי תורה, התחזקות, מידע על שמירת שבת, קבלה או חסידות. את כל החומר אנחנו מעבירים למרכז הארצי שלנו ושם בודקים וממיינים כל פנייה".
● יהיו מי שיקראו לכם מיסיונרים.
"אנחנו לא באים לשכנע אף אחד. אנחנו כן באים להנגיש יהדות. יש ביקוש ליידישקייט ואנחנו כאן בשביל לתת את זה. השאיפה שלנו היא שכל ישראלי יחיה את חייו עם משמעות יהודית. אנחנו רוצים להפוך את החברה הישראלית ליהודית ומאמינים שהמעשים של האדם בבית משפיעים בסופו דבר על הכלל. שהתשובה הפרטית של כל אדם תשפיע על המרקם של כל עם ישראל".
טיפה מן הים
כשישראל זעירא הקים את "ראש יהודי" לפני 15 שנה, המטרה הייתה להקים מסגרת ש"פונה ביוזמתה לציבור החילוני ולא מחכה שיגיעו אליו", עם דגש על מסגרת ציונית–דתית. "הארגון הוקם מתוך מחשבה שחזרה בתשובה זה לא עסק לחרדים בלבד, אלא של כל יהודי. וככל שאתה יותר ציוני ואכפת לך מעם ישראל, אתה צריך לקחת אחריות ולקרב לפחות משפחה אחת בשנה ליהדות".
זעירא שואף שכל אדם דתי בעבודה או במילואים יעשה מאמץ קטן ויזמין את החבר החילוני לארוחת שבת או ללימוד משותף. "בעיניי תשובה זה לא עסק של חרדים אלא של כל יהודי", הוא אומר. כמו "הבתים היהודיים" בהודו, גם "ראש יהודי" פועל במתכונת הבית הפתוח — כל אחד מוזמן לבוא ולשמוע מה שמעניין אותו: "זה מאפשר כניסה לעולם התורה בצורה חופשית ובלתי מסגרתית", מסביר זעירא, "ניתן ללמוד אצלנו שיעור חסידות או קבלה, להתעמק בפרשת השבוע או פשוט להשתתף בערב שירה".
● כמי שעוסק הרבה שנים בעולם התשובה, מה מבחינתך השינוי המרכזי שעובר על התנועה הזו בשנים האחרונות?
"השינוי המהותי הוא שכיום יש יותר סקרנות ופתיחות והרבה פחות פחד מהפוסט–מודרניזם, מה שמאפשר קבלה והכלה של תכנים אחרים".
כחלק מהתהליכים ש"ראש יהודי" מובילה, הקימה התנועה בלב תל אביב קהילה של תל אביבים מתחזקים עם גרעין של חמש משפחות דתיות תומכות. הם מארגנים כנסים, חוגגים יחד חגים ושבתות ומקיימים פעילויות לילדים.
● איך התל אביבים מקבלים אתכם? אין חשש מכך שתשנו את צביון העיר?
"הלוואי שהיינו יכולים לשנות את הצביון, אבל אנחנו טיפה בים. יש תופעה של סקרנות והתעוררות, אך אל מול מה שיש לתרבות המערב להציע, עדיין היהדות היא טיפה בים".
הכל החל במלחמת יום כיפור
אז מאיפה צמחה תנועת התשובה ולאן בדיוק היא הולכת? "במשך תקופה ארוכה מי שהובילו את תנועת החזרה בתשובה היו בעיקר אנשי חב"ד", מסביר הסוציולוג והאנתרופולוג ד"ר ניסים ליאון מאוניברסיטת בר–אילן והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
"אלה פעלו בשם עיקרון 'ופרצת' שאותו הוביל הרבי מליובאוויטש זצ"ל. בהמשך הצטרפו לפעילות ההחזרה בתשובה בני תורה מעולם הישיבות הליטאי ובראשם הרבנים חיים גריינמן ויהודה שפירא, שתלמידיהם חיפשו דרך להשפיע על החברה היהודית הכללית.
"מאוחר יותר הצטרפו לפעילות הזו גם בני תורה ממוצא מזרחי שחיפשו לפעול בשם האידיאל של קירוב והחזרה בתשובה, אך גם כדי לקרב עצמם אל ציבור שממנו ניתן לדלות זהות וכוח וכך להתגבר על הפרדוקס הקיומי שבתוכו הם נתונים כמי שמוקצים מהעולם החרדי–אשכנזי מחמת מוצאם. מפלגת ש"ס נהנית זה שנים ארוכות מתוצאותיה של העסקה הזו".
● בשנים האחרונות אנחנו רואים גל של ארגונים להחזרה בתשובה דווקא בקרב הציבור הדתי לאומי.
"נכון, קשה להציב נקודת זמן ברורה להתחלת המעורבות של החוגים הציונים–דתיים בפעילות ההחזרה בתשובה וההתחזקות. אמנם למושג התשובה יש מקום בולט בשיח של הרב קוק, אך נדמה שהוא יותר קשור בהגות הלאומית והאישית של הרב בדבר מקומו של האדם בעולם המודרני, ופחות קורא לפעילות אקטיבית–כירורגית ושכנוע תלמידי חכמים להקים מסגרות מאורגנות וממוסדות.
