הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל

ברוך דיין האמת: לאחר שנה וחצי שבהם נאבק במחלה הנוראה, נפטר הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל, רב שכונת גבעת משה בירושלים וראש בית המדרש 'חזון יעקב' ● הלוויתו יצאה היום (ו') מבית הכנסת בורכוב שבשכונת הבוכרים בירושלים, להר-המנוחות ● הקהל ליווה אותו באוטובוסים, מפאת קוצר הזמן

בערב שבת, מספר שעות קודם כניסת השבת, נפטר בבית החולים הדסה עין כרם, הגאון רבי יעקב יוסף זצ"ל, רב שכונת גבעת משה וראש בית המדרש 'חזון יעקב' בירושלים, והוא בן 66 בלבד בפטירתו.

לפני כשנה וחצי חלה הגר"י זצ"ל במחלה הממאירה, ונזקק לעבור טיפולים קשים ומרים כשהוא מקבל את היסורים באהבה. רבנים ומקובלים הוסיפו לו את השם 'חי', ותלמידיו העתירו לרפואתו. אך נגזרה הגזירה, ובערב שבת פרשת טהרה, השיב את נשמתו ליוצרה.

לאחרונה הגביר הגר"י את קצב לימודו, ואף עבד בשבועות האחרונים על הוצאת ספרו החדש, לאחר שידע כי סופו קרב ובא.

בשיחה מרגשת שקיים לאחרונה הרב יוסף עם כתב עיתון 'משפחה', סיפר בהתרגשות כי לאחר שנתגלתה המחלה, הרופאים העניקו לו רק שלושה חודשים של חיים, וכנגד כל הסיכויים, הוא שרד בחסדי שמיים מעל לשנה ושלושה חודשים מאז גילוי הגידול.

הרב יעקב זצ"ל הותיר אחריו את אביו הרב עובדיה יוסף, אחיו הרב דוד יוסף, ראש ביהמ"ד 'יחווה דעת', הרב יצחק יוסף, ראש ישיבת 'חזון עובדיה', הרב אברהם יוסף, רב העיר חולון, והרב משה יוסף ראש בד"ץ 'בית יוסף'. רעייתו שתחי', ושמונה ילדים, בהם בניו הרבנים: עובדיה, עמרם, אברהם בנימין, יונתן ומשה.

מועצת יש"ע פרסמה הודעה ובה נאמר כי היא אבילה על פטירתו של הגר"י יוסף, שהיה מקושר בכל נימי נפשו לארץ הקודש, ועסק ללא ליאות וללא מורא בשמירה על חבלי ארץ ישראל. היה ידיד אמת של ההתיישבות ביהודה ושומרון, פעל רבות לחיזוקה, ועמד בחזית המערכה למען שלימות הארץ.

ואלה תולדות יעקב

הרב יעקב יוסף זצ"ל נולד בירושלים בכ"ג תשרי - מוצאי שמחת תורה שנת תש"ז, כבנו השני של הגר"ע יוסף, מנהיג ש"ס.

בצעירותו למד בישיבות 'פורת יוסף' ו'קול תורה' בירושלים, שם קנה את תורתו.

לאחר מכן נשא את בתו של הגאון הצדיק רבי עמרם אזולאי זצוק"ל. את החופה סידר מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל. הרב יעקב היה פוקד את ביתו של הגרי"ש אלישיב מספר פעמים בשנה.

לאחר נישואיו למד בכולל 'קול יעקב' ובמוסד הרב קוק בירושלים, שם גם הוסמך לרבנות.

בגיל 26 בלבד, החל במסירת השיעורים, לאחר שאביו הגר"ע התמנה למשרת רבה הראשי של תל אביב, והשאיר לבנו את מסירת שיעוריו במקומו, ואף בבית הכנסת 'בורכוב', שם ביקש ממנו אביו ש"לפחות ישמור על המניין", הגר"י השקיע ביתר שאת, יסד שם שיעורים לבעלי בתים - שהפכו לשיעור יומי, ומשכו אליהם קהל רב.

במשך השנים נקרא אל הדגל הפוליטי, וכיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם ש"ס. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ ברשימת ש"ס, שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת, ונבחר במסגרתה לכנסת. את כל נאומיו היה פותח בציטוט הלכה מהרמב"ם.

לאחר שפרש מהכנסת ייסד את ישיבת 'חזון יעקב', הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה ז"ל. והחל לכהן כרב שכונת גבעת משה בירושלים, הגר"י שימש גם כחבר במערכת הכשרות 'בד"ץ ישא ברכה'.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 תמך במפלגת האיחוד הלאומי, ואף כתב הסכמה לספר 'תורת המלך' שעורר סערה תקשורתית בעקבות עיסוקו בהלכות הקשורות להריגת גויים, בזמן שלום ובזמן מלחמה, בעקבות כך אף זומן לחקירה במשטרה. לאחר שסירב להתייצב אליה - עוכב לחקירה על ידי המשטרה בשעת בוקר, בדרכו חזרה מתפילה בקבר שמעון הצדיק, אך שוחרר לאחר חקירה קצרה.

בשנת 2007 התפוצצה פרשת עמנואל. הרב יעקב יוסף זצ"ל היה הרב היחיד שיצא חוצץ נגד אפליית בנות ספרדיות, וקרא למאבק בתופעה.

בכל שנה בל"ג בעומר נהג להדליק את המדורה בהדלקה המסורתית בציון 'שמעון הצדיק' בירושלים.

במשך עשרות שנים נשא בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים וברחבי הארץ, דרשותיו התאפיינו בסגנון פשוט ועממי שחיבבו אותו על קהל השומעים.

גדלותו בתורה ובעומק ההלכה הייתה לאין שיעור, נודע במיוחד בכוח התמדתו בתורה שעות על גבי שעות, ולימוד במסירות נפש של ממש. ידוע ומפורסם כי הרב יעקב יוסף היה המובחר שבין בניו של הגר"ע, וגם בפסיקתו בהלכה לא חת מלחלוק על אביו הגדול, הגר"ע יוסף, שלא כיתר האחים שפוסקים כמותו בכל ענין הלכתי.