"תוך הנחל" לפרשת במדבר ● המרכבה העליונה

בליל שבת קודש פרשת במדבר ה'תשס"ח, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, ע"פ דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ה', המדבר ממלאכים ומקישור המרכבה ● מה השייכות שיש לאדם עם המלאכים? ● כיצד הוא נותן כח למלאכים השומרים עליו? ● זאת ועוד, בשיחה שלפנינו ● תוך הנחל - פרשת במדבר

פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל, רבינו ז"ל אומר (מוהרא"ש חזר בקיצור על כמה נקודות שבתורה זו של רביז"ל), מאמרות טהורות הם בחינת חלום על ידי מלאך, כי הדיבור הוא הרשימה של המוח, כי מה שנרשם ונעלם במוח, נחקק ונרשם בהדיבור, וכשהמוחין זכים, שעל ידי זה נעשין אמרות טהורות, אזי גם כשנסתלק המוח בשעת שינה, ואין נשאר רק הרשימה של המוח שהוא בחינת דיבור, אזי גם הרשימה זכה, בבחינת חלום על ידי מלאך, אבל כשאין המוחין נקיים וזכים, אזי נעשה בחינת חלום על ידי שד, כי בשעת שינה המח מסתלק, ואין נשאר רק בחינת כח המדמה, וכשהמוחין זכים, אזי גם הכח המדמה שנשאר הוא בבחינת מלאך, בחינת: כדמותנו בצלמנו, שהכח המדמה הוא בצלמנו, בבחינת מלאך, בחינת חלום על ידי מלאך, ועל ידי השמחה נותנין חיזוק להמלאך ומתקנין ומכניעין את בחינת החלום רע, שהוא בחינת חלום על ידי ש"ד, שבא על ידי שאין חיזוק בהמלאך, ועיקר התיקון רק על-ידי קישור המרכבה שצריכין לקשר המרכבה, בחינת: מרכבו ארגמן, שהם רפאל וגבריאל וכו', שהם מלאכי המרכבה, כמובא, שצריך לקשרם, לתקן פגם המרכבה, שמשם באין האהבות הנפולות, ועל כן קודם השינה נתתקן מקדמונים לומר קישור המרכבה, דהיינו: מימיני מיכאל, ומשמאלי גבריאל וכו'; כי על-ידי קישור המרכבה נצולין מטומאה וכו', עיין שם כל זה בדברי רביז"ל.

והסביר מוהרא"ש, כי הנה ענין קישור המרכבה עליונה, שהוא אמירת "בשם ה' אלקי ישראל, מימיני מיכאל ומשמאלי גבריאל ומלפני אוריאל ומאחורי רפאל, ועל ראשי שכינת אל", הוא להמשיך על עצמו שמירה עליונה ממלאכי המרכבה, שראשיהם ד' מלאכים אלו, מיכאל גבריאל אוריאל ורפאל, ותחתיהם אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מלאכים לאין מספר ולאין תכלית, וכשאדם זוכה, הם שומרים אותו מכל רע, הן בשעת שינתו בלילה, והן בשעת הילוכו בדרך, שאז צריך אדם שמירה יתירה, כי בשעת השינה המוחין מסתלקים ממנו, וכן בשעת הילוכו בדרך, הנסיונות מרובים מאד, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות ל"ד:) כל הדרכים בחזקו סכנה, וכן אמרו צדיקים רמז בפסוק (במדבר ט') איש אשר הוא טהור ובדרך לא היה, שיותר קל להישמר בטהרה, כשאינו נמצא בדרך, כי בדרך הנסיונות גדולים עד מאד, ולכן צריכים בזמנים ובמקומות אלו שמירה יתירה, ומחמת זה המנהג לומר קישור המרכבה הן לפני השינה, והן לפני יציאה לדרך, להמשיך על עצמו שמירת מלאכי המרכבה, וכשאדם זוכה, הם מלווים אותו ושומרים אותו מכל רע.

והנה ענין השייכות של האדם אל המלאכים הוא, שהרי מכל מצוה ומצוה שאדם עושה, וכן מכל דיבור של תורה ותפילה שמוציא מפיו, נבראים מלאכים קדושים השייכים לד' כתות מלאכים הנ"ל, והם מלווים אותו ושומרים אותו מכל רע, וביותר הם מתקבצים ובאים בשבת קודש, מכל המצוות ומעשים טובים שעשה במשך כל ששת ימי המעשה, ומביאים אותו אל עונג שבת, להתענג על נועם זיוו השכינה, מכח עבודתו של ששת ימי המעשה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ט:) כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו, וסר עונך וחטאתך תכופר, עיין שם, ולשם זה נוהגין כל ישראל לומר פזמון "שלום עליכם" בליל שבת קודש בבואם לביתם מבית הכנסת, ולברך את המלאכים הקדושים שליוו אותם לביתם ושמרו אותם מכל רע, וכן להיפך, אם אדם, חס ושלום, עובר על מצוות התורה, והולך בדרכים בלתי ישרות, בורא קליפות ומלאכי משחית, שממררים את ימיו ושנותיו, וגורמים לו צער ויסורים, רחמנא ליצלן, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט האזינו) למה נקרא שמן קטב מרירי, שממררים חייו שם אדם, ולכן צריך כל אדם לשמור היטב על כל דרכיו, לקיים מצוות התורה וללכת בדרכים ישרות, כי אז ימשיך על עצמו שמירה עליונה, ויהיה מסובב עם מלאכים קדושים תמיד.
 
