"חיפשתי משהו עם תוכן לקרוא"
השחקן המפורסם דני שטג מספר למגזין "עולם קטן" איך הוא הפך משחקן חילוני לגבאי בית כנסת, שמוסר שיעורים לרבים ● בראיון הוא מסביר מדוע לא כדאי להיות שחקן, מה הולידו המפגשים עם הרב כדורי זצ"ל והרב עדס, ואיך בעצם הוא חזר בתשובה
"אי אפשר לקטלג אותי", מכריז השחקן הידוע דני שטג בראיון לנדב גדליה גלעד מהמגזין 'עולם קטן'. כששואלים אותו לאן הוא משתייך, הוא אומר כי הוא "מחובר לתורתנו הקדושה, ברה כמות שהיא: נביאים, גמרא, חסידות. כל מה שקשור לתורה". על עצמו הוא מעיד "אני אישית לומד בישיבה ליטאית אבל לפני זה למדתי את תורתו של רבי נחמן. אין אצלי קִטלוג כזה או אחר". בתקופה זו משחק שטג "משפיע" בחב"ד בהצגה החדשה 'שירת חב"ד', לצד פרויקטים נוספים בעולם התאטרון והטלוויזיה. "יש חודשים שקשה לי למצוא זמן פנוי, כמו עכשיו", מחייך שטג, אך אינו שוכח את התקופות הקשות שבהן ישב בביתו מחוסר עבודה.
"פעם יצא ששמונה חודשים לא עבדתי ורוב היום למדתי תורה", מספר שטג, "יום אחד קיבלתי פתאום פנייה מחברת פרסום שרוצים אותי בלבד לפרסומת לזוגלובק. זה היה סכום יפה שמפרנס לכמה חודשים וזה פשוט קרה. זה סיפור קטן אבל מדהים. כשהוא כתוב בעיתון זה כמה משפטים, אבל כששמונה חודשים אתה לא עובד - זה מלחיץ בצורה בלתי רגילה. החלטתי שאני ממשיך למרות הכל ללמוד תורה. וגיליתי שכשהקב"ה פותח לי - הוא פותח לי ולא מוכן שאני אעשה דברים שהוא לא רוצה שאני אעשה. כשהייתי צעיר, כמו כל שחקן, הייתה תקופה שלא עבדתי", נזכר שטג, "ניסיתי להתפרנס מהתקנת מזגנים. יום אחד, במהלך התקנה, מנוע עצום נפל לי על הרגל... חודש שכבתי בבית ולא יכולתי לזוז. הקב"ה בעצם אמר לי: אתה לא זז ולא עובד בזה!".
איך הילדים התמודדו עם המצב הזה?
הם יודעים שכשלאבא יש כסף - הכל בסדר גמור. אבל כשהבית נכנס לכוננות של חוסר פיזור, הם יודעים שכעת צריך לשמור. אוקיי, ראינו בגד יפה, אז אני אומר שיבדקו אם יש להם מספיק בגדים כרגע, נסתדר עם זה, ובינתיים נשמור את הכסף לחוגים, לאוכל, לדלק וכו', וכשיהיה יותר כסף - יהיה גם הבגד הזה. היום זו תקופה של שפע בעולם, לכל אחד יש כמה מיקסרים וכמה ספות. לא חסר לילדים שלי כלום, יש להם הכל, אבל יש תקופות שסוגרים את הברז, כן".
קשה מבחינה כלכלית להיות שחקן בארץ?
"גם אחרי שעשיתי עשרים פיצ'רים שחלק מהם קבלו פרסים, גם אחרי זה - אתה לא יכול לקנות לך בית בארץ. עמוס לביא ז"ל אמר שכסף לקנות לא היה לו עד גיל מאוחר. שייקה אופיר נפטר חסר כל".
