"זיכוי הרבים - זכות עצומה לרפואה"

הרב ברוך רוזנבלום לא תכנן להיות מרצה פופולרי ומבוקש, אבל כשאשתו חלתה בטרשת נפוצה, לרב שטיינמן היתה עבורו עצה אחת ויחידה לרפואתה: לזכות את הרבים, חרף חוסר הניסיון ● והתוצאה? "זו הרגשה של סיפוק שאי אפשר להסביר אותה בכלל. אתה מרגיש שאתה משיב בנים טועים לאביהם שבשמים"

הרבה לפני שהפך למרצה מבוקש שאלפים צופים ומאזינים לשיעוריו, היה הרב ברוך רוזנבלום אברך מן המניין. באותם ימים הוא בטח לא תכנן להתמסר למתן דרשות לקהל הרחב, אבל דומה שלקב"ה היו תוכניות אחרות עבורו. כאשר רעייתו חלתה בטרשת עורקים, חלה תפנית בחייו שהפכה אותו לאחד המרצים היותר פופולאריים, שלשיעוריו מאזינים בארץ ובחו"ל.

הרב רוזנבלום, 53, הוא כיום מרצה מבוקש שמוסר כמה וכמה שיעורים בכל יום ברחבי הארץ. דיבורו קולח וענייני ושיעוריו מובנים ומסודרים, וכשהם עולים לאתר הידברות הם זוכים לאלפי צפיות מדי שבוע. הרב רוזנבלום, אב לשישה, מתגורר בבני ברק, נולד לבית חרדי והתחנך כחרדי. "נולדתי וגדלתי בבני ברק", הוא מספר בראיון ל"הידברות".

"התחנכתי בצעירותי בבית הספר זיכרון מאיר, ולאחר מכן למדתי בישיבת איתרי לצעירים בירושלים, ולימים עברתי לישיבת גרודנא באשדוד. אני זוכר שעוד משחר נעוריי נמשכתי להבין את הצפונות שבאגדות חז"ל ובספרי מוסר.  כוחות רבים קיבלתי מראש ישיבת גרודנא, הגאון רבי דב צבי קרלינשטיין שליט"א, ואני זוכר שכבחור צעיר השיחות חוצבי הלהבות שלו סחפו את כל בני הישיבה. גם בתור אברך הלכתי לשמוע הרבה שיחות מוסר, עד שלאט לאט למדתי והפנמתי את הרעיונות העמוקים הטמונים בדברי חז"ל. לאחר נישואיי, הגאון רבי שלום מאיר הכהן ולך שימש מורה דרכי בהבנת סוגיות הקשורות לאגדות חז"ל. הוא היה הרב שהדריך אותי".

עם הגיעו לגיל 21 נישא הרב רוזנבלום והקים משפחה עם רעייתו, ובמרוצת השנים נולדו לבני הזוג שישה ילדים. לפני כחמש עשרה שנים התרחשה במשפחה תפנית שהיוותה אירוע מכונן בעיסוקו של הרב: רעייתו של הרב, ברוריה, חלתה בטרשת נפוצה, וכבעל מסור ונאמן החליט הרב לנקוט כל מיני פעולות כדי להרבות בזכויות לרפואתה. "כאשר אדם מקבל איתות משמים, הוא מתחיל לפשפש במעשיו", הוא נזכר. "כשבאתי אל מורי ורבי, הגאון אהרן יהודה לייב שטיינמן, הוא ייעץ לי למסור שיעורי תורה. 'התורה היא מעל הכל',  הוא אמר לי, 'וזכות זיכוי הרבים היא זכות עצומה לרפואה'. לפני כן לא דיברתי לפני רבים, ובוודאי שלא הרציתי".

באחד מן הימים חבר של הרב ביקש ממנו להחליף אותו בשיעור. התנסות ראשונית זו הייתה הסנונית הראשונה. "הוא ביקש שאחליף אותו בשיעור ברמת השרון לצעירים חילונים. השיעור תוכנן למוצאי שבת, כאשר הרעיון היה לעשות סעודת מלווה מלכה וללמד פרשת שבוע וסיפורי צדיקים".

לא חששת?

"החבר שלי הכין אותי לפני השיעור ואמר לי 'אין לך מה להתרגש, מדובר בחמישה-שישה בחורים, וזה רק מילוי מקום לשבועיים'. כשהגעתי למקום היו שם  15 נערים ולא חמישה, ומצאתי את עצמי מרצה. אני מודה שבפעם הראשונה רעדו לי הרגליים, אבל זה עבר בהצלחה. דיברתי על פרשת השבוע והשיחה הראשונה נסבה על הכרת טוב".

איך הם קיבלו אותך?

"הם היו רגילים למרצה חרדי מבני ברק. זו הייתה פעילות שכונתית מוכרת. אני לא באתי לדבר חדש שאני יזמתי, אלא זה בנוי קודם, כך שדמות החרדי מבני ברק לא היתה זרה להם והם קבלו אותי בסבר פנים יפות".

