המסבירן הלאומי

סיפורו המדהים של אהרן ווד, אי שם בסין הרחוקה, שהחליט ללכת עם האמת כמה צעדים קדימה ● הוא קרא על העם היהודי כל מה שרק יכול היה לקרוא, והרשת עזרה לו בכך לא מעט. ואז הוא הבין שקיימת טעות בתפיסה הכללית לגבי היהודים ● "בענין דעת הקהל העולמית על יהודים ועל ישראל יש הרבה מה לעשות. מי שמקבל את הדברים מהצד של האו"ם - אי אפשר שלא יחשוב שישראל היא מדינה רעה"

במשך שנים חקר אהרן ווּד את התנ"ך ואת היהדות. בשונה מחבריו לספסל הלימודים באוניברסיטה, את זמנו הפנוי בשנת הלימודים האחרונה הוא לא העביר בבילויים ריקים מתוכן. הוא עיין בתרגומי תנ"ך והשווה אותם זה לזה, שאל שאלות והקשה קושיות. הוא חיפש מילונים כדי ללמוד עברית, ויהודים כדי ללמוד יהדות. בראיון ליעקב רביבו מ"הידברות", הוא מספר את סיפור חייו המרתק.

אהרן ווד נולד בטייגין, העיר הרביעית בגודלה בסין, לאב מהנדס ולאם טכנאית. חייו התנהלו במסלול שגרתי למדי, כשעמד לסיים את לימודיו באוניברסיטה ולהיות מהנדס מכונה מוסמך, אלא שבשנת הלימודים האחרונה שלו משהו השתנה. באותה שנה התיידד ווד עם המרצה לאנגלית. לימים התגלה אותו מרצה כמיסיונר נוצרי, ואף הורחק מגבולות סין, אך לא לפני שהפגיש את ווד עם ספר הספרים. כאמור, זו היתה שנת הלימודים האחרונה של ווד, והוא הרגיש שיש לו לא מעט זמן פנוי. בתקופה זו הוא בילה בספריית האוניברסיטה כשמולו גרסאות תרגום שונות של התנ"ך, והוא משווה ביניהן ומנסה להגיע לגרסה המקורית.

הידידות עם המרצה המיסיונר פעלה את שלה ואהרן החל להגיע לכנסיות, אם כי בפקיחת עין ביקורתית האופיינית לו. שם הוא שמע לא מעט דברים שליליים על היהודים וקיבל אותם. אחרי הכל, הוא מעולם לא הכיר יהודים, וכל מה שידע היה רק מהתקשורת הסינית שרואה ביהודים גנבים ובישראל אימפריאליסטית, נציגת ארה"ב. הוא סיים את הלימודים, קיבל משרה טובה, אך בזמנו הפנוי המשיך לחקור את התנ"ך מילה במילה, בגרסאות שונות ולצד ספרים שונים על דתות המערב. במשך הזמן, החל לשים לב לסתירות בין גרסה לגרסה בפסוקים שעליהם ניסו להשתית את הנצרות. הוא ניסה למצוא מומחים לטקסט שיתירו לו את הספקות אך לשווא. אז הבין ווד כי לא נותר לו אלא ללמוד שפה חדשה כדי להבין את התנ"ך – שפת הקודש.

נעים להכיר, אנטישמיות

ואכן אהרן ניגש למלאכה הקשה, והחל ללמוד עברית באמצעי היחיד שעמד אז לרשותו – המילון. לא עבר זמן רב ואהרן כבר מיצה את הלימוד המסורבל במילון וחיפש דרכים יעילות יותר. הוא יצר קשר עם תייר סיני, שהביא לו מישראל דיסק שמע ללימוד עברית. כחלק מתהליך הבירור שלו, גלש ווד תדיר בפורום ללימודי תנ"ך. הוא הכיר שם אדם בשם אביגדור כהן ממעלה אדומים. אביגדור שלח לו תנ"ך עברי-אנגלי-יהודי, ואהרן שמח לקבל סוף סוף את התנ"ך המקורי. באחת הפעמים שימש ווד מדריך תיירים וקיבל מתייר תנ"ך בעברית. ווד הראה את התנ"ך לכומר בכנסייה, אולם לתדהמתו הכומר לא הכיר את השפה כלל. אז החל ווד לפקפק ב"אנשים שמאמינים במילה של הא-ל אבל לא מכירים אותה".

