דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "ויקהל"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "ויקהל", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

 

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" (לה, א).

רש"י: "למחרת יום הכיפורים, כשירד מן ההר".

ויש להקשות, מנין לו שהיה זה למחרת יום הכיפורים?

ויבואר בהקדם דברי חז"ל, על הפסוק "והאיש משה עניו מאוד", שלכאורה היה שמואל יותר עניו ממשה, מפני שמשה הקהיל האנשים ע"פ דיבורו, ולעומת זאת שמואל הסתובב בכל ערי ישראל כדי להקהילם. ואם תאמר שמלך המוחל על כבודו אין כבודו מחול, ולכן לא יכל משה למחול על כבודו, הרי במעשה העגל אמר לו ה' "לך רד", ופירש רש"י "רד מגדולתך", וא"כ אינו מלך.

ולפ"ז מובן, שבהכרח היה זה למחרת יום הכיפורים, מפני שאז נאמר לו "סלחתי כדבריך", וחזר לגדולתו להיות מלך כבראשונה, וממילא אין להקשות שלכאורה שמואל היה יותר עניו, שהרי מלך המוחל על כבודו אין כבודו מחול. ואם תאמר שלא היה זה למחרת יום הכיפורים, יקשה: מדוע לא הסתובב משה במחנה להקהיל את ישראל כפי שעשה שמואל...

"ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה', כל העושה בו מלאכה יומת" (לה, ב).

יש להקשות: חמישה פעמים הוזכרה השבת בתורה. מדוע כאן בפרשת ויקהל, וכן בפרשת אמור ובפרשת כי תשא, נאמר "שבת שבתון", ומאידך בפרשת ואתחנן ובפרשת יתרו נאמר "שבת" לבד?

ועוד יש להקשות, מדוע בפרשיות ויקהל אמור וכי תשא נאמר "ששת ימים תעשה מלאכה" או "יעשה מלאכה" בניקוד צירי, שמשמעו תעשה העבודה מאליה, ומאידך בפרשיות ואתחנן ויתרו נאמר "ששת ימים תעבוד", שמשמעו אתה בעצמך תעבוד ולא אחרים.

ועוד יש להקשות, מדוע כאן נאמר "והיה לכם קודש", ובפרשת יתרו נאמר "שבת לה' אלוהיך". וצריך ביאור לכל שינויי הלשון הללו.

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת ברכות (ל"ה), "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, מלאכתן נעשית ע"י אחרים, שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן, שנאמר ואספת דגנך".

ולפ"ז מובן, שבפרשיות ויקהל אמור וכי תשא מדובר בתלמידי חכמים, העושים רצונו של מקום ולומדים כל השבוע, וא"כ כל השבוע אצלם בבחינת שבת, כי אינם עובדים, ומלאכתם נעשית ע"י אחרים, ולכן נאמר "תעשה מלאכה" בצירי, להורות שהמלאכה נעשית ע"י אחרים. ולכן נאמר שם "שבת שבתון", שהרי כל השבוע אצלם הוא בבחינת שבת, וממילא שבת מתעלית לדרגת שבת שבתון. ולכן נאמר שם "יהיה לכם קודש", שהרי כל השבוע אצלם מוקדש ללימוד התורה, וא"כ בשבת צריכים הם להתענג על אכילה ושתיה.

אבל בפרשיות ואתחנן ויתרו מדובר בעמי הארץ שאינם פותחים ספר כל ימות השבוע, ולכן נאמר "תעבוד" שמשמעו אתה בעצמך תעבוד ולא יעבדו אחרים בשבילך, ולכן נאמר שם "שבת" לבד, מפני שאצלם אין שבת שבתון כנ"ל, ולכן נאמר שם "שבת לה' אלוהיך", שהרי כל השבוע הם לא למדו, והתענגו על מאכל ומשתה, ולכל הפחות את השבת הם צריכים להקדיש לה' וללמוד תורה...

הרב ליאור עזרן שליט"א / אוצר הפנינים9/03/2015 10:10
חזרה
עבור לתוכן העמוד