עגלת קניות |
||||
|
כניסה לחברים רשומים |
רעיון לפרשת השבוע "שְׁלַח לְךָ" |
||||||
הרב ערן שצמן | כדורינט | ||||||
27/05/2013 13:15 | ||||||
"שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" ● האם תכלית החיים היא הימנעות מן הסבל, וסיפוק תאוות? ● למה בעצם באנו לעולם הזה? ● הרב ערן שצמן מגיש: רעיון לפרשת "שְׁלַח לְךָ" מסעם של בני ישראל במדבר אל עבר הארץ המובטחת, הוא משל למסע שיעשה כל אדם בחייו, כחלק ממסלול התיקון של נשמתו בעולם החומר. בני ישראל במדבר קבלו את כל צורכיהם משמיים ללא יגיעה (מָּן מן השמים, בשר שַׂלְוִים בשפע, מים מבאר מרים, ענני כבוד שסללו את דרכם, רחצו את גופם...), אולם בכניסתם לארץ ישראל היו צריכים בני ישראל להילחם על הישרדותם, וכן לפרנס עצמם ביגיעה, בחקלאות ובמסחר. כך גם נשמת האדם הורדה מעולמות עליונים, בהם קיבלה מילויי ותענוג אינסופי לצרכיה בחינם וללא גבול, וצריכה הייתה להתלבש בגוף חומרי בעולם הזה, ולעמול בו ביגיעה להישרדותה, לפרנסתה הגשמית, וכן לספק לעצמה גירויים אינטלקטואלים, כדי להשיג אושר, ותכלית לחיים. "אֶרֶץ כְּנַעַן" – היא משל לגוף החומרי אליו יורדת הנשמה באל כורחה, במטרה שתלמד להתמודד אל מול פיתויי העולם, תעמוד בניסיונות היצר, ותשלים את תיקונה. עבודת הנשמה בגוף החומרי ניתנת לה כבחירה חופשית, ורק בזכות מידת היגיעה שתבחר לעצמה בעולם החומר, תוכל לאחר מכן לזכות לשכרה בכבוד בעולם האמת הרוחני (יגיעתה של הנשמה בעולם החומר, תזכה אותה להיפטר מתחושת הבושה, של קבלת מתנת חינם בעולם האמת). "וַיַּעֲלוּ, וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ" "וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא, אִם רָעָה" אנשים רבים מדי מחפשים לכאורה חיי "הפקרות" חופשיים מעול, ומנסים לייצר לעצמם אושר "נמוך" הבא בעיקר ממילוי החסרים חומריים (אוכל, עישון, יחסי אישות, אלכוהול, כבוד, רכילות...), או אושר הבא ממילוי של תענוגות שכליים בלתי מוחשיים, המביא לרוב רק לשבירה של שגרת החיים המונוטונית (חופשות, סרטים, הצגות, בילויים, תחביבים...) "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא" העמים היושבים באֶרֶץ כְּנַעַן – נמשלים לכוחות היצר הרע ותאוות הגוף החומרי, כוחות התנגדות לנשמה, שעל האדם לגבור עליהם ביגיעה, כחלק מן הדרך אל השלמת המסע הרוחני, והשגת האושר האמיתי הנצחי. "וְאֶת הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ, הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם רָב" "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ" הם נשלחו ללמוד ולחקור את המקום בו יוכלו להגיע אל התיקון, ואל הגאולה – אבל בחרו לשוב עם מסר שכולו לשון הרע ודיבה על הארץ הקדושה ("וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל").
"וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם" המרגלים הם כמו אותן הנשמות הרוצות להישאר תחת כס הכבוד, ולא לרדת אל מסלול התיקון בעולם החומר – להמשיך לקבל השפעה מן הקב"ה בחינם, ולעסוק ברוחניות לשמה, ללא צורך להתמודד עם מערכת חזקה של יצרי הגוף החומרי. "וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם" "כִּי חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ" אין באדם תכונה או יכולת, אשר היא טובה או רעה במהותה, אלה הכל תלוי בדרך שיבחר האדם לראות את העולם, ובדרך שיבחר להתמודד עם הקשיים להם יקלע בדרכו – לתקן לטובה או חלילה לקלקל לרעה. "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם, אֶל מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל, לָהּ" "אִם חָפֵץ בָּנוּ,ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ, אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" "וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא ... וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" "אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" התורה מלמדת את האדם כיצד לחיות את חייו באיזון, ולהשביע את שני חלקיו הפנימיים – את הנפש הבהמית הגשמית, ואת הנפש האלוקית הרוחנית. כאשר אדם חי באמונה שלימה כי הקב"ה הביא אותו אל העולם לטובתו, ועל כן הוא מקיים את מצוותיו, ויוצק רוחניות לכל פעולה חומרית שעושה, הוא מצליח בכך לגבור בקלות על כל קושי, ולחיות חיי שבע, בטחון, שמחה ואושר. "וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אִם יאמַר לְךָ אָדָם: יָגַעְתִּי וְלא מָצָאתִי - אַל תַּאֲמֵן , לא יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי - אַל תַּאֲמֵן, יָגַעְתִּי וּמָצָאתִי = תַּאֲמֵן" (מְגִלָּה דַּף ו, עַמּוּד ב) מי ייתן ונשכיל לקבל כל קושי לטובה, הן בחיינו הפרטיים והן בחיינו הלאומיים. יש לזכור כי התורה וארץ ישראל נקנות בייסורים, ואין שכר ללא יגיעה בעולמנו, אולם העומדים באתגר יזכו לביאת משיח צדקנו, ולגאולה האמיתית והשלימה - במהרה בימינו ממש. |
||||||
|
||||||
|
||||||
אולי תרצה לקרוא גם: |