"נהוג לומר שמלחמת יום הכיפורים היא נקודת הזמן שלאחריה החלה פעילות אינטנסיבית של קירוב גם בציבור הציוני–דתי. המלחמה הביאה עמה הרבה מבוכה ושאלות. יש מי שביררו אותן במסגרות אישיות ויש מי שביקשו לברר אותן במסגרות דתיות. כך לדוגמה מכון מאיר, אולי אחד המוסדות החשובים האמונים על גישה ציונית–דתית לחזרה בתשובה, התפתח לאחר מלחמת יום הכיפורים והיה לגוף המזוהה עם פעילות של חיזוק דתי ותשובה בנוסח הציוני הדתי".
יהדות בקליק
הרצאות זה נחמד, דוכנים לחלוקת נרות זה יפה, אבל למה להתאמץ ולצאת החוצה אם אפשר לקבל יהדות עד הבית בלחיצת כפתור או עכבר. בארגוני התשובה למדו כבר מזמן שהרצאה אחת באינטרנט יכולה להגיע לעשרות אלפי אנשים בלי צורך באולם או בפרסום, ושמלחמת ההסברה האמיתית מתרחשת דווקא בעולם הווירטואלי.
האינטרנט, הכלי הנתעב שבמשך שנים הושמץ על ידי המחזירים בתשובה ונחשב בעיניהם לאם כל חטאת, הפך עם השנים לכלי להעברת תכנים ומסרים. לא תמצאו כמעט ארגון קירוב שלא מתהדר באתר אינטרנט למהדרין ומפעיל מערך שיעורים מתעדכן או תוכניות טלוויזיה בנושאי יהדות שונים. כך למשל, ארגון הידברות מפעיל ערוץ טלוויזיה בכבלים אליו הצטרף לפני מספר חודשים גם ערוץ מאיר של מכון מאיר. באתר של "ערכים" ניתן למצוא הרצאות מצולמות של טובי המרצים החרדיים וכך גם באתרים חב"דיים שונים.
"משנות ה–90 אנחנו רואים פריחה עצומה של אתרים המיועדים לחוזרים בתשובה מהמגזר החרדי והדתי–לאומי", אומר ד"ר שלומי דורון. "האתרים הללו הם כר לשיח פתוח, כן, אמיתי ופורה. אם אורי זוהר וחבריו הובילו תנועת הסתגרות, היום תנועת התשובה היא הרבה יותר פתוחה. מה יכול להיות יותר פתוח מערוץ הידברות שמשדר יהדות בטלוויזיה גם בשבת?"
ראש יהודי מפעילה את "ערוץ אורות". התכנים באתר מגוונים ונוגעים בכל תחומי החיים, ולא מיועדים דווקא לחוזרים בתשובה. אפשר למשל לצלול לשיעור בפסיכולוגיה יהודית, לקבל טיפים לזוגיות מוצלחת או לחינוך ילדים. מדובר במוצר איכותי ומעניין שעושה יח"צ לא רע בכלל ליהדות. "הערוץ הוקם מתוך הבנה שהיום אנשים מעדיפים לא לצאת מהבית", מסביר ישראל זעירא מראש יהודי. "המוטו שלנו הוא תכנים קצרים ונקודתיים. יש באתר שיעורים של חמש דקות מתוך מחשבה שאדם יוכל לצפות בהם אפילו בעבודה. זה לא מצריך מאמץ מיוחד ויכול לשנות הרבה".
מהפכת הסלבס
אם רוצים להבין את תנועת התשובה של היום, כדאי להביט על מהפכת הסלבס החוזרים בתשובה. מאורי זוהר לאהוד בנאי, מפופיק ארנון לנתי רביץ, מאלונה איינשטיין לדין דין אביב — הדור החדש של בעלי התשובה מציג יהדות נינוחה יותר, רוחנית יותר ומשאירה מקום גם לעולמם הקודם.
"כן, קיים שוני עצום בין תנועת התשובה של פעם להיום", מסכם ד"ר ניסים ליאון. "ראשית, חזרה בתשובה חולשת על פני מרחב גדול של זהויות, סגנונות חיים וצורות שיח מגוונות. השפה שבה משתמשים הדרשנים, המרצים והמדריכים, היא יותר דיאלוגית ופחות מונולוגית. יותר מפגשי לימוד משותף מאשר הרצאות ודרשות. מחזירים בתשובה ותיקים מרגישים בכך ולכן גם יש לא מעט קונפליקטים בשדה הזה, שהולך ונעשה צפוף יותר ויותר.
"דומה שגם המציאות הדתית עצמה השתנתה. תנועת התשובה בראשית דרכה פעלה בתוך מרחב מתוח, שבו יהדות ושמירת מצוות היו חלק בלתי נפרד ממאבק אידיאולוגי המחלק בין מחנות. כיום היא פועלת בתוך מרחב רפוי ונינוח יותר, שבו יהדות ושמירת מצוות הם חלק בלתי נפרד ממאבק תרבותי המחלק בין גרסאות של תרבות יהודית. זהו אולי ההבדל שבין חזרתו בתשובה של אורי זוהר לבין חזרתו בתשובה של אהוד בנאי".
14/08/2013 15:15
