"תוך הנחל" לפרשת אחרי מות ● אמונה

19/04/2015 07:10
"תוך הנחל" לפרשת אחרי מות ● אמונה (הגדל)

בליל שבת קודש פרשת אחרי מות, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה על-פי דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ה', המדבר ממעלת האמונה ● אימתי אין לאדם שאלות וקושיות באמונה? ● מה פירוש "בזאת יבוא אהרן אל הקודש"? ● זאת ועוד, בשיחה שלפנינו ● תוך הנחל - פרשת אחרי מות

 

פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל, רבינו ז"ל אומר (מוהרא"ש חזר בקיצור על נקודה אחת שבתורה זו של רביז"ל), העיקר הוא האמונה וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה, כי יש סובלי חלאים שיש להם מכות מופלאות, והם סובלים החולאים רק בשביל נפילת האמונה וכו', עיין שם כל זה בדברי רביז"ל.
 
והסביר מוהרא"ש זצ"ל, כי הנה זה קבלנו מרבינו ז"ל, שהכל תלוי בנקודת האמונה, וכל מדריגת האדם נמדדת כפי האמונה שלו, וכמו שכתוב (חבקוק ב') וצדיק באמונתו יחיה, כי מי שיש לו אמונה חייו חיים (שיחות הר"ן סי' ק"ב), וכבר אמר רביז"ל (שם סי' ל"ג) שאצל העולם אמונה הוא דבר פשוט, אבל אצלי העיקר הוא אמונה, כי הכל הוא אמונה, ואמונה הוא הכל, וכשיש לאדם אמונה חזקה יש לו סבלנות ואריכת אפיים לכל מה שעובר עליו בחיים, ואינו נופל בדעתו כלל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קנ"ה), כי יודע היטב שהכל בהשגחת המאציל העליון, ואינו שום דבר נעשה מעצמו כלל, כי כל הטבע מקרה ומזל הוא רק התלבשות לאורו יתברך האין סוף, ולכן יש לו עצבים (שקורין "נערווין") חזקים, ואינו נופל בדעתו כלל, אבל מי שאין לו אמונה, חס ושלום, אזי חייו מרים ומרורים מאד, כי אין לו במה לנחם עצמו בכל הצרות שעוברות עליו בחיים, ולכן גם סובל מאד על העצבים עד שקרוב לצאת מדעתו, רחמנא ליצלן, כי הצרות וההרפתקאות שעוברות עליו בחיים שוברות את רוחו לגמרי ואין לו נחמה מכל צרותיו, ולכן עיקר עבודת אדם לחזק אמונתו בכל מיני אופנים שבעולם, ולהתייגע להעלות אמונתו בכל פעם למדריגה יותר גבוהה, כי כל מה שיתעלה באור האמונה, כן יתעלו חייו באורו יתברך האין סוף, ויחיה חיים טובים ונצחיים באמת.
 
ואמר מוהרא"ש זצ"ל, כשיש לאדם אמונה חזקה בהשם יתברך, אזי אין לו שום שאלות וקושיות כלל, וחי חיים טובים ומתוקים באמת, כי כל מה שעובר עליו הוא מקבל באהבה, ואין לו שום עקמומיות בלבו כלל, מה שאין כן אם אין אמונתו חזקה כל כך, אזי נתעקמו לבו ודעתו מאד בכל מיני קושיות וספיקות, וזה ממרר לו חייו, כי קושיות וספיקות הורגים את האדם ממש, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סי' קי"ח) אשרי מי שאין לו שום קושיות כלל, כי רק אז יכולים לחיות חיים טובים באמת.
 
וסיפר מוהרא"ש זצ"ל, שפעם אמר הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש זי"ע, שמכל הארבעה בנים שמזכירים בהגדת ליל פסח, ה"שאינו יודע לשאול" נראה לו יותר מכולם, כי החכם גם בצדקתו שואל שאלה "מה העדות והחוקים וגו'", וכן הרשע, וכן אפילו התם שואל ומקשה, "מה העבודה זאת וגו", ותיכף ומיד שיש שאלה, יש ספיקות ובלבולים, אבל ה"שאינו יודע לשאול" אין לו שום שאלה וקושיא כלל, ולכן זוכה ש"את פתח לו", שאתה מגלה לו את האמת כמו שהוא, ולכן זה נראה לו יותר מכולם, ודברי פי חכם חן.
 
