"אין סוף לישועות שחוו אנשים בעקבות תפילה בכותל"

ראיון עם רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ שליט"א ● כיצד מסתדרים עם נשות הכותל? איך מונעים פרובוקציות ושנאת חינם? ● "כל עוד אני מופקד על המקום לא תהיה דריסת רגל לקנאות בכותל המערבי", הוא אומר בראיון

קבוצת הסטודנטים שנכנסה אל לשכתו של רב הכותל, הביטה בהשתאות בחברם בן ה-27 שגעה בבכי. במהלך השהייה בת החודשיים בישראל מטעם תגלית, הם הספיקו לפגוש מנהיגים ומשפיעים מרחבי הארץ ולהיתקל באירועים שונים. כעת, מיד לאחר הסיור ביד ושם, בפגישתם עם רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ, הם שמעו ממנו על המקום הקדוש לעם היהודי. אך מה הקשר של כל זה אל ההתרגשות העכשווית?

"מעולם לא הנחתי תפילין ולא ביקרתי בבית כנסת", סיפר אותו סטודנט לרב רבינוביץ. "הדבר היהודי היחיד שאני זוכר, הוא שהשתתפתי בבר מצווה של חבר שהיתה במרכז קהילתי קונסרבטיבי, לא יותר. לפני מספר דקות, כאשר הנחתי תפילין לראשונה, ועמדתי מול אבני הכותל, פרצו מעיניי נחלי דמעות. לא הצלחתי לעצור בעדן". כעת גם חבריו האזינו בקשב רב, והוא המשיך: "כבוד הרב, לא ידעתי למה בכיתי, אבל אחרי מה ששמעתי ממך מספר דקות קודם, אולי אני מתחיל להבין".

הרב רבינוביץ הסביר להם עד כמה אבני הכותל המערבי מחזקות את הקשר למסורת ולמורשת היהודית, וכיצד הן מחשלות את שרשרת הדורות שלא נגדעה, גם בחלוף השנים והמוראות.  "האבנים של הכותל מעניקות את החיבור", אמר. "איך אגרום לכך, שכשאשוב לארה"ב ואנחת בשדה התעופה קנדי, לא אשכח את החוויה הרוחנית הזו והמשמעות של היותי חלק משרשרת הדורות?", הוסיף הסטודנט לשאול.

"אתה יודע מה זה חדר כושר גופני?", שאל אותו רב הכותל. "האם התעמלות פעם בשנה יכולה להועיל לחיזוק הכושר הגופני?". "לא!", השיב הסטודנט, "רק אם נתמיד מספר פעמים בשבוע ברצף, נוכל להגיע להישגים, ולמצוא ערך להתקדמות שלנו". "נכון מאד", המשיך הרב, "על כל אחד מאתנו נדרש לבנות לעצמו חדר כושר רוחני כדי לשמור על זהותו הרוחנית. עלינו לבנות שרירים, אם בתפילה, בתהילים, הנחת תפילין, תקיעה בשופר או כל חיבור אחר. רק כאשר תתמיד ותבנה ללא הפוגה, תהיה בטוח שמה שספגת כאן, על יד האבנים, ילווה אותך כל החיים". סיפורו של הסטודנט שאירע בשנה החולפת הוא טעימה זעירה מסדר יומו הגדוש של רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים.

הרב שמואל בן ציון רבינוביץ נולד בירושלים לאביו, אב בית הדין ירושלים, הרב חיים יהודה שליט"א, ולאמו מרת חנקה רבינוביץ. המשפחה שהנה נצר לחסידויות גור, אמשינוב וחב"ד, היא שטוותה את דרכו הייחודית כל כך של הרב בעולם החרדי. הוא נמצא בקשרים הדוקים עם שועי הארץ ופוליטיקאים חילונים ויחד עם זאת זוכה לרחשי כבוד שחולקים לו בחצרות החסידיות. הוא ידידו הטוב של שר הפנים מבלי שזה מפריע לו לחבר ספרי הלכה המפארים את שולחנו של הגראי"ל שטיינמן. הרמטכ"ל בני גנץ רואה בו חבר קרוב, כמו גם, מהעבר השני, גדולי האדמו"רים והרבנים שרואים בו כבנם. קרבתו ללשכתו של פרס מחד גיסא, והחיבה שרוחש לו הרב עובדיה מאידך גיסא, הולידו לא אחת מפגשים מעניינים בין השניים, וגם מחוצה לשם, בכל מקום שבו ידו מגעת ומבקשת לגשר ולהידבר.