ואיך אתה הרגשת?

"לי זה היה זר לחלוטין. לא רק שלא דיברתי קודם לפני קהל אלא שבוודאי לא דיברתי לפני קהל חילוני. אבל אמרתי לעצמי אם זאת השליחות, אז נעשה אותה. תוך זמן קצר הדבר נודע לעוד כמה אנשים שגם הם ביקשו שאבוא למסור שיעור".

התחנה הבאה של הרב הייתה במסגרת שיעור שניתן בבית כנסת בבת-ים מטעם ארגון תודעה. "במשך תקופה ארוכה מסרתי שיעור קבוע פעם בשבוע, בעוד בבוקר למדתי והכנתי שיעורים ואילו אחר הצהריים מסרתי אותם. בבת-ים היה מפגש מאוד מעניין עם ציבור של בעלי תשובה, לאחר מכן מסרתי שיעורים מטעם ארגון ערכים".

איך קיבלו בבית את הקריירה החדשה?

"בהערכה גדולה. משפחתי עודדה אותי לעשות כמה שיותר בתחום, וכך התמסרתי לשיעורים ולדרשות. ברוך השם זאת מתנת חינם שקבלתי בסייעתא דשמיא ובמרוצת הזמן נוספו כל יום עוד ועוד שיעורים, ותוך תקופה קצרה נוצר מצב שאין יום שאני לא מוסר כמה שיעורים בכל הארץ. השיעורים משודרים באתר הידברות - וניתן להאזין להם בכל העולם. גם דרך הטלפון באמצעות 'קול הלשון' – כך השיעורים מגיעים לכל מקום – לבתי כנסת, בתי מדרשות, לבתי חולים ואף לבתי סוהר. זאת הפצת התורה שזכיתי באוצר מתנת חינם של הקדוש ברוך הוא".

הרב רוזנבלום מדבר בשיעוריו על פרשת השבוע, אגדות חז"ל, פרקי אבות ורעיונות בנביאים. "בעבר הרציתי לפני תלמידים ברמת גן שרבים מהם היו תלמידי תיכון בליך או בוגריו. מדי יום ראשון בלילה הייתי מוסר שיעור בבית הכנסת. משם יצאו הרבה בעלי תשובה, וחלק מהם שומרים איתי על קשר עד היום הזה.

"זו הרגשה של סיפוק שאי אפשר להסביר אותה בכלל. אתה מרגיש שאתה משיב בנים טועים לאביהם שבשמים. ממש מחזיר בנים אבודים. אף פעם לא ראיתי את עצמי מוכשר לזה, ולכך למדתי תורה עם עצמי, אבל כמו שאומר המשל של החפץ חיים – סנדלר מייצר נעל אחת, אבל בבית חרושת מייצרים 100 זוגות. כך גם בלימוד תורה – כשאתה לומד לבד אתה מרבה תורה לעצמך, ואילו כאשר אתה מלמד לאחרים – באותו לימוד נכנסים 200 שומעים. זה נותן המון אנרגיה כשאני רואה כמה תורה משפיע הקדוש ברוך דרך מתנת חינם שהוא נתן לי, שהרי לא למדתי להרצות. אני רואה בזה שליחות עליונה".

אחד המקרים הזכורים לרב נוגעים לטלפון שקיבל מאסיר עולם בהולנד. "התקשר אליי לאחרונה יהודי שנמצא בכלא בהולנד וסיפר שהוא שפוט למאסר עולם ובחיים הוא לא יראה אור יום, אבל בזכות השיעורים הוא קיבל כוחות וחזר בתשובה. פונים אליי יהודים מארגנטינה, ממלבורן אוסטרליה, קנדה ועוד, ומדווחים שהשיעורים עושים להם את השבת או את החג. יש ציבור גדול של חילונים שצופים בשיעור דרך קבע, ויש לי גם שיעור קבוע בבורסה עם עשרות יהודים שחלקם עדיין אינם שומרי תורה ומצוות".  

בניסיון להתחקות אחר סוד הקסם של שיעוריו, מסכם הרב: "רבותינו שאלו: מה ההבדל בין דבורה לעכביש? כל אחד נותן מפריו. העכביש נותן קורי עכביש, ואילו הדבורה מלקטת את הצוף מהפרחים ומביאה אותם אל הכוורת. היא אינה מייצרת מעצמה כלום, אבל מה שהיא מלקטת מאחרים מתוק מאוד. הסיעתא דשמיא הגדולה היא ללקט כמה שיותר מאמרים סביב נושא אחד. ליקוט כל הנושאים וחיבורם לחטיבה אחת זו המתיקות של התורה, שעליה נאמר בתהילים מתוקים 'מדבש ונופת צופים'".