דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "כי תשא"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "כי תשא", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם" (ל, יב).

ובגמרא במסכת בבא בתרא (י'): "אמר לו משה להקב"ה, במה תרום קרנם של ישראל, אמר לו בכי תשא". ולא מובן.

ואפשר לבאר, בהקדים דברי חז"ל, שטעם מה שנצטוו ישראל להביא מחצית השקל ולא שקל שלם, הוא כדי להורות על אחדותם שרק בצירוף של אחד עם השני יהיה שקל שלם, וכל אחד לכשעצמו הוא מחצית.

ועוד יש להקדים, המדרש בפרשת נשא, שכאשר יש אחדות בישראל, אפילו אם הם עובדי עבודה זרה מוחל להם הקב"ה.

וזהו ביאור הגמרא, "אמר לו משה לקב"ה, במה תרום קרנם של ישראל", שימחל להם חטא העגל שעבדו שם עבודה זרה, "אמר לו בכי תשא", שיתנו ישראל מחצית השקל, ויוודע לכל שהם מאוחדים, ואז ימחל להם עוון עבודה זרה - בזכות האחדות...

"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם" (שם).

ובמדרש בתהילים: "רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה, ואתה ה' מגן בעדי בכי תשא ראש". ולא מובן.

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת תמיד (ל"ב), ששאל מין אחד את רבא, הלא כתוב בתורתכם "אחרי רבים להטות", ורוב העולם עובדים עבודה זרה, וא"כ צריכים גם אתם ללכת אחר הרוב ולעבוד עבודה זרה. וענה לו שישראל הם 'דבר שבמנין', ודבר שבמנין אפילו באלף לא בטל.

וזהו ביאור המדרש, "רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה", וצריך לעבוד ע"ז וללכת אחר הרוב, "ואתה ה' מגן בעדי בכי תשא ראש" שישראל הם דבר שבמנין, כמש"כ "כי תשא את ראש בני ישראל", ושם מנו את ישראל, ולכן אין הם בטלים ברוב...

"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל... לכפר על נפשותיכם" (ל, טו).

יש להקשות, מדוע לא ירבה העשיר לפי עשרו, אם יש ביכולתו?

ויבואר בהקדם דברי הגמרא, שאם באו פורעים על העיר ודורשים הם כסף מישראל, העשיר ירבה לתת להם והדל ימעיט, איש לפי ערכו. ואם רוצים הם להרוג מישראל, אם לא יתנו להם כסף כחפצם, אזי יתנו העשיר והדל שווה בשווה את כופר נפשם.

וזהו ביאור הפסוק, "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", ויתנו שניהם במדה שווה. ואם תקשה, מה טעם לא ירבה העשיר, ע"ז עונה "לכפר על נפשותיכם", ובענייני כופר נפש אין הבדל בין העשיר לעני...