מנהיגי העולם אומרים תודה

הרב רבינוביץ שנולד בשנת 1970, הספיק ללמוד בישיבה הליטאית "קול תורה" בירושלים ולשרת ברבנות הצבאית. לאחר מכן, היה חבר בוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, הוועדה לבחינת תרומת ביציות, ובמועצה הציבורית לאיכות הסביבה, כמו גם הוועדה לפיקוח ורישוי הקבורה בישראל. מכיוון שנותרו עוד מספר שעות ביממה, הספיק הרב רבינוביץ לשמש גם כסגן נשיא אגודת על"ה לילדים פגועי מוח בישראל ולכהן כיו"ר הוועדה לניהול קבר רשב"י במירון. לאחר כהונתו כרב אזורי לדרום-מערב ירושלים, הגיע הרב רבינוביץ אל המינוי הנוכחי עקב פטירת קודמו בתפקיד, הרב יהודה גץ זצ"ל. תפקיד "רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים", שהוענק לו לפני 17 שנה.

מאותו היום שבו נכבש הכותל בידי הצנחנים, זרמו מבקרים רבים בשעריו. הגידול המשמעותי במספר הפוקדים את האתר הקדוש בשנים האחרונות, מצביע על עלייה תלולה של תיירי חוץ ופנים המגיעים להתפלל על יד שריד בית המקדש. אחוזים ניכרים מהעלייה הזו מתייחסים לפעילות הרב, במסגרת תפקידו כיו"ר "הקרן למורשת הכותל המערבי", הממונה כיום על ניהול ואחזקת הכותל ואתריו. בביקורם של ברק אובמה, הנשיא פוטין, מר ביל קלינטון, האפיפיור, שרי חוץ זרים ונציגי מדינות שונות כמו גם פוליטיקאים המגיעים להעתיר בעד הצלחתם ערב הבחירות, זוכים כולם לאירוחו האדיב של רב הכותל. בביקורים מעין אלו, נושאים האורחים רמי הדרג תפילה קצרה על יד שריד בית המקדש ומסיירים במנהרות הכותל, תוך שהם זוכים לשמוע על חשיבות המקום לעם היהודי.

בעולם העסקים נוהגים להשתמש במושג זמן מעלית כאשר מבקשים לתאר את פרק הזמן הקצר שבו אפשר לתמצת מסר או ליצור רושם אצל בן שיחך. אילו דברים מוצא הרב לנכון לומר במפגש קצר ומהותי לאורחים רמי דרג המבקרים בכותל המערבי? נשאל הרב בראיון להדס שטייניץ מ"הידברות".

"אני מבהיר להם את עוצמת המעמד וכוחה של התפילה במקום הזה, כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים. האתר הזה, לפני היותו לאומי והיסטורי, הוא מקום קדוש. מקום תפילה בו אפשר להשיח את הלב ולבקש הכל. כאן הקב"ה אינו בודק למי מגיע ולמי לא. הוא הבטיח והיו עיני ולבי שם כל הימים, ובמקום שבו השכינה לא זזה ממנו, כדאי לנצל את השהייה לשאיבת עוצמה וכוח, ונשיאת תפילה". האורחים שמתוודעים למילים הללו, מוצאים את עצמם נרגשים, גם ממרום מעמדם, ופעמים רבות מסכמים זאת במכתב תודה "על חוויה שתיחקק בנו לנצח".

