"האבולוציה - תיאוריה מופרכת ובלתי מבוססת"

בימים אלה יוצא לאור בהוצאה שניה, מורחבת ומהודרת, ספרו הנוקב של פרופ' משה טרופ, "חידת הקיום" ● בספר מפריך פרופ' טרופ את תיאוריית האבולוציה, באופן מתמטי, פיזיקאלי, ובדרכים נוספות אחרות, ומוכיח: מדובר בשיטה חסרת בסיס הסתברותי ומדעי, שנועדה להתחמק מהדת

ספרו המרתק של פרופ' משה טרופ, "חידת הקיום", בו הוא פורך באופן מתמטי, פיזיקאלי ובדרכים נוספות אחרות את תיאוריית האבולוציה, יוצא לאור (בהוצאה שנייה, מורחבת ומהודרת) בימים אלה.

הפרופ' טרופ, איש אוניברסיטת אריאל ומכללת תל חי, ובעבר חוקר במספר אוניברסיטאות ברחבי העולם קומם עליו רבים באקדמיה כשהוציא לאור את מהדורתו הראשונה של הספר, ונדמה שההוצאה המחודשת לא תתקבל גם היא בתשואות אצל מאמיניה ההדוקים של תיאוריית האבולוציה אותה הוא מכנה "תיאוריה מופרכת" ואת מאמיניה כמחזיקים בעמדתם בנחישות הזויה.

בראיון לערוץ 7 הבהיר טרופ כי על מנת להגיע למסקנותיו בחן את הסוגיה על פי פרמטרים מדעיים המחייבים בחינה הסתברותית של כל תיאוריה בעיקר כאשר אין עדויות ומדובר באירועים שהתרחשו בעבר, והנה מסתבר ש"אין כל הסתברות מתמטית שיכולה לאפשר את קיום האבולוציה".

טרופ מסביר כי התיאוריה שהפכה נחלתם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם נעדרת הסתברות כלשהי החל מהתפתחות החומרים הפשוטים למורכבים יותר, כך בסוגיית הופעת חי מרב-תאים וכן הלאה. ההסתברות שיתקיימו התפתחויות מעין אלה שאותן מתארת האבולוציה היא ברמה של אחד לעשרה מיליון.

בספרו מנתח פרופ' טרופ ארוכות את הטענות ופורך אותן אחת לאחת בדרכים מדעיות מעבדתיות. בשיחה עימו הוא קובע כי אותם שקידשו ומקדשים את תיאוריית האבולוציה עושים ועשו זאת כחלק מהמערכה נגד התפיסה הדתית המחייבת בריאה על ידי בורא. את הקביעה הזו לא יכולים היו לקבל ומשום כך פיתחו תיאוריה שאינה עומדת בכל קנה מידה ומדד מדעי והפכו אותה לתפיסה הגמונית שלטת. טרופ מציין כי ראשית התפתחות התיאוריה, מעט לפני דרווין, הייתה בתקופת המאבק בכנסייה ובתפיסותיה ולמעשה מדובר בחלק ממאבק זה.

לטעמו, הדברים אמנם התקבלו על ידי האנשים הפשוטים, אך מעולם לא עמדו במבחן המדעי.

באשר לאופיו של הספר, אופי מעמיק, מחקרי, אקדמי שאינו עושה הנחות לקורא, אומר פרופ' טרופ כי אמנם מדובר בנתונים המוצגים מתוך ראייה מדעית, אך עם זאת יוכל המעיין שאינו נתון בעולם האקדמיה למצוא פרקים שלמים מובנים וקריאים גם עבורו, כמו גם קטעים מודגשים תוך כדי הפרקים שגם הם ערוכים באופן קל ונוח. זאת לבד מעמודי הסיכום המבארים את הדברים באופן ברור גם למי שאינו מצוי בעמקי הפיזיקה וחקר הטבע.

בהמשך דבריו התייחס פרופ' טרופ גם לספרו של פרופ' נתן אביעזר 'בראשית ברא', הספר בו הוא עורך הקבלה בין האמור בתחילת ספר בראשית לבין תיאוריית ההתפתחות. גישה זו מבקשת לקבוע שאין מחלוקת של ממש בין תאוריית האבולוציה לבין האמור בתורה. טרופ אינו מקבל גישה זו. לטעמו פרופ' אביעזר הסתמך על הפסוקים לבדם וניתק אותם מפרשנות חז"ל, ובנוסף לא מקובלת עליו הגישה הקובעת כי אכן הייתה התפתחות. לדבריו לא נכון לומר את הדברים לא בממד אקדמי ולא בממד רוחני דתי.

הוא מציין כי פרופ' אביעזר אמנם מסביר שאין היתכנות הסתברותית לתיאוריית ההתפתחות ועם זאת הוא מנסה למצוא התאמה בין דעה זו לבין האמור בתורה, "משום שהמדענים אומרים". טרופ אינו מוכן מלכתחילה לקבל את התיאוריה ולהעניק לה צידוק שכן היא אינה הסתברותית ואינה מוכחת לחלוטין.

בדבריו התייחס טרופ גם לכמה מהסוגיות המובאות בספרו. אחת מהן היא שאלת היצורים הפרימטיביים שנמצאו בשכבות קדומות יותר בעוד יצורים מורכבים יותר נמצאו בשכבות עליונות ומאוחרות יותר. לטעמו הסיבה לכך היא אך ורק היות היצורים הפרימטיביים רבים בהיקפם ומהירים יותר בקצב התרבותם לאין ערוך מאלה המורכבים, ומשום כך מצויים בכל מקום בו בוצע חיפוש.

באשר לקביעת המדע אודות מאות מיליוני שנים של קיום השכבות מערער טרופ על קביעה זו ומגדיר אותה בלתי רלוונטית. זאת מאחר והנתונים הנבדקים תלויים בין השאר גם בנתונים קוסמיים ובקצב ריאקציות שיתכן והיה שונה בעבר מאשר כיום, הערכה שלא ניתן להגדירה כפחות מבוססת מתיאוריית האבולוציה.

עוד מתייחס טרופ גם לסוגיית הדינוזאורים ומציין כי הקביעה שמדובר ביצורים בני 65 מיליון שנים אינה מבוססת שכן המדע אינו מתייחס לממצאים המובאים במוזיאונים שונים בעולם ולפיהם היו דינוזאורים שהיו חיים במקביל לקיומו של אדם.

לתפיסתו הדינוזאורים יכולים בהחלט להיות היצורים שמקורם הוא כלאיים בין בעלי חיים ובדור המבול, כפי שלמדו חז"ל, פרע רבש"ע את דינם של עושי החמס בין האדם ובין בעלי החיים, והותיר מנגד את היצורים שברא מלכתחילה ולהם התכוון בבריאת העולם.