הרב כדורי: "מקצוע לא טוב"
אני שואל את דני אם הוא אי פעם חשב לפרוש מהמשחק, והוא עונה: "הרבה פעמים אני חושב על זה. אבל היום אני כבר לא יכול, המקצוע שלי הוא שחקן. כשהייתי קטן רציתי להיות חקלאי. מגיל 16, כששיחקתי בתאטרון חיפה והרגשתי שזה משהו שאני אוהב לעשות, אמרתי לעצמי שאהיה שחקן".
מה אתה עושה כשאתה לא משחק?
"היום שלי מחולק לקצת השתדלות לפרנסה, רוב היום לתפילה וללימוד תורה, חלק ממנו לסידורים ולשהייה עם המשפחה, ואני גם מלמד תורה בבית כנסת הגר"א בו אני גבאי. וביום שישי יש שיעור נביאים, ויש גם שיעור פרשת שבוע וקצת מוסר".
זיכוי הרבים של שטג לא החל היום. כבר לפני שנים לא רבות היה נוהג שטג לקחת חבר'ה מתעשיית הבידור לסיורים בירושלים העתיקה. אלון אבוטבול, זבולון מושיאשווילי, דורון צברי ועוד, היו חלק קטן מכל אנשי תעשיית הבידור שהילכו עם שטג בסמטאות ירושלים בשעת לילה מאוחרת כדי לדעת קצת יותר על העם היהודי. "כל שבועיים היינו עולים עם קבוצה לשם, היו הרבה אנשים, אני כבר לא זוכר את השמות של כולם", אומר שטג ולהפתעתי נוקב בשמו של המנטור: אביב גפן.
איך נוצר הקשר בינך לבין אביב גפן?
"פגשתי אותו בסדרה 'עניין של זמן' ונוצר בינינו קליק מדהים. במשך שנה לא עזבנו זה את זה. היינו בעיקר כותבים שירים יחד, ומסתובבים במאה שערים יחד. הרדיו לא אהב אותו כי הוא היה בועט, ואמרו שהוא לא יצליח, אני זוכר את רפי רשף ועוד הרבה שאמרו ככה. עכשיו, עשרים שנה אחרי, אפשר לומר שהבחנתי נכון שהוא יצליח".
כיום אתה לא ממליץ לאנשים ללכת לתחום המשחק.
"נכון, אני אומר לכולם 'אל תהיו שחקנים'. ושלא יחשבו שאני אומר את זה ממניעה חיצונית. אני ממש אומר מתוך הלב שלי לחבר'ה הצעירים; אל תהיו שחקנים! אל תעִזו להתקרב בכלל למקצוע הזה!"
נראה שזה די כיף להיות שחקן.
"קודם כול זה לא כיף! זו פרנסה קשה כקריעת ים סוף. הרגעים היחידים שכיף לך הם כשיש לך תפקיד שאתה מתחבר אליו ונהנה ממנו. הפרנסה היא קשה והמחויבות היא קשה, לא תמיד סימפטי ונעים. מקלקלים לך את מצב הרוח. קוראים לך: היי דני, אתה צריך עכשיו לעשות את הסצנה של הבכי. 1,2,3 - עכשיו תבכה! ומצד שני אם אתה מבואס וקרה לך משהו, ויש סצנה של צחוק - אתה צריך לצחוק. ואם אתה לא אוהב את השחקן שמולך משום שיש לו אופי רע - אתה חייב לאהוב אותו ולהיות נחמד. הלכתי לרב כדורי כמה חודשים לפני שהוא נפטר, באתי אליו ושאלתי אותו מה יהיה עם המקצוע שלי, אז הוא שאל אותי מה אני עושה. אמרתי לו שאני שחקן. הוא שאל אם אני שחקן כדורגל ואמרתי לו; לא, אני שחקן תאטרון וטלוויזיה, אז הוא אמר לי שלוש מילים שלא אשכח אותן: 'מקצוע לא טוב'".
