השבוע התקיים כנס של תנועת 'דרך חיים', שם הוצגה הצעה למבנה הארגוני של התנועה, בשאיפה כי ישמש תבנית לשיטת ממשל יהודית ● "זה לא רק עניין טכני. מה שאנחנו מציעים בעצם הוא שינוי שיטת הממשל, אלא שזו שיטת ממשל יהודית לכתחילה - כמו שבאמת היינו רוצים", אומרים המארגנים
בתקופה האחרונה עמלים בתנועת 'דרך חיים' על גיבוש צורת המבנה הארגוני של התנועה, המוצגת היום בפני קהל המתפקדים והחברים, בכנס ראש-חודש אב שעורכת התנועה.
לאור השאיפות של התנועה להתפתח לכדי איגוד של כלל היהודים, התבנית מהווה בעצם הצעה לצורת ממשל חדשה ויהודית, אליה מוזמנים להצטרף היהודים בארץ ובתפוצות.
את התכנית הציגו הרב יצחק שפירא, הרב גדי בן זמרה ואיתיאל גלעדי - חברי וועדת ההקמה - בכינוס שנערך השבוע בכפר חב"ד. לאחר הכנס, המיועד לחברי ומתפקדי התנועה המונים כיום כ-700 איש, נערכה התוועדות ראש חודש עם הרב יצחק גינזבורג, נשיא התנועה.
"יש פה חידוש גם בתוך התנועה עצמה אבל בעיקר במסר שיש לנו החוצה", אמר בראיון ל'קול היהודי' הרב יוסי פלאי, חבר הנהלת התנועה. "הנהלת התנועה כיום מביאה לפני חברי התנועה את התכנית שלה לעבור לשלב הבא – הפיכת התנועה לתנועה רחבה, בה חברי התנועה בוחרים את מוסדות התנועה. התוכנית מציגה את המבנה הארגוני של התנועה שאנחנו נפעל עכשיו לקראת ביצוע שלו. זה אומר למשל, איך תיראה 'מועצת התנועה' שתיבחר בידי החברים, כולל הנעת התהליך לקראת קיום הבחירות בפועל".
לדברי הרב פלאי, במהלך הנוכחי ישנה בשורה של ממש. "זה לא רק עניין טכני, שלוקחים למשל את המבנה של תנועת הליכוד או אגודת ישראל ואומרים שגם אצלנו יש ארגון כזה. אלא שהמבנה הארגוני של התנועה בנוי על פי המבנה שאנחנו מציגים אותו כהתנהלות של מדינה יהודית. מה שאנחנו מציעים בעצם הוא שינוי שיטת הממשל, אלא שזו שיטת ממשל יהודית לכתחילה – כמו שבאמת היינו רוצים".
הרב פלאי נותן כדוגמה את המענה שנותנת התכנית לשיטה הדמוקרטית, שהעם בוחר את השלטון שלו, שיטה שיש לה יסוד חזק בהלכה, כמו גם השאיפה למלך – שלטון יחיד. "יש דגם, מודל, של שילוב שיטת הממשל בין ממסד שהוא נבחר על ידי העם היהודי – הקהל, ומצד שני נשיא שיש לו סמכויות מיוחדות. לא נשיא רק של כבוד כמו במדינת ישראל, אלא נשיא של התורה שיש לו סמכויות מיוחדות, כך אנחנו מקימים איזה שהוא דגם בין היחסים של 'מועצת הקהל' – שאצלנו זו תהיה מועצת התנועה – לבין הנשיא".
הוא מדגיש כי עצם הרצון לקיים תנועה הפועלת באופן של ממסד יהודי, גם אם היא כעת קטנה, זהו צד מעשי לקראת דבר האמיתי. "יש כאן גם איזה חזון. אנו רוצים להציע איך המדינה תהיה יהודית, כיצד שיטת הממשל והשלטון צריכה להיות. לפי זה אנחנו גוזרים את צורת ההתנהלות של התנועה שזה כיום דגם קטן אבל אמור להתקדם לקראת החזון".
● האם התנועה לא מתעסקת יותר מדי במבנה, במקום בפריצה החוצה ופנייה לקהלים נוספים או בפעילות?
"אנחנו חושבים שהתנועה צריכה לעסוק בהרבה תחומים, אבל יש משהו מאוד חשוב ועקרוני, והוא קודם כל לעשות את שלב גיבוש המסר של התנועה. עד עכשיו היה מסר של אמירות כלליות שאנחנו רוצים תנועה שבה היהודים דואגים לעצמם על פי התורה, שאנחנו שואפים למדינה יהודית על פי התורה, ושיש חידוש גם בנושא ההנהגה – שיש נשיא. אבל לא נתנו מבנה ספציפי שאפשר להצביע עליו".
"ולכן אם אני פונה לאדם ואומר לו: "בוא תצטרף", אז הוא שואל מה זה התנועה ואיך היא מתנהלת. עד עכשיו לא היו אמירות מובנות, וכעת הגענו למצב שמציגים תכנית שגם היא עדיין כללית, אבל בעצם מגדירה מי אנחנו, איך התנועה מתנהלת ואיך היא ממליצה להתנהל. אנחנו מאמינים ומקווים בעז"ה שהשלב המשמעותי הזה יוכל להביא לקפיצה גדולה בהמשך, גם שהתנועה תגדל וגם שחברי התנועה יעסקו בהרבה תחומים".
.jpg)