וזהו המבואר כאן בדברי רביז"ל, שעיקר חיזוק כח המלאכים הוא על ידי שמחה, כי על ידי שאדם משמח את עצמו באלקותו יתברך, ומחייה את עצמו עם כל מצוה ומצוה שזוכה לקיים, בזה נותן כח עצום למלאכים המלווים אותו, והם שומרים אותו בכל עת אפילו בשעה שצר ודחוק לו, כי בשעה שאדם בגדלות המוחין, ודעתו מיושבת עליו, אזי בקל לו לדבק עצמו בהשם יתברך ולשמור עצמו מכל רע, אבל בשעת הסתלקות המוחין והדעת, כגון בשעת שינה או בשעת הילוכו בדרך, אזי צריך שמירה יתירה, ועל ידי שאדם בשמחה תמיד, ומשמח ומחיה עצמו בכל עת שזוכה לקיים מצוות ה', בזה נותן כח גדול למלאכים שישמרו אותו, ונשמר על ידם מכל רע בכל עת, ולכן אשרי הזוכה להיות בשמחה תמיד, ולהחיות עצמו עם מצוות ה', כי על ידי זה ימשיך על עצמו שמירה עליונה תמיד, ויהיה נשמר מכל רע בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.
 
וקישר מוהרא"ש את הענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (במדבר ב'), איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו, ופירש"י, כל דגל יהיה לו אות, מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד, כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו, דבר אחר, באותות לבית אבותם, באות שמסר להם יעקב אביהם כשנשאוהו ממצרים, שנאמר (בראשית נ') ויעשו בניו לו כן כאשר צוום, יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח, וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו', כדאיתא בתנחומא בפרשה זו, עיין שם. ויש להבין, מה היה ענין ד' מחנות ישראל בשעת נסיעתם בדרך, וכן מהו הקשר בין נסיעתם בדרך, לבין הציווי של יעקב אבינו לפני הסתלקותו, שישאו ארונו בצורה של נסיעתם בדרך.

והנה לפי דברי רביז"ל הנ"ל מובן הענין מאד, כי מבואר במדרש (תנחומא במדבר), שענין ד' מחנות ישראל, היה כדוגמת ד' מחנות מלאכי המרכבה, שכיון שנגלה הקדוש ברוך הוא על הר סיני, ירדו עמו כ"ב אלף מרכבות מלאכים, שנא' (תהלים סח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, והיו עשויין דגלים דגלים, כיון שראו אותן ישראל שהיו עשויין דגלים, התחילו מתאוים לדגלים, אמרו, ולואי שאנו נעשין דגלים כמותן, עיין שם, וכן איתא כאן בבעל הטורים (פסוק ב'), כשם שחנייתן למעלה ד' דגלים סביב לכסא הכבוד, כך היו למטה ד' דגלים סביב למשכן, שישראל ראו בשעת מתן תורה הדגלים של מעלה, ונתאוו לאותם דגלים, עיין שם, כי בשעת מתן תורה נתגלה לעם ישראל עוצם כוחם בקיום התורה והמצוות, שנותנין כח בפמליא של מעלה על ידי עבודתם, ונבראים רוב רבבות של מלאכי מעלה על ידי התורה והמצוות שלהם, ואלו המלאכים עומדים על משמרתם לשמרם מכל רע בכל עת, ולכן נתאוו ישראל שיהיו להם ד' מחנות כנגד ד' מחנות המרכבה, שהם כלליות כל מלאכי מעלה, כי על ידי זה תמיד יהיו נזכרים מעוצם כוחם, שעל ידי קיום התורה והמצוות בשמחה, נותנים כח בפמליא של מעלה, ומקבלים בחזרה שמירה עליונה מאת המלאכים.

והנה המחנות הקדושים נתגלו ביותר בשעת נסיעתם בדרך, כי אז היו צריכים שמירה יתירה שלא יכשלו במכשולות השכיחים בדרך, וסדר המחנות התחיל משעת הסתלקותו של יעקב אבינו, שהוא ענין הסתלקות הדעת, כעין הסתלקות הדעת בשעת שינה, כי יעקב אבינו הבין, שאחר הסתלקותו, יצטרכו בניו שמירה יתירה להיות חזקים בעבודתם, לעבוד את השם יתברך בשמחה כראוי, ולכן ציוה אותם להתקבץ ולנסוע בסדר המרכבה העליונה, כדי להמשיך על עצמם שמירה עליונה, בכח המלאכים שנבראו מעבודתם בשמחה, נמצא שמובן מאד קשר כל הדברים האלה, כי כל המחנות הקדושים התחילו מעת הסתלקות יעקב אבינו, וזה אשר שמר אותם בדרך מכל רע, והביאו אותם להכיר קדושתם ומעלתם.
 
והנה על פי זה מובן מאד למה קוראין פרשה זו תמיד לפני חג השבועות - זמן מתן תורתנו, כי ממנה לומדים עוצם מעלת נשמות ישראל כשזוכין לקיים התורה והמצוות, שנבראים מהם מחנות קדושות של מלאכי מעלה השומרים אותם מכל רע. והשם יתברך יזכינו להיות חזקים מאד בעבודת השם יתברך, ונזכה להמשיך על עצמינו שמירה עליונה בכל עת, עד שנזכה לעלות ולהכלל בו יתברך לגמרי, מעתה ועד עולם אמן ואמן.
 
>> לכל המדורים על פרשת השבוע