אמש נערכה סעודת המימונה המסורתית, בביתו של סגן ראש עיריית בני ברק - אלי דדון ● אורח הכבוד היה הסופר הנודע חיים ולדר, שחשף במהלך הסעודה סיפור מפליא על ישיש שהתעלל בגראי"ל שטיינמן בעודו נער צעיר בישיבת בריסק, ועלה לבקש את סליחתו ● מה השיב לו ראש הישיבה?
גם בבני ברק חגגו אמש את סעודת המימונה של יהודי מרוקו. בביתו של יו"ר ש"ס בבני-ברק אלי דדון, המכהן גם כסגן ראש העיר, התארחה צמרת הנהלת עיריית ב"ב לחגיגות המימונה, וביניהם בלט גם הסופר חיים ולדר.
במהלך הערב בו נשמעו האיחולים המסורתיים, סיפר ולדר סיפור מאלף, המלמד על חוכמתו ורוחב בינתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן.
וכה סיפר חיים ולדר: יום אחד לפני תקופת זמן, הגיע לביתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן ברוב חזון איש 5 בבני-ברק אדם ישיש ובא בימים, שנכנס לחדרו של ראש הישיבה וביקש ממנו במפתיע בקשת סליחה מיוחדת.
הרב שטיינמן התפלא על הבקשה, אולם האיש שב וחזר על בקשתו, וסיפר כי בשנות ילדותו בהגיעו לגיל 11, החליט מרן ראש הישיבה כי חשקה נפשו ללמוד בישיבה הגדולה "בריסק" שהייתה בית היוצר לתלמוד, מוסר ויראת שמיים טהורה.
הילד אהרון לייב הגיע לישיבה המפורסמת בה גדלו "האריות שבחבורה" והחל לשקוד על התורה והעבודה, מספר הישיש, אולם מתברר כי לא כולם מבין הבחורים ראו בעין יפה את העובדה שילד בגיל כה צעיר, מרהיב עוז בנפשו להימנות עם טובי הלמדנים שבאותו דור, והקנאה חלחלה בליבם.
בשלב מסוים החליטו חלק מאותם בחורים להתנכל לילד הצעיר והניחו במיטתו שבפנימייה "בובה" במטרה להקניטו ולהרגיזו.
ביממה שלאחר מעשה הקונדס, הגיעו הבחורים לראות כיצד הגיב הנער הצעיר לפח שטמנו לו, אלא שלתדהמתם גילו כי הבובה נשארה על המיטה וכאילו איש לא נגע בה.
הבחורים תמהו האם ייתכן שהנער אהרון לייב לא ישן כל הלילה, ותדהמתם גברה כאשר שב המחזה וחזר על עצמו גם ביום שלמחרת, כאשר הבובה נשארה במיטה. הבחורים הבינו כי מעשה המשובה שתכננו כלל לא משפיע על הנער הצעיר וכי הוא ממשיך כרגיל בסדר יומו, והפסיקו עם הדבר.
ביום מן הימים הזדמן אותו ישיש לארץ ישראל ושמע רבות על ראש הישיבה הרב שטיינמן, כאשר נזכר כי הוא הבחור שהניח את הבובה, ובכך פגע בעצם בגדול הדור, במנהיג של כלל ישראל.
מיד כשנזכר בדבר, תהה הישיש האם מנהיג הדור ימחל לו על מעשיו, ומיהר לביתו של ראש הישיבה כדי לבקש את סליחתו.
מרן ראש הישיבה שקיבלו בחמימות סלח לו על אתר אך אמר לו שאינו זוכר את הסיפור רק יודע שאביו ביקש ממנו ללמוד 3 שעות בכל לילה. "ייתכן וזה קרה, אך אינני זוכר זאת", אמר הרב שטיינמן. "אך בכל אופן אני מוחל לך בלב שלם", הוסיף.
"כמה מוסר השכל עלינו ללמוד מכך", סיים ולדר את הסיפור המרגש כשהוא מפיק ממנו את הלקחים. "ייתכן והרב שטיינמן ראה את הבובה אך הוא הבין שמדובר בנערים צעירים ואמר לעצמו, רוצים כך, אדרבה שיבושם לכם, שהבובה תישאר, לי היא לא מפריעה".
"זוהי חוכמתו ופיקחותו של גדול הדור שכבר בעודו נער ידע להפריד בין עיקר לטפל ולהתמקד רק במה שחשוב", סיכם ולדר.