הסיקריקים עדיין כאן

ההיסטוריה חוזרת ● אלפי שנים לאחר חורבן בית המקדש, סיפורם של כנופיות הסיקריקים ששלטו בעיר ירושלים נשמע אקטואלי מתמיד ● כאז - כן היום, קומץ קיצוני מצליח לגרום לנזק כבד ● אז - לעם היהודי כולו, היום - לציבור החרדי

התקופה - תקופת הקיץ, עם ישראל עומד בפני סכנה רוחנית חמורה שמאיימת על עולם התורה, השטן עובד כפול ומציב מול עם ישראל אוייב אכזר שלא ינוח עד שיצליח לפגוע בעם ישראל ובעולם התורה.
 
רחובות ירושלים מלאים פשקווילים הקוראים לעם להתחזק בתורה, בתפילה ובמעשים טובים, רבני ירושלים מתריעים כי חייבים להתחזק באהבת חינם כדי לעמוד יחד מול הגזירות על עולם התורה.
 
השמש הקופחת על רחובות ירושלים, לא מונעת מהמון משועמם להסתובב ברחובות, משולהבים ע"י כמה בריונים, ומטילים את חיתתם על ציבור שומרי התורה, לא עזרה קריאת גדולי הדור ולא מצוקתם של הציבור, הם היו נחושים, הפתרון למצוקת היישוב היהודי - אלימות. ואם זה לא יעזור, אז נגיב בעוד אלימות, אהבת חינם? הצחקתם אותם, באהבה יש רק כניעה.
 
הגדילו לעשות, כאשר לשם שמים הם שרפו את רכושם של אחיהם כדי לא להשאיר להם ברירה ולהביאם לידי מלחמה, גם אם זה בניגוד לגדולי הדור.

מנהיג הסיקריקים התנער מההמון המשולהב
 
כל מי שהעלה בדעתו להתקרב אל האויב ולהגיע להבנות או אפילו לפשרות - הפך לאויב הכנופיה ומיד הפך לאויב העם היהודי, איש לא יכול לצאת ולבוא, ובטח לא להתקרב אל האויבים.

כל מי שרק נראה היה כאילו יש לו קשר למחנה האויב, זכה לטיפול מסור של גידופים, נאצות ואפילו אלימות פיזית.
 
גדול הדור הבין שכלתה הרעה, ואין עם מי לדבר, דעת תורה לא באמת משחקת להם, ובעת הצורך הם ימצאו גדול שכבר ייתן להם להנהיג אותו בתמורה לכך שבעיתון שלהם הוא יוכתר כראוי.
 
בלית ברירה, הוא נועד בחשאי עם ראש הכנופיה שנקראה אז "סיקריקים". במקרה, הסיקריק הראשי היה גם אחיין של גדול הדור, הוא ניסה להתחנן אליו בהגיון ולהסביר לו לאיזה חורבן הם גורמים, אבל מנהיג הסיקריקים הסביר בעצבות כי מזמן אין לו שליטה אמיתית, וכי ההמון המשולהב מחפש לפרוק את כעסו ברחובות ירושלים.
 
בתחבולה שקטה ובעזרת האחיין שהבין לאן הידרדר המצב, הצליח גדול הדור לצאת ולהיפגש עם ראש האויב ולהציל את מה שאפשר.
 
הסיקריקים עדיין קיימים
 
אלפיים שנה אחרי, וכאילו לא השתנה דבר, בזמן שאנו אבלים על חורבן הבית שגם השנה לא זכינו עדיין לבניינו, בזמן שאנו עומדים מול אויבים מבחוץ, במקום להתאחד באהבת חינם ולהציל מה שניתן ולקרב את הגאולה, עדיין, בחוצות ירושלים שולטים קבוצות מיעוטים המטילות אימתן על הציבור, וגורמים להשחרת פני כולנו.

ההתעקשות הזו להמר על הכל או כלום במחיר של מלחמת אחים מבית, עלולה לעלות לכולנו ביוקר, ומי יודע, אולי אם היינו מתאחדים ומגיעים להבנות מסוימות, הבנות שהובנו כבר בצורות כאלו ואחרות בקרב גדולי ישראל, ייתכן מאוד ואפילו סביר ביותר שהיה ניתן להסיר את העוינות ולהוריד מסדר היום את ההתעקשות לכלול את עולם הישיבות בגיוס כפוי.
 
וכמו בכל עניין, כשרוצים לבחון האם מדובר במאבק לשם שמים או 'לשם אקשן', ניתן לבחון את ההתנהגות כלפי הזולת, האם כשזה מגיע לבין אדם לחבירו המאבק נעצר? או שמא בשם המאבק המקודש רומסים ברגל גסה את האחר, כביכול לשם שמים.
 
השבוע, במאורעות מאה שערים, קיבלנו שוב הוכחה בשם מה פועלים אותם סיקריקים, לא בשם התורה.