היועץ המשפטי לממשלה נגד בתי הדין הרבניים
.jpg)
מכה קשה לבתי הדין הרבניים ● היועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה ויינשטיין, הורה ללמשטרה לחקור כל מקרה של הוצאת כתב סירוב על ידי בית דין, בטענה כי זו "עבירה של סחיטה באיומים" ● "החלטת היועץ הינה הרמת יד בתורת משה, משום שכל מטרת כתב הסירוב הוא בעצם להעמיד את החיץ הזה בין בתי הדין לבין בתי המשפט", אומר טוען רבני בכיר בירושלים
היועץ המשפטי לממשלה פרסם היום הנחיה לרשויות המדינה המבהירה להם את דרך הטיפול במקרים בהם בתי דין רבניים מוציאים "כתבי סירוב".
פרסום הנחיית היועץ בא בעקבות מספר מקרים שהונחו לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, בהם בתי דין פרטיים הוציאו צווים, המכונים "כתבי סירוב", אשר התיימרו למנוע או להגביל את יכולתם של אזרחים לפנות לערכאות ולרשויות המדינה.
כתבי הסירוב כללו איומי חרם או בנידוי, וסנקציות חמורות או איומים בנקיטת סנקציות, אשר לעיתים הופנו לא רק נגד מושא כתב הסירוב, אלא אף נגד בני משפחתו, ובהם ילדיו.
היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הוצאת כתב סירוב המכיל סנקציות חברתיות, גינויים ואיומים בחרם, עלולה להוות עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות, הדחה בחקירה והטרדת עד, וכן, במקרים החמורים יותר, אף עלולה לעלות לכלל עבירה של איומים או סחיטה באיומים.
"כתבי הסירוב", אומר היועץ, "נועדו במקור לשמר את האוטונומיה והמעמד של מוסדות השיפוט בקהילות היהודיות בתקופת הגלות, אך כיום בתי הדין פועלים במדינת ישראל, שהינה מדינה יהודית ודמוקרטית".
עקב רגישות הנושא, נקבע כי החלטה על פתיחה בחקירה או העמדה לדין טעונה אישורו של המשנה לפרקליט המדינה.
עוד הובהר, כי במישור המשמעתי, הוצאת כתב סירוב עלולה להוות עילה להגשת קובלנה משמעתית, בין אם החותם על כתב הסירוב הינו דיין בבית דין רבני ממלכתי, ובין אם הוא דיין בבית דין פרטי, הממלא במקביל תפקיד ציבורי, כגון תפקיד של רב המכהן במשרה שלטונית או כל עובד ציבור אחר.
במישור המנהלי נקבע כי במקרה בו תתנהל חקירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב נגד נושא משרה במוסד ציבורי נתמך או מבקש תמיכה, או במקרה שבו נושא המשרה הורשע בעבירה פלילית בעקבות הוצאת כתב סירוב, תיבחן האפשרות לעכב או לקזז את התמיכה הניתנת למוסד, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה הקיימת בנושא זה. כן נקבע כי גוף ציבורי לא יעמיד נכס ציבורי העומד לרשותו לשימושו של בית דין פרטי המוציא כתבי סירוב, ולא יעשה שימוש במשאביו של הגוף הציבורי לקידום ענייניו של בית הדין".
טוען רבני ועו"ד במקצועו, המוכר בציבור החרדי בירושלים, אמר השבוע בשיחה ל-COL כי מדובר בהחלטה מקוממת. "החלטת היועץ הינה הרמת יד בתורת משה, משום שכל מטרת כתב הסירוב הוא בעצם להעמיד את החיץ הזה בין בתי הדין לבין בתי המשפט".
לדבריו, "משמעות ההחלטה היא פגיעה במעמד בית הדין שכל עניינו הוא לשמר את תורת משה. זאת התערבות שערורייתית ממש. מדובר בנושא עקרוני ממדרגה ראשונה".
הטוען אומר כי שורש ההחלטה נובע בעקבות "מאבק על סמכויות בין התורה לבין חוק הגויים".
הטוען הרבני הזהיר כי ההחלטה הזו תוביל לקיומה של הפגנות הארבע מאות אלף נגד בית המשפט. "ההוראה הפוגענית הזו תגרום לארגון הפגנות. יש מקום לקיים הפגנה גדולה כדגומת ההפגנה של הארבע מאות אלף איש שקיימו לפני שנים נגד מערכת המשפט בישראל".