ווד החל להיות עצמאי יותר ויותר בתהליך הבירור שלו. הוא קרא על העם היהודי כל מה שרק יכול היה לקרוא, והרשת עזרה לו בכך לא מעט. הוא הבין שקיימת טעות בתפיסה הכללית לגבי היהודים, והחל לכתוב בתקשורת הסינית כתבות חיוביות על היהודים במטרה לתקן את העיוות. אלא שאז התחיל לקבל איומים מגורמים שונים, וכך לראשונה, הוא נתקל במושג אנטישמיות. הפריע לו שבספרים היהודיים הוא רואה ערכים של חינוך, חברה וחסד – ואילו בתקשורת מציגים אותם כאנטיתזה של כל אלה. הוא ניסה לחפש בסין יהודי ולבחון אותו מקרוב, לנסות לפתור את חידת האנטישמיות, אבל לא היה קל למצוא. הוא מצא עורך דין בשם דוד בוקסבאום. כשווד פגש את בוקסבאום הוא הבין שלבו צדק. הוא ראה ענווה ומידות טובות – בניגוד למה שהטיפו לו תמיד.

וכך מצא את עצמו אהרן ווד מתקרב ליהודים וליהדות. בשלב מסוים לבו נשאו לעלות לארץ ישראל, והוא החל לעבוד שם בתור מהנדס מכונות. הוא ביקר בבתי כנסת, טעם את טעם חגי ישראל וחווה חתונות יהודיות. תובנותיו ותחושותיו של אהרן ווד רק הלכו והתחזקו עד שהחל לקיים מצוות. הקשה ביותר מבחינתו היה להפסיק לאכול חזיר – מרכיב עיקרי בתפריט הסיני הממוצע. מסקנותיו של ווד גובשו סוף סוף והוא חזר לחו"ל, הפעם לטורונטו, כדי לקבל הדרכה של רב.

הפרכת ההשמצות בבלוגים

אהרן ווד השלים את תהליך הגיור, המשיך ללמוד תורה, וב-2012 התחיל ללמוד בישיבת "אש התורה". כיום המטרות שלו: ללמוד תורה ולהילחם באנטישמיות. ווד מנהל שני בלוגים שבהם הוא מתרגם חומרים של מיסיונריים לסינית, מפריך אותם בעיני הקוראים ומראה את ההשמצות השונות השזורות בהם נגד יהודים. כמו כן הוא מנהל בלוג הסברה על יהודים בכלל ועל ארץ ישראל בפרט.

● כיצד אתה מסביר את תופעת האנטישמיות שאליה נחשפת?

"בכל העולם, גם בארצות הברית, קיימת אנטישמיות. לתרבות המערבית יש יסוד אנטישמי, ולכן קשה לבני התרבות לחשוב באופן אובייקטיבי. התרבות המערבית יסודה בנצרות, והנצרות אנטישמית במהותה. אמנם, לא כל הנוצרים הם אנטישמיים, אבל רוב הנוצרים הליברליים הם ליברליים משום שהם פשוט לא דבקים ביסודות שלהם. לכן גם אם על פני השטח הדברים השתנו – הם עדיין מושפעים מאוד מהיסודות שלהם. יש כאלה ששונאים יהודים בתת-מודע".

● התשובה שלך מספקת כשמדובר בנוצרים. אבל מה לגבי חילונים?

"חילונים טוענים שאין להם אלוקים ולכן אין להם אמונה או דת, אבל אין הדבר כן. האמת היא שיש להם דת – דת של ליברליות, ולפעמים הם דתיים יותר מאחרים. ומכאן לתשובה לשאלתך: כיוון שהם דבקים בדת שקרית – הם שונאים את האמת, ומשום שהיהודים מייצגים את האמת – הם שונאים את היהודים. שונאים אותנו, לא משום שאנחנו טועים, אלא משום שאנחנו צודקים. וזה מסביר גם את שנאת המוסלמים. הם לא יכולים להילחם באמת, אי אפשר להילחם באלוקים – אז הם נלחמים בנו. הם שונאים את האמת ומנתבים את השנאה כלפי מחזיקי האמת. זהו סוד האנטישמיות".

● התחלת את החיפוש מהנצרות. איך אתה מסביר את זה שלא נשאבת לנצרות?