האירוע המרגש ביותר

האתר האסטרטגי והסנטימנטלי זוכה לארח אירועים המוניים במהלך השנה; עצרות תפילה לרפואת רבנים, שיעורי הדף היומי והשבעות חיילים, סיורי תלמידים וחגיגות בר-מצווה, כמו גם כנסי סליחות המוניים בחודש אלול.

● תוכל להצביע על אירוע ספציפי שריגש אותך?

שנייה בדיוק נדרשת לרב על מנת לסקור במוחו 17 שנות עשייה, ולהגיב - "בר מצוות לניצולי שואה". חגיגות בר המצווה לניצולי השואה, הן יוזמה חדשנית של הקרן למורשת הכותל המערבי בשיתוף הגוינט ועיריות שונות ברחבי הארץ. מהלך זה נועד לרכז קבוצות של קשישים שעברו את מאורעות השואה בגיל בר המצווה ולחגוג להם באיחור ברחבת הכותל המערבי, כמו לכל נער בן הגיל הזה.

"הטקס המתקיים באיחור של עשרות שנים לאחר שלניצולים אלו לא הייתה הזכות לקבל עליהם עול תורה ומצוות כראוי בעת היותם במחנות ההשמדה", מספר הרב רבינוביץ, "הוא מעמד מרגש ביותר. הניצולים כורכים את רצועות התפילין על זרועם – חקוקת הספרות – וחולקים את סיפורי הזוועה שחוו בשנים הקשות. לאחר מכן יורדים כולם לרחבת התפילה, ומלווים אותם עשרות נערים חוגגים, חיילים ומתנדבים אשר נרתמים לאירוע המיוחד.

"זהו אחד האירועים המיוחדים שייחקקו בתולדות הכותל המערבי", הוא מוסיף. "אני אומר לניצולים בהזדמנות הזו, כי המאורע הזה מצביע על הקשר העמוק של עם הנצח אל מורשתו בכל עת ובכל זמן, יהיה אשר יהיה. מחובתנו לזכור ימות עולם ולהעבירם לדורות הבאים. אנו רואים את האור והחושך כאן בערבוביה, אך התקווה היא מוחלטת. ופה יש עדות מוחשית לנצחיות העם היהודי. העדויות המרגשות של החוגגים, ודמעות בני המשפחה מספרים כי האירוע מותיר על הנוכחים את חותמו ומסמל את הנקמה בצורר הנאצי בדמות השיבה אל מסורת ישראל והוכחה כי לעולם לא מאוחר מדי. כל הניצולים מביעים את תחושתם כי לא רק הם חוגגים אלא איתם מיליון וחצי ילדים שנהרגו בשואה ולא זכו להגיע לגיל המצוות".

● מאז ומעולם היה הכותל המערבי אתר המכיל את האוכלוסיות המגוונות ביותר שניתן למצוא. דומה שקו התפר הדק הזה הפך לקו עימות קשה הרבה יותר בתקופה האחרונה, נוכח עתירתן של נשות הכותל. איך מתייחסים לתופעה הזו במלא מורכבותה, מתוך רצון לתת מענה ראוי לכל הצדדים?

הסוגיה הרגישה בימים אלו חושפת אותנו אל החבל הדק שמאיים להתהדק סביב לרב: "בשנים האחרונות אני מצוי תחת שתי מתקפות המתקיימות בו זמנית ומכחישות זו את קיומה של זו", הוא פותח, "מן הצד הקנאי-השמרני אני מותקף על פעילותי הנמרצת בעד הבאת אלפי קבוצות תלמידים וחיילים אל הכותל המערבי. קבוצות שרבות מהן אינן הולכות ברוח ישראל סבא. מן הצד הקנאי-ליברלי אני מותקף על עמידתי האיתנה נגד ניסיונותיהן של חברות ארגון נשות הכותל לערער על החלטת בית המשפט העליון בעניינן, אשר פסק כי את דרכן החריגה הן תממשנה ברחבת תפילה נפרדת בכותל המערבי".