חברותא טלפונית עם הרב יעקב עדס
מעבר לשלוש המילים ששמע מהרב כדורי, נוצר קשר עמוק יותר בין שטג לרב יעקב עדס. "לפני 17 שנים יום אחד קיבלתי ממנו טלפון", מספר שטג, "לא היה לי מושג איך הוא השיג את המספר שלי. הוא אמר לי: שלום, מדבר הרב יעקב עדס, תפתח בבקשה ספר מסילת ישרים פרק א'. וככה אנחנו מתחילים לקרוא. במשך חמש שנים הוא היה מתקשר ב-11 בלילה, ולפעמים היינו מסיימים את הלימוד בשלוש בלילה. הוא רק דיבר ודיבר דברי תורה".
היה לך קשה שפתאום פונים אליך כך?
"בהתחלה כן, אבל אחרי כמה ימים שאלתי אנשים מי זה. היום הוא בירושלים, אבל בזמנו הוא היה נודד בארץ וקיבל על עצמו תענית דיבור. אנשים חרדים לא האמינו לי שהוא מדבר איתי. הוא לא היה ידוע כמו היום ובמשך הזמן הבנתי שזכיתי ללמוד עם אחד מגדולי הדור".
הרב יעקב עדס הגביר ללא ספק את ניצוץ היהדות אצל שטג, אך ההתקרבות שלו לעולם הרוח התחילה מסיפור חזרה בתשובה די קלאסי. "יצאתי מהצבא בסיום השירות והמכה הראשונה שלי הייתה איך מתמודדים עם העולם", משחזר שטג. "אף אחד לא לימד אותי מה זה מס הכנסה וחשבונות. המכה הזאת עשתה לי סוג של ריסט - של מה קורה בחיים האלה. אחר כך נסעתי לטיול של חצי שנה באפריקה, ושם קיבלתי מודעות מה זה אומר שאני יהודי. לא הסבירו לי על זה, וחשבתי שאין הבדל בין 'אזרחי העולם' השונים. לא הבנתי את הייחודיות שלי כיהודי. ובאפריקה, התגובות של האפריקנים עליי - הסבירו לי שיהודי זה משהו שונה. אצלם ישראל זה מקום שהוא מעין 'גן עדן', אין להם טכנולוגיה שם. אחרי שהגעתי לארץ לא הבנתי מה חסר לי וחיפשתי משהו עם תוכן לקרוא. המליצו לי על כל מיני ספרים של פילוסופים מהגדולים בעולם. אחד החברים שלי אמר לי שאקרא את 'ספר הספרים'. אמרתי לו שאני לא רוצה לחזור שוב לתנ"ך של בית הספר, והוא אמר לי שפשוט עליי לקרוא את התנ"ך כיום במבט שלי, בעיניים של מבוגר. הייתי יושב בלי חולצה וקורא בתנ"ך, לא ידעתי שאסור", מתנצל שטג.
"הוכיתי בהלם", הוא ממשיך, "עד אותו היום כהן ולוי היו בשבילי בדיחות ושמות בספר טלפונים, ופתאום אני קולט שכהן ולוי זה משהו אחר לגמרי, עם משמעות. קראתי על יום הכיפורים, השתלשלות העולם ומי העולם מסביבנו, הוכיתי בתדהמה".
אט אט אסף שטג אל תוכו עוד ועוד חומר על יהדות והחל מקיים מצוות. כיום, הוא לא שש לומר בן כמה הוא בדיוק, "בין ארבעים לחמישים". גם כמה ילדים יש לו - כנראה לא אדע עד שאקפוץ לביקור אצלו בדרום תל-אביב ואספור אותם בעצמי. הוא מעדיף שלא לחשוף את עולמו האישי כמקובל בתעשיית הבידור העולמית. כזה הוא שטג, צנוע ולא אופנתי, אולי בגלל זה רצו דווקא אותו לפרסומת של זוגלובק; העממיות שהוא משדר היא הישראליות הכי פשוטה שיש. מתברר שזה מוכֵר.
24/07/2013 17:10