דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "במדבר"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "במדבר", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם, במספר שמות כל זכר לגולגלותם" (א, ב).

יש להקשות, מדוע במנין כל השבטים נאמר "לגולגלותם", ובמנין שבט לוי לא הוזכר לשון "גולגלותם".

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת מנחות (ל"ז), שאדם הנולד עם שני ראשים הרי הוא טריפה, ואדם טריפה לא חי יותר מי"ב חודש.

ולפ"ז מובן, שהרי מנין בני ישראל היה מבן עשרים שנה ומעלה, וא"כ לא יתכן שיהיה ביניהם אדם טריפה עם שני ראשים, ולכן היה אפשר למנותם לפי גולגולתם. אבל בשבט לוי שנמנה מבן חודש ומעלה, אפשר שיהיו תינוקות עם שני ראשים שעדיין לא מתו, ולכן מנו אותם לפי גופם ולא לפי גולגולתם...

"בני נפתלי תולדותם למשפחותיהם" (א, מב).

יש להקשות, מדוע בכל השבטים משמעון ואילך נאמר לשון "לבני שמעון, לבני גד", וכו', ובשבט נפתלי נאמר "בני נפתלי", בשינוי לשון.

ויבואר בהקדם הרש"י בפרשת כי תשא, שמנין זה בפרשתנו, עלה מספרו בדיוק כמו המנין הקודם, שהיה לפני הקמת המשכן, מפני שנעשו שני המנינים בשנה אחת, ולשנות בני אדם מונים מתשרי. אלא שעתה נמנה כל שבט בנפרד, ובמנין הראשון נמנו כולם יחדיו ולא נודע מניינו של כל שבט בפני עצמו.

ולפ"ז מובן, שהרי שבט נפתלי היה אחרון למנין, וא"כ לא היה צורך כלל למנותו, אלא נודע מספרו ע"י חישוב ההפרש בין המנין הקודם לבין מנין זה, ולכן בכולם נאמר "לבני שמעון" וכו', לומר לך שע"י המנין נודע שהיה מניינם כך וכך, אבל בשבט נפתלי נאמר "בני נפתלי", לומר לך שמספרם נודע ממילא ע"י חישוב ההפרש, ולא היה צורך למנותם...

"וימת נדב ואביהוא... ובנים לא היו להם" (ג, ד).

יש להקשות, שהיה לו לומר "וימותו" בלשון רבים, ומדוע נקט לשון יחיד?

ואפשר לבאר, בהקדים המדרש בפרשת אחרי מות, "לא מתו נדב ואביהוא אלא על שלא היו להם נשים".

ועוד יש להקדים, שאמרו חז"ל, אדם ללא אשה הרי הוא כחצי גוף עד שישא אשה, ויהיו לבשר אחד.

וזהו ביאור הפסוק, "וימת נדב ואביהוא", ואם תקשה למה אמרם בלשון יחיד, ע"ז עונה "ובנים לא היו להם", שלא נשאו אשה מעולם, וא"כ נחשב כל אחד מהם לחצי גוף, ולכן נאמרו שניהם בלשון יחיד, שהרי שניהם יחדיו הם גוף אחד...

>> לכל המדורים על פרשת השבוע