מניעת פרובוקציות ושנאת חינם

בשם הסובלנות הדתית מבקשים אלה וגם אלה בשם ההתחשבות ברגשותיהם – להימנע מלהביא קבוצות  שאינן דתיות למהדרין, או לחלופין לאפשר קיומם של טקסים חריגים ומעוררי מחלוקת ברחבת התפילה. בשם הסובלנות  מבקשים אלו וגם אלו מרב הכותל להניח להם, ולאפשר להם להפוך את הכותל המערבי, אולי המקום היחיד שעדיין מאחד כל יהודי באשר הוא, לשדה מלחמה בין קנאות אחת לאחרת.

"אומר זאת בקול רם וברור", הוא נחרץ, "כל עוד אני מופקד על המקום לא תהיה דריסת רגל לקנאות בכותל המערבי. אבני הכותל יכולות ללמד אותנו מהו מחירה של קנאות. הן זוכרות עדיין את חום הלהבות, שלובו באש הקנאות של תושבי ירושלים, איש כנגד אחיו ומול האבנים נוראות ההוד האלה אנו מצווים שלא לשגות שוב".

באשר לפתרון הפרקטי עבור נשות הכותל , הוא טוען כי הוצע להן מענה על ידי בית המשפט העליון באופן שבו תוכלנה לנהוג כמנהגן. לדבריו, המדינה השקיעה בכך מיליוני שקלים. אך התעקשותן לנהוג את מנהגן דווקא בעזרת הנשים ובכך ללבות יצרים מהווה פרובוקציה ופוגעת ברגשות המתפללים. "אני אומר לכולם את הפסוק: המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש היא. גשו אליו בענווה ובצניעות. ואל תלכו עם האמרה של ייקוב הדין את ההר, תשאירו את המקום הזה מחוץ לזרמים ומחלוקות".

עוד אומר הרב: "אני מאמין כי בכל יהודי יש חלק אלוקי ממעל ממש. והמשותף לכולנו הוא גדול לעין ערוך מהמפריד. דווקא הכותל המערבי משמש דוגמא לכך בהיותו מוקד משיכה לכל יהודי באשר הוא, ולעיתים אפילו באופן בלתי מוסבר. ואם נסתכל מתוך מבטו של סנגורם של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע הרי שנוכל לבנות גשר חזק ויציב בן קודש לחול, גשר של מתינות ואהבה, גשר של קרוב לב בנים אל אביהם שבשמים".

מתווה שרנסקי - הצעת הפשרה של יו"ר הסוכנות היהודית, מבקשת לאפשר לנשות הכותל להתפלל מעתה והלאה בעזרה מיוחדת המכונה קשת רובינסון שנמצאת מימין לעזרת הנשים במתחם דוידסון, ובכך לאפשר להן לקיים את מנהגיהן בצורה פרטית.

● האם מתווה שרנסקי הוא מוצא אידיאלי מבחינתך או שזהו יישור קו?

"הייתי רוצה שהכותל ימשיך לאחד את העם כבעבר, לפי מנהגי המקום ובלי לסטות מן ההלכה היהודית. עם זאת, בשם האחדות ובשם הרצון להשאיר את הכותל מחוץ לכל ויכוח ומחלוקת, לא אתנגד להצעה המתייחסת לקשת רובינסון, שאינו חלק מבית הכנסת של הכותל, אם אכן פתרון זה יהיה מקובל על כולם וירחיק את המחלוקת מרחבת הכותל המערבי וימנע את המשך הפרובוקציות ושנאת החינם".

"התפילה בכותל משנה סדרי בראשית"

אולם, נראה כי במישור הפרקטי החוק טרם אמר את דברו. הרב חושב שיש לבחון את ההצעה והשלכותיה לגבי ארכיאולוגיה, היתרי בניה, והרגישות המדינית והביטחונית הקיימים במקום, ועוד חזון למועד עד לפתירת מוקדים אלו.

