מבט לפרשת השבוע "תרומה"

לקנות זכויות ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר את ה"מדרש רבה", איך יהודי צריך להרגיש כשהוא זוכה לתרום לבנית המשכן, כי רק יהודי שנותן לשם שמים זכאי לתרום ● פרשת תרומה

"ויקחו לי תרומה..."

"זה שאמר הכתוב: "כי לקח טוב נתתי לכם" (שמות רבה פרשה לג). מה כוונת המדרש? מבאר הגאון מוילנא: היה קשה לבעלי המדרש מפני מה כתוב  "ויקחו לי תרומה" ולא כתוב בפסוק "ויתנו לי תרומה".

מעיר המדרש שיש פסוק דומה, שנאמרה בו קיחה במקום נתינה "כי לקח טוב נתתי לכם" גם שם היה ראוי לכתוב כי מתן טוב נתתי לכם".

לכאורה צריך להבין גם שם את הפסוק. במיוחד ששם יש סתירה בתוך הפסוק. בתחילת הפסוק נאמר "לקח טוב" בסיומו "נתתי לכם".

שמעתי פעם הסבר: יש הבדל בין קנין שנעשה על ידי לקיחה, כלומר קונה ומוכר, לבין קנין שנעשה על ידי מתן. כלומר נותן מתנה ומקבל מתנה. אצל קונה ומוכר יש נתינה תמורת המקח.

על פי רוב משלם הקונה כסף תמורת הרכוש שהוא קונה. מצד הקונה יש רצון ברור לקנות. לכן הוא מוכן לשלם עבור הדבר הנקנה לעומתו המוכר נאלץ למכור בגלל שהוא רוצה את הכסף. יש סבירות גבוהה שהוא היה מעדיף לא למכור, אבל התמורה חשובה לו.

לעומת זאת במתנה, המקבל לא משלם תמורתה. ייתכן שהוא לא באמת מעוניין במתן. אבל בחינם הוא מוכן לקחת.  לעומתו הנותן נותן בלב שלם. הראיה שהוא מוכן לתת דבר ששווה כסף, ללא תמורה.

יהודי צריך להרגיש שהוא כמו לוקח לגבי התורה הקדושה, כמו אותו קונה שמאד חפץ לקנות, לכן הוא מוכן לשלם תמורת הרכוש.

גם להרגיש שהקב"ה נתן לנו את התורה, במתנה, כמו נותן מתנה שמוכן לוותר על התשלום, כי הוא מאד חפץ להיטיב עם המקבל. רש"י מבאר את המילה בפסוק : "לי – לשמי".

לקב"ה אי אפשר לתת, הרי כל הכסף והזהב שייכים לבורא עולם, שנאמר "לי הכסף והזהב". יותר מכך אין לאדון העולם שום צורך במתן של בשר ודם.

לכן מבאר רש"י את המילה "לי – לשמי" נתינה אמיתית למשכן הוא רק נתינה לשם שמים, אחרת אין בנתינה מעלה.

והמדרש ממשיך באותו קו מחשבה. כמו בפסוק שמדבר על התורה הקדושה, יהודי צריך להתייחס לתורה כאילו הוא קונה תורה, התורה כלפיו הוא:"לקח טוב" דבר שיהודי מוכן לשלם עבורה הון, כך גם בנתינת תרומה למשכן, יהודי צריך להרגיש את ההזדמנות שיש לו לתרום למשכן ה'.

מי שמרגיש בנתינת צדקה רק לשם שמים נקרא לוקח. הוא מעונין לשלם עבור הזכות לתרום לבנין המשכן.

"מאת כל איש אשר ידבנו לבו" רק מי שרוצה לתת מעצמו תקחו את התרומה. רק מי שמבין את הזכות שנתנה לו לתרום, רשאי לתרום לבנית המשכן.

הגאון מבאר את הפסוק כך: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו" – והוא עצמו יאמר "תקחו את תרומתי" מי שמבקש שיקחו ממנו תרומה למשכן, רק מכאלה לקחו לבנית המשכן, כיון שחיפשו נתינה לשם שמים.

מי שאין לבו שלם מחכה שיבקשו ממנו, ילחצו עליו, ומאלה לא רצו לקחת.