מבט לפרשת השבוע "ויקרא"

שחיטת  כהן ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את שיטתו של הזוהר הקדוש, שאסור לכהן לשחוט במקדש ● הרי ביום כיפור רק הכהן הגדול שחט את הקרבנות! ● פרשת ויקרא

"ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו בני אהרן הכוהנים את הדם" (א,ה)

מבאר רש"י: "מקבלה ואילך מצוות כהונה, לימד על השחיטה, שכשרה בזר". מסביר ה"שפתי חכמים": חז"ל דייקו מהמילה "ושחט"- משמע, שכל אחד יכול לשחוט. לכן שחיטת קודשים כשרה בזר.

ב"זוהר" הקדוש נאמר: השחיטה לא הוכשרה אלא בזר, אבל לכהן אסור היה לשחוט, וז"ל: "ושחט את בן הבקר – ושחט אחרא (=איש אחר) ולא כהנה (=ולא כהן) דכהנא אסיר לי בדינו (=לכהן אסור, לפי הדין, לשחוט קודשים)" [זוהר, פרשת נשׂא].

לכאורה, תמוה העניין, והלא בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים למדנו, שהכהן שוחט, כפי שנאמר בפרשת אחרי-מות: "והקריב אהרן את פר החטאת..... ושחט את פר החטאת אשר לו" (טז, יא). וכך מבואר במשנה במסכת יומא: "התמיד היה נשחט ביום הכיפורים על ידי הכהן הגדול".

לפי הזוהר, הרי לכהן אסור לשחוט. איך כהן גדול ביום כיפור שחט?

ייתכן לחלק בין כל ימות השנה לבין יום כיפור. ה"זוהר" הקדוש מדבר ביחס לכל ימות השנה - כיוון שזר יכול לשחוט, אסור לכהן לשחוט.

אולי לשיטת ה"זוהר" הקדוש, עדיף לשתף גם זרים בעבודת הקודש, לכן נאסר לכהן לשחוט. או אולי הכוונה להדר, שבעל הקרבן ישחט את קרבנו, שכן ידוע, שעדיף לקיים מצווה בגופו, מאשר על ידי שליח. גם במקום שאפשר לשלוח שליח לקיים מצווה, עדיף בו יותר מבשלוחו. מכוח זה נאסר על כהן לשחוט את כל הקרבנות, כולל קרבן של כהן. זאת כדי להרגיל יהודים לשחוט ולתרום במלאכת הקודש.

אבל בעבודת יום הכיפורים – זר אסור בשחיטה. רק הכהן הגדול מצווה על כך, הרי כל עבודות היום אינן כשרות אלא בו. כשם שאת שאר העבודות רק הוא עושה, ואין אחיו הכוהנים מסייעים בידו. הוא הדבר בשחיטה, שנאסרה על כולם, כולל זרים.

יתכן לומר חילוק נוסף: יש הבדל בין כהן הדיוט לכהן גדול. כהן הדיוט עובד בזמנים קבועים, רק במשמרת שלו ורק אחרי החלטה או גורל מה מותר לו לעבוד.

בכהן הדיוט, לשיטת ה"זוהר", נאסרה השחיטה. אבל כהן גדול, שעובד בכל עבודה בכל זמן, עליו לא חל איסור שחיטה בכל השנה כולה.

אולי ניתן להוסיף ולומר, שהטעם שמביא ה"זוהר" לאסור על הכהן לשחוט הוא מפני שבכך פוגם הכהן את מידתו, שהיא חסד. כלומר, שאם אפשר לשתף יהודים מכל השבטים במלאכה זו של הקרבת הקורבנות, ראוי לגמול עמם חסד ולאפשר להם, כיוון שזאת המלאכה היחידה, שמותרת להם במקדש. ייתכן, שהטעם הזה אינו שייך בכהן גדול, שכן ממילא כל מטרת עבודתו היא למען כלל ישראל. ראָייה לכך מוצאים אנו ברוצח בשגגה, הגולה לעיר מקלט עד מות הכהן הגדול. מפני מה? משום שהכהן הגדול לא הצליח להשפיע בעבודתו למנוע את התקלה הגדולה, את הרצח.

הנפקא מינא בין שני התירוצים - האם כהן גדול יכול לשחוט כל השנה, או רק ביום כיפור יש דין מיוחד, שהוא עובד לבד את כל עבודות המקדש, כולל השחיטה.