"הייתי רוצה להסביר את זה מכיוון חילוני. בהיותנו בני אדם אנחנו לא יודעים הכל, אנחנו מוגבלים. אנחנו מוכרחים להישען על אחרים. אמנם אנחנו לומדים תורה, אבל רובנו לא מבינים ברפואה, ולכן עלינו להישען על רופאים בכל הקשור לרפואה. לרוב האנשים אין די כוחות לחקור כל דבר לעומק לפני כל פעולה ובחירה בחיים. אבל אני החלטתי לשקול בכובד ראש את עניין בחירת הדת והאמונה. כשאני בוחר רופא – זה בדרך כלל לפי הרגש, אבל מי שמבין ברפואה – יש לו ראייה בהירה יותר. אולם בעניין הדת – אני למדתי במשך שנים שפה שונה כדי לחקור את התנ"ך ואת היהדות".

לימוד גמרא בסין

אני שואל את אהרן אם הוא חשב פעם שיש אמת בדתות האחרות, והוא עונה בציניות: "מה שהם מעתיקים מהיהדות זה אמיתי, אבל מה שהם ממציאים – לא. בכל דבר בחיים אנחנו מעדיפים ללכת למקור ולא להעתק. איך אפשר בדבר חשוב כל כך כמו בירור האמונה להניח את המקור וללכת להעתק?"

● ספר קצת על פעילות ההסברה שלך היום.

"יש לי שלושה בלוגים של הסברה בסינית. המטרה שלי היום בהסברה היא לא לגייר אנשים. הקב"ה רוצה שאנשים מסוימים יתגיירו. אבל כל אחד צריך לעשות את שלו. אולם בעניין דעת הקהל העולמית על יהודים ועל ישראל יש הרבה מה לעשות. לפני שבאתי לישראל הייתי סטודנט באוניברסיטה. אחד הסטודנטים עשה מחקר על החוקה של האו"ם, והוא ביקש ממני אינפורמציה. הוא קרא על כך שהאו"ם גינה את ישראל כל כך הרבה פעמים. ראיתי שמי שמקבל את הדברים מהצד של האו"ם – אי אפשר שלא יחשוב שישראל היא מדינה רעה. ניצלתי את ההזדמנות להסביר לו, ושלחתי לו כתבות שכתבתי. הצעתי לו ליצור קשר עם דיפלומט ישראלי בשם מייקל אורן. חשוב להשמיע להם את הצד היהודי. אבל בסופו של דבר חשוב גם לזכור שהדרך הטובה ביותר להשפיע בעולם היא לא לרצות את העולם, אלא להיות יהודים ולחיות כיהודים. בסופו של יום ה שולט על העולם ולא אנחנו. הוא יכול ליצור אויבים ולהפוך אותם לאוהבים".

הוריו של אהרן ווד עדיין חיים בעיר מולדתו טייגין, ויש לו אחות קטנה שחיה בשנחאי. הוא לא מתחרט לרגע על הצעד המשמעותי והקשה שעשה. "הלימוד הטוב ביותר שלמדתי בחיי הוא לימוד התורה", הוא אומר. יש רק דבר אחד שמאכזב אותו וכואב לו מאוד – שנאת אחים. "ההרגשה היא שונה כשיהודים שונאים יהודים. אם השכן שלך שונא אותך אתה יכול להבין, אבל כשאח שלך שונא אותך – אתה מרגיש את הכאב", הוא אומר. ווד מספר שחכמת התורה החלה לחלחל גם לסין. "היום התלמוד נהיה פופולארי בסין בתור מקור לתבונה ולעצות כלכליות", הוא אומר ומסייג, "אבל עיקר התורה היא במוסר וברוחניות, ואת זה הם לא לוקחים. הגמרא נמכרת שם בדרך של זיוף. הם מוכרים רק עצות כלכליות".

נפשו של אהרן ווד נקשרה חזק בלימוד התורה, עד שקשה היום ליצור עמו קשר. הוא עמל על התורה מהשעות הבוקר המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה. בסטטוס בדואר האלקטרוני שלו הוא כותב: "הבנתי שלימוד הגמרא דורש הרבה יותר כוחות מכל מלאכה אחרת", ומבקש להבין אם ייקח קצת זמן עד שייצור קשר, בשל העומס בלימוד.