ואמר מוהרא"ש זצ"ל, שבזה מובן המנהג שיש אצל כמה צדיקים (כך הוא המנהג בבעלזא) שלפני שהבן שואל "מה נשתנה" מכים וסופקים כפיים, כי בשעה ששואלים ה"מה נשתנה" שהם שאלות וקושיות, הרי יש מקום לחשוב אולי יש איזו שאלה וקושיא באמונה חס ושלום, כי אם אין אמונה חזקה וברורה יש שאלות וקושיות, וכמו שמרומז בתיבות  "וכאן" הבן שואל, וכא"ן בגימטריא מז"ל, שמיד שחושבין שיש איזה טבע מקרה ומזל, יש שאלות וקושיות, אבל כשמכניס עצמו בתוך האמונה, אין שום שאלות וקושיות, ולכן מכין כפיים, כי מבואר בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' מ"ד מ"ה מ"ו) שעל ידי מחיאת כפיים ממשיכין אמונה והשגחה, וכמו שכתוב "כח" מעשיו הגיד לעמו וגו', שהם הכ"ח פירקין שיש באצבעות שתי ידים, שעל ידי שמכין כפיים מסתכלים בתמונת ה', וכמו שכתוב (במדבר י"ב) ותמונת הוי"ה יביט, עיין שם, ולכן דייקא לפני שאומרים ה"מה נשתנה" מוחין כפיים, כדי לכלול כל השאלות והקושיות בתוך הקדושה, ולא תהיה שום שאלה על האמונה כלל, ולכן אשרי המכניס בעצמו אמונה פשוטה וברורה בו יתברך, כי אז יחיה חיים וטובים ומתוקים בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.
 
וקישר מוהרא"ש זצ"ל את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב בפרשת השבוע (ויקרא ט"ז) בזאת יבא אהרן אל הקודש וגו', ומובא בתיקוני זוהר (תיקון כ"א) "זאת" היא האמונה הקדושה, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים כ"ז) אם תחנה עלי מחנה בזאת אני בוטח, וכן נתברכו השבטים בזאת, וכמו שכתוב (בראשית מ"ט) וזאת אשר דיבר להם אביהם וגו', וכן (דברים ל"ג) וזאת הברכה אשר בירך משה וגו', כי הכל תלוי "בזאת" שהיא האמונה, וכמו שאומרין בתפילה: ואמונה כל זאת, ולכן עיקר כפרת נשמות ישראל על ידי הכהן גדול ביום הכיפורים היתה על ידי "זאת" שהיא האמונה, וכמובא בספר המדות (אות אמונה סי' ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונתיך, כי הכל תלוי באמונה, ולכן מגדיר הפסוק "בזאת" יבא אהרן אל הקודש, כי עיקר ההתקרבות אל הקדושה הוא על ידי האמונה, והוא השער והפתח של כל הקדושות והטהרות שבעולם, והשם יתברך יזכינו להגיע אל שלימות האמונה באמת, עדי נזכה להכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

הדפסהוסף תגובה

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

"תוך הנחל" לפרשת ויגש ● ימי הנעורים
"תוך הנחל" לפרשת מקץ ● היכל הנגינה
"תוך הנחל" לפרשת וישב ● בנין היכל הקודש
"תוך הנחל" לפרשת משפטים ● בין אדם לחבירו
"תוך הנחל" לפרשת בשלח ● טהרת המחשבה
"תוך הנחל" לפרשת יתרו ● בשבילי נברא העולם
עבור לתוכן העמוד

 

תשמישי קדושה  | קמיעות  | תפילין  | מזוזות  | קבלה מעשית | הלכה  | פאה או מטפחת | ברכת הצלחה | פרנסה  | פתרון חלומות |  ברכות להריון | ספר הרפואות הגנוז  | סגולות ישראל   | הרב ליאור עזרן |  שבע ברכות  | פרשת השבוע  |  שאל את הרב  | אסטרולוגיה  | אוצר הפנינים | סוכות  | לג בעומר | ראש השנה  | שבועות  | פורים  | טו בשבט  | חנוכה