מבט לפרשת השבוע "שלח"

ההגנה על ארץ ישראל ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר איך יתכן שראשי הסנהדרין טענו, שארץ ישראל רעה, עד כדי כך שהיא אוכלת יושביה, ומאידך אומר הקב"ה שארץ ישראל טובה מאוד ● מה היה חסר בהבנת טיבה של ארץ ישראל לחוטאים בחטא המרגלים? ● פרשת שלח

"ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" (יד, א).

מסביר רש"י את המילים "כל העדה" - "סנהדראות". שואל הגר"י ניימן זצ"ל: איך גדולי עולם, דיינים בסנהדרין, כפי הסברו של רש"י, דור דעה, איך הם העזו לגנות את ארץ ישראל, ארץ שהקב"ה משבח ואומר עליה שהיא ארץ טובה?

הוא מיישב בספרו "דרכי מוסר" ומסביר, שהם צדקו, שהארץ אוכלת יושביה, כי לפני שבני ישראל נכנסו לארץ הקודש והכניסו איתם קדושה- את ארון ה', את התורה הקדושה, יהודים כשרים, תלמידי חכמים, תינוקות של בית רבן ונשים צדקניות - עד אותו הזמן ייתכן, שהארץ הייתה רעה ואוכלת יושביה, שכן ארץ ישראל בלי רוחניות, בלי קדושה, היא ארץ, שמסוכן לחיות בה.

אם נחזור לתקופת האבות הקדושים, הם לא היו מוכנים לקחת שידוך מארץ כנען. אברהם אבינו מצווה את אליעזר: "כי לא תיקח אשה לבני מבנות כנען, כי רעות המה". אמנם בזמנו של אברהם אבינו בכל העולם עבדו עבודה זרה, גם בחרן, אבל בחרן היו לפחות אנשים טובים, בעלי מידות טובות.

לעומת ארץ כנען, שבה הייתה השחתת המידות בתוספת לע"ז.

דור המרגלים טעה בנקודה הזו, כמו אותו שוטה, שבא לראות בית גדול, מרווח, יפה, אבל השוטה מתלונן: הבית בלי אוויר, בלי אור טבעי. איך אפשר לחיות בבית כזה? אומר לו החכם: אתה רואה, שהבית גדול. יש לבית ארבעה כיווני אויר, וכבר מותקנים בו חלונות גדולים. צריך רק לפתוח אותם, האוויר והאור ייכנסו אז בשפע.

המרגלים ראו ארץ רעה. ארץ, שמתים בה הרבה אנשים, כי ארץ ישראל הייתה בלי תורה, ללא רוחניות. ארץ ישראל ללא תורה ומצוות היא כמו הבית הגדול, שהחלונות בו סגורים.

לפי היסוד אפשר להבין את דברי משה רבנו למרגלים: "היש בה עץ?" (יג, כ). מבאר רש"י: "אם יש בהם אדם כשר, שיגן עליהם בזכות". לכאורה, גם אם יש בארץ ישראל עץ- אדם כשר, הרי מול אותו צדיק עומדים בני ישראל, צדיקים. הרבה מהם נביאים, ראשי סנהדראות. מה הפחד של משה מעץ אחד, מול יער של עצים, שיש בבני ישראל?

מתברר, שארץ ישראל זקוקה לקצת רוחניות כדי להיות ארץ טובה מאוד. אברהם אבינו בתפילתו על סדום ועל עמורה משיג, שאם בסדום יהיו עשרה צדיקים, העיר תינצל, מול החטאים העצומים של אנשי סדום. אם נשארו עשרה טובים, העיר לא תיפול, כי לארץ ישראל מספיקה קצת רוחניות כדי להפוך אותה לארץ טובה. רק צריך מי שידאג לפתוח את החלונות להכניס אור רוחני, שישמור על יושבי הבית.

מסופר, שה"חפץ חיים" נכנס למקווה בראדין, והמים היו קרים. ניגשו ושאלו את הבלן, למה המים כל כך קרים. השיב הבלן: שפכתי דוד מלא מים רותחים לתוך המקווה. ניגש אחד התלמידים, רבי יעקב ניימן, למשש את הדוד, והמים בדוד היו קרים. אמר לו רבו החפץ חיים: כשהדוד קר, אין שום סיכוי לחמם את המקווה. אם חלילה, החרדים אל דבר ה' - שתפקידם להיות הדוד, שמחמם את כלל ישראל - אם הם קרים, כל המקווה סובל מקור. יהודים חרדים חייבים לרתוח בקדושה ובטהרה, כדי לחמם מכוחם את כלל ישראל.

אנחנו חיים במציאות ניסית בארץ ישראל. מול מיליוני ערבים, שרוצים להשמיד את מדינת ישראל, מול שנאה ואנטישמיות חזקה בעולם, אנחנו שומרי הגחלת, חייבים להתחזק ברוחניות, כי רק מהחום שלנו, יתחממו כולם ונמשיך לחיות בארץ. התפקיד שלנו הוא לפתוח את החלונות בבית, להכניס אוויר ואור. אוויר של "ארץ ישראל מחכים".

ה"כלי יקר" מסביר את המשך הפסוק, "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ, והימים ימי ביכורי ענבים". עם ישראל משול לענבים, כמו שאומר הנביא הושע: "כענבים במדבר מצאתי ישראל" (הושע ט, י). וכתוב במדרש: "הבשילו אשכולותיה ענבים". עם ישראל שלם על ידי התורה שקבלו, ולכן יש לו כוח להיכנס ולחיות בארץ ישראל.

ה"שפתי חכמים" מסביר את החשש של משה רבנו מעץ אחד, מאיוב שהוא יכול להגן על דורו. כלומר, צדיק אחד בארץ ישראל יכול לבדו להגן על הדור כולו. היסוד הנלמד הוא, שארץ ישראל תלויה ביושבים בתוכה. אם אין רוחניות, היא ארץ אוכלת יושביה. אם יש תורה ומצוות, אפילו אדם אחד צדיק, היא ארץ טובה מאוד.

לפי הדברים גם מובן ביתר שאת - "ויצא יעקב מבאר שבע". אומר רש"י: יציאת צדיק מן המקום עושה רושם. בארץ ישראל, כשיוצא צדיק - מיד מרגישים, שנסגר חלון בבית, חסרים אוויר ואור. התפקיד שלנו הוא לפתוח חלונות לחמם את המקווה ובכך להגן על יושבי הארץ.