עגלת קניות |
||||
|
כניסה לחברים רשומים |
רעיון לפרשת השבוע "נָשֹׂא" |
||||||
הרב ערן שצמן | כדורינט | ||||||
16/05/2013 10:25 | ||||||
"וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו, לוֹ יִהְיוּ; אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה" ● איך מתקשרת התְּרוּמָה לַכֹּהֵן לאשה הסוֹטָה? ● למה כשהאישה סוֹטָה תחת בעלה, האשמה היא בעצם בבעל? ● הרב ערן שצמן מגיש: רעיון לפרשת "נָשֹׂא" במרכז פרשת נָשֹׂא מובא נושא הבאת התְּרוּמָה לַכֹּהֵן, מיד לאחריו מובא עניין האישה הסוֹטָה תחת בעלה (אישה נשואה שהעידו בה, כי הסגרה בחדר עם גבר זר, למשך זמן שמספיק כדי לעבור עבירה). איך נקשרת אי הבאת התְּרוּמָה לַכֹּהֵן, לאישה הסוֹטָה באשמת בעלה? "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו, לוֹ יִהְיוּ; אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה" (במדבר פרק ה) בכך מביע האדם את אמונתו בקב"ה ואת בטחונו, כי כל השפע שניתן לו הוא מקב"ה יתברך, ואין בו חשש כי בשל נתינה זו יחסר לו, אלה אדרבא – אולם קיים אדם אחר, אשר יש לו פגם באמונה ובמידת הביטחון, והוא חש כי השפע בא לו בזכות עבודתו הקשה, כוחו ועוצם ידו, והוא מחליט כי אין הצדקה שיביא את המעשר לכהנים. זהו המצב של "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו, לוֹ יִהְיוּ;" - אדם המחליט לשמור לעצמו גם את מעשר תבואתו (קֳדָשָׁיו) בנוסף ל 90% שניתנו לו – הוא רוצה לשמור לעצמו את כל התבואה. "...אֲשֶׁר-יִתֵּן לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה" – הוא יעמול על השדה כמו בכל שנה, אך במקום ליהנות מ 90% מהתבואה – יקבל רק 10% לעצמו, במקום מה שרגיל היה לקבל. "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל." במידה והיא אשמה ולא הודתה, המים יהרגו אותה בעינויים, אך במידה והיא טהורה – לא ירעו לה המים, היא תנוקה מיידית מכל חשד, ואף תזכה מיד להיכנס להריון מבעלה (גם במידה והייתה עקרה). הרמז לקשר בין עניין התְּרוּמָה לַכֹּהֵן לעניין האישה הסוֹטָה חבוי במילים: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל." – כלומר יש "בוֹ" (בבעלה) אשמה שאשתו "מָעֲלָה בוֹ" ונסתרה עם גבר זר. אדם, שלא מביא את מעשרותיו לכהן, וכתוצאה מכך מפיק משדהו רק 10% ממה שהיה רגיל בו, צריך לבוא לביתו ולהסביר לאשתו איך קרה שבשנה זו פרנסתם הצטמקה משמעותית לעומת השנים הקודמות. כל הסבר טכני שייתן לאשתו לגבי היבול הדל לא ישמע לה הגיוני, כוון שלא יתכן שהשדה ייתן לפתע רק 10% ממה שנותן בכל שנה. מיד תתחיל האישה לחשוד בבעלה, כי הוא בוגד בה, ושיש לו אישה אחרת, וככל הנראה הוא מבזבז את כל פרנסת הבית על האישה האחרת. הוא פגם בקדושת ביתו, בכך שלא נתן מעשרות לצדקה, רצה לחמוק מלבוא אל הכהן בבית המקדש, כדי שלא להביא לו את חלקו. כיוון שסירב לבוא לראות את הכהן מרצונו החופשי ולהביא לו את מעשרותיו, יאלץ כעת להזדקק לכהן, שלא ברצונו, ולבוא אליו עם אשתו, כדי שיבדוק עבורו הכהן אם היא מותרת לו, או אם חייב הוא לגרשה. במקום לבוא אל הכהן עם מנחתו בשמחה, צריך כעת לבוא אל הכהן עם אשתו בעצב. בעל החושד באשתו שנבעלה לגבר זר, כנראה ופגע גם הוא באופן כלשהו בקדושת ביתו, ועל כן צריך לחפש את שורש הקלקול בעצמו. אצל הקב"ה הכול מידה כנגד מידה. אם האישה מקלקלת ופוגמת בקדושת הבית, היא כנראה משקפת לבעל את הקלקול שיש בו, שרק קיבל ביטוי מולו כמראה באמצעות אשתו. "איש ואשה זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן" (סוטה יז א) רבא אמר לבני מחוזא: "כַּבְּדוּ אֶת נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶתִּתְעַשָּׁרוּ " (ב"מ נ"ט) שנזכה כולנו לקדש עצמנו במותר לנו, לקדש את כספנו במעשרות לצדקה, ולכבד את נשותינו, המגדלות את ילדנו, ובזכות זו תרד ותשכון השכינה בכלל בתי ישראל, יבוא במהרה משיח צדקנו, ונזכה כלל ישראל לגאולה האמתית והשלימה. |
||||||
|
||||||
אולי תרצה לקרוא גם: |