מבט לפרשת השבוע "בהעלותך"

בקשה בלתי מוצדקת ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את שאלת משה רבנו "הצאן ובקר ישחט ומצא להם", האם משה לא האמין שהקב"ה יכול לספק בשר לכל העם? ● ומה ההסבר לתשובת ה', "היד ה' תקצר?" ● פרשת בהעלותך

"ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא" (יא, כג)

המפרשים עומדים על השאלה הקשה. האם משה רבנו עירער אחר יכולתו של הקב"ה לספק לכולם את תאוותם. בהמשך הפרשה הקב"ה מעיד על משה: "בכל ביתי נאמן הוא" (יב, ז) ולכאורה מתשובת ה' למשה משמע כאילו משה עירער על יכולתו של בורא עולם לספק בשר לכל ישראל.

המתאוננים שאלו "מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים" ואומר משה על דבריהם: "ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנוכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים. הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם? אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם?" (יא, כא-כב)

אולי משה שואל שאלה אחרת. ברור שאם הקב"ה משקה את כל העדה מסלע, הוא גם יכול להמציא להם בשר, אבל בשביל לתת בשר צריך לשחוט צאן ובקר או לדוג, לאסוף דגים בים והשאלה האם מגיע להם. האם אחרי התלונות שלהם מגיע להם שבורא העולם יתן להם.

כאשר הם בקשו מים לשתות או לחם לאכול, הם בקשו חיים. בלי לחם ומים אדם ימות. לכן יש טעם בבקשה גם אם צורת הבקשה לא הייתה הולמת את מעמדם כנביאים. אבל אחרי שהם כבר קבלו מים ומן מן השמים. מן שכל טעם שרצו- היה בו. הבקשה לבשר הוא תאווה בלבד. אין בה צורך קיומי.

מקשה משה רבנו, האם לשש מאות אלף רגלי יש לכל אחד מהם זכות לקבל בשר. בשביל לשחוט או לדוג צריך זכות. וכאן הם חטאו ומיעטו זכויות לעצמם.

עונה לו הקב"ה: "היד ה' תקצר" אם לא אתן לכולם בשר יאמרו חלילה שיד ה' תקצר. כדי שלא יהיה חילול ה', לכן כולם יקבלו בשר. גם אלו שלא מגיע להם מצד עצמם. אבל כדי למנוע חילול ה', כדי שלא יאמרו המקטרגים שיד ה' תקצר, לכן כולם יקבלו.

משה רבנו לא עירער אחר יכולתו של הקב"ה לספק בשר לכל העם. משה ראה אותם בשפל. ראה איך הם בוכים לחינם. שאל משה באיזו זכות ישחטו להם בשר או ידוגו להם דגים.לקחת בעל חיים להרוג אותו צריך זכות. עונה לו הקב"ה, גם כשלא מגיע ליהודי בזכות עצמו הוא מקבל דברים כדי שלא יגרם חילול ה'. כלומר כדי למנוע לזות שפתיים שחלילה לא יאמרו שיד ה' תקצר לכן כולם יזכו לבשר.

מכאן לומדים לימוד נורא. יהודי יכול לקבל דברים טובים לעצמו לא בגלל שמגיע לו, לא בגלל מעשיו הטובים, אלא כדי שלא ייגרם חילול ה' למשל.

הקב"ה מסובב הסיבות. מנהל את העולם. בסופו של דבר אותם מתאוים נענשו בחומרה על ידי הקב"ה. "הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף ה' חרה בעם ויך בעם מכה רבה מאד... כי שם קברו את העם המתאוים" (יא, לג-לד).

לכן צריך לדעת מה לבקש ומה לא. אם מבקשים מה' דברים שהם תאוה בלבד. גם אם ה' ייעתר לתפילה ויתן. אין בנתינת ה' ראיה לזכותו של המבקש. לפעמים קיימת סיבה צדדית לתת לו. אבל אם הבקשה הייתה שלא כדין. במיוחד אם הייתה בה חוצפה או שהיא גרמה לחילול ה', העונש יבוא בסופו של חשבון. הנה לנו ראיה מקברות התאווה. אומנם נעשה להם נס גדול אבל גם עונש קשה בצידו.