רעיון לפרשת השבוע "בְּמִדְבַּר"

"כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ, אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם" ● איך הסדר בחיים שלנו, קשור בסדר חנייתם של שבטי ישראל במדבר? ● מה קורה כאשר ישראל מפירים את האיזון הפנימי, והולכים בדרכי הגויים? ● הרב ערן שצמן מגיש: רעיון לפרשת "בְּמִדְבַּר"

בבראשית נאמר "וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ", כלומר כל תכונות החומר היו בערבוביה, והעולם ללא סדר – במצב שכזה לא ניתן לקיים את הבריאה.

כדי שתתקיים הבריאה הפריד הקב"ה את ה"תֹהוּ וָבֹהוּ" לדומם, חי, צומח ומדבר (האדם). אולם גם בתוך האדם פנימה היה עדיין "תֹהוּ וָבֹהוּ" של יצרים ותכונות, והיה צורך ללמד את האדם לעשות סדר בתכונותיו, שידע איזו מידה להפעיל ובאילו מצבים.

 

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
גם בעת יציאת מצרים, היה בעם ישראל "תֹהוּ וָבֹהוּ" של עבודה זרה, תאוות וקלקולים (מצרים - השעבוד ליצרים הבהמיים), והיה צורך להפריד את ישראל לתכונותיו.

כדי להצליח נתן הקב"ה לישראל כוחות חדשים – ואלו הם "דגלי השבטים" והמחנות לפיהם התקבצו סביב לְאֹהֶל-מוֹעֵד (אלו הכוחות סביב ליבו של האדם).

 

כל שבט מייצג כוח אחר באדם, תכונה שיש בו החרוטה על דיגלו, וכל קבוצת תכונות מתחברת למחנה (12 תכונות ו 4 מחנות). ההבדל בין איש לרעהו ניכר בהרכב התכונות, והדומיננטיות שיש בו מכל תכונה ותכונה.

אלו הסמלים שהופיעו על דגלי השבטים, והתכונות האפשריות שייצגו:

יְהוּדָה – אריה (אומץ ומנהיגות)
יִשָּׂשכָר – חמור (עמל בתורה) / שמש וירח (בקיאים במזלות)
זְבוּלֻן – ספינה וים (סוחר המחפש פרנסה)
-----------------------------------------------------
רְאוּבֵן – דמות אדם עז / רועה עיזים (כעס, פזיזות) / דודאים
שִׁמְעוֹן – חרב / העיר שכם (רצון להילחם)
גָד – מחנה צבא גדוד יגודנו (שמירה והגנה) דג (האותיות) / בקבוק מן (כזרע גד)
-----------------------------------------------------
אֶפְרַיִם – שור (כוח להקרבה) בכור שורו הדר לו
מְנַשֶּׁה – ראם (נחישות) – קרני ראם קרניו
בִּנְיָמִן – זאב (טורף)
-----------------------------------------------------
אָשֵׁר – עץ זית ופל שמן (שפע)
נַפְתָּלִי – איילה (עדינות נפש)
דָן – נחש (ערמומיות, ארסיות)

וכך חנו השבטים במחנות מסביב למשכן, וכל מחנה ייצג מהות אחרת:
במרכז היה המשכן, ובו ארון הקודש ולוחות הברית – מייצג את התורה שבלב האדם.
במזרח (צד האור) - מחנה יְהוּדָה, יִשָּׂשכָר, זְבוּלֻן - ייצג מלכות התורה וההנהגה.
בדרום (הצד החם) - מחנה רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, גָד - ייצג את חמי המזג (הכעסנים)
במערב (צד השכינה) - מחנה אֶפְרַיִם, מְנַשֶּׁה, בִּנְיָמִן - ייצג את הקדושה
בצפון (צד השפע) - מחנה אָשֵׁר, נַפְתָּלִי, דָן - ייצג את העשירות והשפע.
"הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין...." (תיקוני זהר ג ב) - השולחן שעליו לחם הפנים, היה בצד צפון של המשכן, וסימל את השפע החומרי שהקב"ה משפיע לישראל.

"מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ"
כאשר נמצאים סביב ליבו של האדם יחסי הכוחות הניגודיים באיזון, כך שתכונה אחת מאזנת את התכונה הנגדית לה (מִנֶּגֶד, סָבִיב), אז יש באדם את הכוח להתמתן, להתקדש, ולהתחבר אל הקב"ה, כדי לתקן את עצמו, ולהתקדם במסע התשובה הרוחני.

"כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ, אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם"
המסע אינו אמצעי להגעה אל היעד, אלה הוא מטרה בפני עצמה. התיקון אינו נקודה על ציר הזמן, אלה הוא מסע ממשי (כֵּן יִסָּעוּ).

כל מהות התיקון בעולם זה, הוא קידוש התאוות הבהמיות בחיינו, ולשם כך ניתנו לנו התכונות, שהן ביטוי של תרי"ג רצונות נפשנו, וכנגדן ניתנו לישראל הכלים לאיזון, ואלו הן תרי"ג המצוות.

כדי להצליח במסע התיקון יש לעשות שימוש נבון במכלול התכונות והכוחות שנטע בנו הקב"ה, ולהתנהל נכון בכל אחד מהמאורעות הפוקדים אותנו בחיינו.

כל הסיבה ליצירת העולם בכלל והאדם בפרט, היא כדי שיבוא היום בו עם ישראל יצאו ממצרים, יקבלו עליהם את המצוות, ויביאו את העולם כולו לאיזון, ולתיקון - על כן השלב הראשון במסע, להחלת הסדר העולמי החדש, היה מתן תורה לישראל.

לצורך כך צריך היה להפריד תחילה את עם ישראל לתכונותיו (השבטים), לתת לכל שבט את הבידול הייחודי לו, ובכך לפרק את ה"תֹהוּ וָבֹהוּ" והערבוביה שנוצרה בישראל בזמן הירידה למצרים (בתקופת השעבוד למכלול היצרים).

מרגע שהופרדה פנימיות ישראל לשבטים בעלי צביון ואופי שונים זה מזה, החל עם ישראל להתקיים באיזון ולחנות סביב המשכן "מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ", כך שכל שבט מאזן את שאר השבטים, ומשלים אותם בתכונותיו הייחודיות.

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות פרק יט)
מטרתו של המסע במדבר הוא - שישראל יעשו תשובה, ויובילו את העולם כולו אל הגאולה. לכל אחד מישראל יש תפקיד שמור וייחודי לו, כך שהגאולה השלימה יכולה להתקיים רק בדרך זו שישראל "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם", ומקימים כל אחד את התורה, המצוות וחלקו הייחודי בקדושה.

כאשר הולכים ישראל בדרך התורה, ושומרים על ייחודם ועל ההפרדה הפנימית של המהויות השבטיות, אז יכולים לקיים בקלות את המצוות באיזון פנימי מושלם, ובהתאם הבריאה כולה מתנהלת באיזון.

אולם כאשר ישראל מפירים את האיזון הפנימי, הולכים בדרכי הגויים, וסוטים מדרך התורה והמצוות, אז נוצרת שוב ערבוביה בעולם. זהו מצב מסוכן של החזרת העולם אל "תֹהוּ וָבֹהוּ" - המצב בו החומר אינו מופרד עוד למרכיביו.

תוצאה ישירה של ערוב שבטי ישראל במעשי הגויים, תקבל ביטוי מיידי בדמות של אסונות טבע, מלחמות וצרות, שיפקדו את אומות העולם. כאשר ישראל אינם מקיימים את ייעודם, וזונחים את דרך התורה, אין עוד תכלית לקיום העולם, ויחל תהליך הרסני של השבתו אל ה"תֹהוּ וָבֹהוּ".

אך כאשר כול אחד מישראל ימלא את ייעודו, יקבל על עצמו לשמר את האיזון הפנימי בתכונותיו, ישלוט ביצריו, ויאמץ לשם כך את חוקי החיים שניתנו לו בהר סיני - התורה והמצוות, אז נזכה כולנו לחזות במהרה באיזון הכללי שיחול באומות העולם.

בכך יחל סדר עולמי חדש, יתגלה במהרה מלך המשיח, וינהיג את העולם כולו לחיים של שגשוג, בריאות ושלום.

ועל כך ניבא ישעיהו:
"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת – לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו פרק ב).

הרב ערן שצמן | כדורינט6/05/2013 09:25
חזרה
עבור לתוכן העמוד