מבט לפרשת השבוע "אמור"

סעודה שלישית ביום טוב ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את שיטתו של רבי אליעזר, שיש לאכול ארבע עשרה סעודות בחג הסוכות בכל בוקר וערב מימי החג, גם לאלו שפוסקים, שצריך לאכול סעודה שלישית בכל יו"ט ● פרשת אמור

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (כג, מב)

במשנה במסכת סוכה מובא - אמר רבי אליעזר:"ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת בלילה ואחת ביום".

בכל חג סוכות חייב יום אחד משבעת ימי החג לחול בשבת קודש, ובשבת חייב כל יהודי לאכול שלוש סעודות. אם כך מדוע רבי אליעזר פסק, שיש חיוב לאכול לפחות ארבע עשרה סעודות, הן לכאורה, יש חיוב בכל חג הסוכות לאכול לפחות חמש עשרה סעודות?

ויותר מכך: ה"מגן אברהם" (תקכט, ה) מוכיח להלכה, מדברי רבי אליעזר במסכת סוכה, שביום טוב אין נוהגים לאכול סעודה שלישית, כי אם צריך לאכול סעודה שלישית - יש לנו יותר מארבע עשרה סעודות, בסוכות.  וצריך להבין: גם אם ביום טוב לא חייבים לאכול שלוש סעודות, הרי בשבת ודאי שצריך, כך שהחשבון בכל אופן אינו מובן.

ב"חשק שלמה" ובספר "שושנים לדוד" תירצו: מניין ארבע עשרה הסעודות של רבי אליעזר הוא מהבוקר של יום טוב ראשון של סוכות, ואינו כולל את סעודת ליל יום טוב ראשון של סוכות, משום שהסעודה הראשונה בליל יום טוב ראשון מחויבת מן התורה לדברי הכול, כמו שלמדנו בגמרא גזרה שווה מפסח. לכן גם חכמים מודים, שאת הסעודה הראשונה בליל יום טוב - חייבים לאכול מן התורה.

רבי אליעזר מוסיף עליהם עוד ארבע עשרה סעודות בהמשך החג.

לפי היסוד הזה מובן המספר ארבע עשרה, הרי סעודה שלישית של שבת נכללת אף היא בחשבון, שאם לא כן היו רק עוד שלוש עשרה סעודות. בתנאי שבכל יום אוכלים רק ערב ובוקר, ולא מחשבים את סעודת ליל החג, כמו שאמרנו, שבסעודת ליל החג גם חכמים מודים לרבי אליעזר.

יש הוכחה, שזו כוונת התנא רבי אליעזר, מנוסח דבריו במשנה: "ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה - אחת ביום ואחת בלילה".

אם נדקדק בלשונו, נראה, שהתנא הקדים את סעודת היום לסעודת הלילה, מפני שכוונתו ללמד אותנו, שסעודת הלילה אינה בכלל המניין ארבע עשרה.

וכך מובנת היטב הוכחתו של ה"מגן אברהם", שבחג לא חייבים לאכול שלוש סעודות, שאם לא כן הייתה עוד סעודה במניין של רבי אליעזר.

הטור ב"אור החיים" סימן תקכ"ט מביא את מחלוקת הפוסקים: האם צריך לאכול שלוש סעודות גם ביו"ט כמו בשבת – וזו לשונו: "מצוות יו"ט לחלק אותו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתייה, ואע"פ שצריך כל אדם לצמצם יציאותיו, אל יצמצם בהוצאת יו"ט. וצריך לכבדו ולענגו כדרך שמענג ומכבד את השבת... ויש אומרים, שצריך לעשות בו ג' סעודות. וכן כתב הרמב"ם וא"א הרא"ש לא נהג כן".

לכאורה, צריך להבין את שיטת ה"יש אומרים" בטור, ביניהם הרמב"ם- איך הם יסבירו את דברי התנא רבי אליעזר, שמונה רק ארבע עשרה סעודות בחג הסוכות, אם גם ביו"ט צריך לאכול שלוש סעודות. גם אם נוריד מהמניין את סעודת ליל החג הראשון, מה עם סעודה שלישית ביו"ט הראשון של החג?

חשבתי ליישב את העניין לפי הכלל, שמותר להאריך את סעודה שלישית ולסיימה בלילה, כמו שנוהגים בהרבה מקומות - כדי להאריך את השבת ולצאת גם ידי חובת תוספת שבת וגם חובת מלווה מלכה.

זוהי אפוא הסיבה, שהתנא מנה רק ארבע עשרה סעודות, כי את הסעודה השלישית בחג ראשון של חג הסוכות, אפשר להתחיל מבעוד יום. כלומר: או בחג הראשון סמוך לשקיעת החמה או בשבת אחר הצהריים סמוך לשקיעה, ולהמשיך את הסעודה עד לאחר צאת הכוכבים. בכך המניין יישאר ארבע עשרה סעודות - גם למי שמקפיד לאכול סעודה שלישית בכל חג.

לפי הדברים האלו, אפשר למנות בתוך הארבע עשרה סעודות גם את סעודות ליל החג הראשון. כי התנא מונה את הסעודות, שחייבים לאכול, כלומר: כל ערב ובוקר מימי החג, אבל אין מניעה להתחיל את סעודת הערב מבעוד יום ולהמשיך אותה סעודה בלילה.