● נשמעות מדי פעם תלונות על כך שרחבת עזרת הנשים קטנה לעומת עזרת הגברים. האם יש מגמה לשנות זאת?

את מצוקת המקום בעזרת הנשים, מייחס הרב לטעות היסטורית. "עם שחרור ירושלים", הוא מבהיר, "העריכו כי יפקדו את רחבת הכותל המערבי יותר גברים מנשים, דבר שכיום מוכח שאינו נכון. על  פי הערכה זו  חילקו את רחבת הכותל המערבי, כאשר נתנו לגברים חלק גדול יותר מלנשים. עם נפילת מעלה המוגרבים ביקשנו להפוך את המעלה לגשר מרחף, ולהרחיב את עזרת הנשים עד לקצה המפלס, ובכך להשוות את עזרת הנשים לעזרת הגברים".

למרבה הצער, מתברר שגופים שונים פעלו לסיכול התוכנית אשר הייתה נכונה מכל הבחינות, ארכיאולוגית, היסטורית, ויזואלית, ועל כולנה - מתן מענה ראוי לנשים. כיום המקום מצוי בתהליך תכנון של חפירת קומה נוספת מתחת לעזרת הנשים, במגמה להכפיל את גודלה של עזרת הנשים. לאחרונה אף נוצלו 40% נוספים של הרחבה, במקום בו הוצבו יסודות גשר המוגרבים עד עתה, והמקום נמצא במגמת פיתוח ומציאת פתרונות.

● ומה לגבי המחיצה? יש נשים המתלוננות על קושי לראות את יקיריהם בחגיגות בר-מצווה.
 
"בימים אלו מתבצעות פעולות החלפת המחיצות לכאלו עם זגוגית חד - כיוונית, כפי שבוצעה בהצלחה בעזרת הנשים המקורה בכותל, על מנת שמשפחות נערי הבר-מצווה יוכלו להשתתף בחגיגה בצורה מכובדת וראויה", מגלה לנו הרב. הסיבה לעיכוב עד עתה, לדבריו, הייתה בשל קושי להשיג מחיצות מיוחדות שיוצבו בתנאי תאורה התלויים בשמש, מבלי שהדבר ישנה את מידת שקיפותן.

● כותל הדמעות הוא זה שמכיל אל קרבו את צרותיהם ומאווייהם של כלל המתפללים. כיצד ניתן לחזק את ידיהם של מי שנמצאים בחובו של ניסיון, במבט מאמין?

"התפילה מול הכותל המערבי היא עשייה של פעולה רוחנית שבכוחה לשנות את סדרי בראשית", אומר הרב רבינוביץ. "בכוחה של תפילה לעשות הכל, גם כאשר מדובר בדברים שנראים בלתי אפשריים לשינוי. כאשר אדם עומד ונושא תפילה מעומק הלב, הקב"ה שומע את תפילות ישראל ברחמים במיוחד כאשר מדובר במקום קדוש ומשמעותי כזה.

"אין סוף לישועות שחוו אנשים בעקבות תפילה בכותל. בתפילת שלמה אל הקב"ה בעת חנוכת בית המקדש הוא מבקש כי כל תפילה וכל תחינה אשר תהיה לכל האדם - ופרש כפיו אל הבית הזה, שתשמע תפילתו, להיות אוזניך קשובות אל הבית הזה לילה ויום. וכיום שאין לנו בית המקדש הרי שהכותל המערבי – שריד לבית המקדש משמש לנו כמקום תפילה וכאוזן הקשבת של הקב"ה לתפילתנו ולמבוקשינו".

● לסיום, כמי שמשפיע רבות על קדושת הכותל ומחזק ידיהם של רבים. האם הרב חושב לעיתים מה יהיה תפקידו לכשייבנה בית המקדש?

"אמסור בשמחה את המפתחות למשיח צדקנו. אני מאמין שהוא ידע לעשות את התפקיד טוב יותר ממני. ואני אהיה ככל בית ישראל. אהיה נכון לבצע כל מטלה שמשיח יטיל עליי".