האמת נמצאת ביהדות

כברת דרך ארוכה עשתה גליה נפש (31) מאשקלון, בדרך אל היהדות ● זה התחיל בקריאת חומר באינטרנט, שלימד אותה שהאמת נמצאת ביהדות, והסתיים בתהליך גיור ● רבני 'ערוץ הידברות' הפכו לרבנים האישיים שלה מבלי שיידעו על כך ● "יש היום צימאון גדול ליהדות"

"נולדתי באוקראינה בעיר חרסון, ליד הים השחור למשפחה לא-יהודית", מספרת גליה לעודד מזרחי. "הוריי היו קומוניסטים אנטי דתיים, אבל אני האמנתי באלוקים והלכתי עם חברותיי לכנסיה. בשנת 1998, כאשר הייתי בת 16, עלינו לישראל בגלל שסבי ז"ל מצד אמי היה יהודי, והתיישבנו באשדוד".

היא ממשיכה: "ארבע שנים לאחר שעליתי ארצה התחילו להתעורר אצלי שאלות. הרגשתי שאני חייבת להתקרב לקדוש ברוך הוא, אבל לא ידעתי באיזו דרך. יש יהודים, יש נוצרים, ומה ההבדל ביניהם? מי היה קודם? הבנתי שהיהדות קדמה לנצרות, ושהנוצרים שינו את היהדות. התחלתי לבדוק את העניין, לשאול שאלות ולנסות להבין מה אמת ומה לא. שאלתי נוצרים ויהודים במקום עבודתי, קראתי ספרים, וקראתי חומר באינטרנט. אמרתי לעצמי: אני נוצרייה, אז אלמד את ספרי הנוצרים. כאשר התחלתי לקרוא חשבתי: אם אני מתחילה לקרוא ספר בהמשכים, אני לא מתחילה מכרך ב´, אלא מכרך א´! עלי ללמוד קודם כל את התנ"ך. שאלתי את עצמי: אם כתוב בתנ"ך שצריך לשמור שבת, והנוצרים מאמינים בו, אז עליהם לשמור שבת. מדוע ביטלו זאת? לא קיבלתי תשובה.

לאחר כשלוש שנים הבנתי שהאמת נמצאת ביהדות, ואהבתי מה שהיא מעניקה. היו לי שאלות על העולם והתנהלותו, ועל תכלית החיים. כאשר התפללתי אמרתי לקדוש ברוך הוא: "אחרי מאה ועשרים שנה, כשאגיע אליך - אשאל אותך הכל!", ובינתיים מצאתי תשובות ביהדות. קראתי על מצוות שבין אדם לחברו, צמתי בכיפור וציינתי את החגים, אבל חשתי שזה לא זה. עלי להיות יהודייה ממש!"

"בגיל 22 התחלתי תהליך גיור וסיימתי אותו כעבור שנה. בני המשפחה שלי הופתעו מהמהלך והתנגדו לכך מאוד. הייתי צריכה לעשות מהפכה בבית כדי לשרוד.

"זיפזפתי בין הערוצים"

אחרי הגיור לא הייתה לי תמיכה מחזקת ביהדות, שהגר זקוק לה מאוד. נותרתי עם אותה סביבה ואותם חברים, והיה לי מאוד קשה להחזיק מעמד. חיפשתי אור שיכול לעזור. התביישתי ללכת לבית כנסת ולומר: "כבוד הרב, תעזור לי". פעם אחת זיפזפתי בין הערוצים וגיליתי את ערוץ הידברות. התחברתי מאוד לרב זמיר כהן ולרב יצחק פנגר. הם הפכו לרבנים האישיים שלי מבלי שידעו על כך. גם שלחתי שאלות לאתר הידברות וקיבלתי תשובות. כך הצלחתי להתחזק באופן משמעותי, ולהמשיך הלאה כיהודייה כשרה.

התחתנתי בגיל 29 עם דתי מבית, בוגר ישיבה בשם בנימין. הוא מהנדס, בבוקר הוא עובד ובערב לומד תורה. כיום אנחנו משתתפים קבועים בהרצאות של רבנים בעיר מגורינו. אני מורה ליהדות באולפני גיור ובבתי ספר יסודיים בתוכנית העשרה שנקראת "בני ובנות מצווה". בתכנית זו אני מסבירה לתלמידים מה משמעות בר או בת מצווה. לצערי, רבים חושבים שמדובר רק במסיבה, ללא תוכן ממשי. אני מסבירה להם מהן תפילין ומהי מזוזה, ומדברת על הדלקת נרות שבת. אני רואה בזה ייעוד, שהרי כמו שאני גיליתי את היהדות ואת הקדוש ברוך הוא, אני רוצה שאחרים יגלו זאת.

יש היום צימאון גדול ליהדות גם אצל הילדים שאני מלמדת. הם שואלים: מה זה עם ישראל? מהי היהדות? איך מקיימים מצוות? במסגרת השיעור אני מנסה לתת להם לפחות טעם של יהדות, שכאשר יגדלו יהיה להם רקע ויחקרו יותר לעומק.

אני מודה מאוד לבעלי שמאוד תומך בי. לא כל דתי מוכן להתחתן עם גיורת. זה לא פשוט כאשר האחים וההורים שלי עדיין גויים. אבל צריך לדעת שלאורך כל ההיסטוריה היו גרים שרוממו את היהדות, כמו ר' עקיבא שהיה מזרע גרים. ואף התורה מצווה אותנו כמה וכמה פעמים: "ואהבת את הגר".