מבט לפרשת השבוע "כי תשא"
"הודיעני נא את דרכיך" ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר מה ראה משה רבנו בזמן מיוחד, של עת רצון, לבקש מהקב"ה תשובה לשאלה הקשה באמונה - מפני מה יש צדיק ורע לו, רשע וטוב לו ● פרשת כי תשא
אחר חטא העגל, אחרי גילוי מיוחד של מנהיגות אמיתית עד כדי מסירות הנפש ממש במלים: "מחני נא", פונה הקב"ה למנהיג הגדול, משה רבנו: "לך נחה את העם... לך עלה מזה אתה והעם הזה אשר העלית". בהמשך יורד עמוד הענן ועומד בפתח אהלו של משה, והשכינה נגלית אל משה, אשר לא קם נביא כמוהו, המדבר אל ד' פנים אל פנים, כאשר ידבר איש אל רעהו.
את רגעי התעלות אלו מנצל משה רבנו לבקש מה' תשובה לשאלה המטרידה, למעשה, רבים מאתנו לאורך כל הדורות. והוא פונה אל ה' בנוסח, שבחרה להשתמש בו – אסתר, גיבורת חודש אדר, למען הצל את ישראל. וכך אומר משה רבנו לה': "ועתה, אם נא מצאתי חן בעיניך, הודיעני נא את דרכיך"!
אומרת הגמרא במסכת ברכות: מה ביקש משה רבנו מה'?
ר' יוחנן משום ר' יוסי מביא שלושה דברים: ביקש, שתשרה שכינה על ישראל, ונתן לו. ביקש, שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים, ונתן לו. וביקש להודיעו דרכי הנהגתו את העולם. אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה יש צדיק – וטוב לו, ויש צדיק – ורע לו ? יש רשע – וטוב לו, ויש רשע – ורע לו ?
ראה משה רבנו, כי עת רצון היא, ודבריו מקובלים, הוסיף ואמר: "הראני נא את כבודך". אמר לו ה': "לא תוכל לראות את פני". אך קוראו ומזמנו – "וניצבת על הצור, והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור, ושכותי כפי עליך עד עברי, והסירותי את כפי, וראית את אחוריי".
שמעתי מפי מור חמי, הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, שאמר בשם ה"חתם סופר": כאן נעוצה תשובה מופלאה לשאלת הגמול. "וראית את אחוריי" – ראייה לאחור. במבט רטרוספקטיבי, לאחור, אולי מחר ואולי בעוד אלף שנים, תוכל לראות ולהבין על מה ולמה קורה מה שקורה.
עכשיו, בשעת מעשה, לא הבין רז מדוע החמיץ את הנסיקה למשימה בלבנון. בשעת מעשה הוא ראה בכך החמצה, הפסד. אולי אף כעס על עצמו שאיחר, אולי היה בליבו על אלה, שלא אפשרו לו להצטרף ולעלות. אך אחר זמן, במבט לאחור, הבין גם הבין, כי זכות גדולה נפלה בגורלו, והוא ניצל.
"וראית את אחורי"
ימי שנותינו בהם שבעים שנה, כך שלא תמיד מספיקים אנו להיווכח ולהבין את ה"אחורי", וכמו שרומז לכך דוד המלך בפרק ע"ג ב"תהלים", אחר שמפרט כי "כמעט נטיו רגלי", כאשר "שלום רשעים אראה", מגיע למסקנה, כי מתי "אבינה" ? "לאחריתם", באחרית הדברים, לאחר שהם קורים, וקורה בהם מה שקורה, גם אם נראה לנו בשעת מעשה – כלא טובים.
וכעניין זה אמר ה"חזון איש": נבוא לחייט ונבקשו לתפור לנו בגד. מה יעשה החייט? – יגזור, יחתוך ! מה יחשוב המצומצם בידיעותיו ? יכעס, ירגז: הוא הורס לי ! יבוא איש-תבונות ויאמר לו: סבלנות, חכה לסוף – לאחרית דבר, לאחר כל הטיפולים שיעשה החייט בבד, שהבאת לו, בוא ותראה איזו יצירה, מלאכת-מחשבת יוצאת מתחת ידיו...
משה רבנו ידע, שעם ישראל עתיד לעמוד במצבים קשים, שיעוררו שאלות קשות באמונה. ניצל משה עת רצון כדי לברר את השאלה הקשה, כדי שהאומה תדע להתמודד עם השאלות. דווקא אחרי השבר הגדול של חטא העגל והסליחה של בורא עולם, ידע משה המנהיג לתת לישראל עוד הבנה בהנהגת העולם. הבנה שתענה על השאלה הקשה.
לפיכך נבקש מהקב"ה, שיימלאו משאלות לבנו לטובה, שנזכה להכיר בטוב שבכל הקורות אותנו, ויהי רצון שנצטרך לברך תמיד רק על הטובה!
24/02/2013 09:30