"תוך הנחל" לפרשת תרומה ● מעלת תומכי התורה
בליל שבת קודש פרשת תרומה ה'תש"ע, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, מענין מעשה הארון ● מהי מעלתו הגדולה של התומך בלומדי תורה? ● מדוע בדי הארון היו מצופים זהב? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת תרומה
פתח ואמר מוהרא"ש שליט"א, הנה מצינו בפרשת השבוע את צווי מעשה הארון, וכמו שכתוב (שמות כה, י) ועשו ארון עצי שטים וגו', והוא הכלי הראשון שנצטוו עליו מכל שאר כלי המשכן, כי בארון היו מונחים לוחות העדות, שהוא כלליות התורה, והתורה יסוד הכל, ובלעדה אין כלום, כי התורה היא אחדות אחת עם הקדוש ברוך הוא, וכדאיתא בזוהר הקדוש (אחרי עג ע"א), קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא, ועל ידי התורה אנחנו יודעים רצונו של הקדוש ברוך הוא, ולכן בוודאי הדבר הראשון הוא, לעשות ארון, כדי להחזיק בתוכו לוחות העדות, שהוא כלליות התורה.
אבל מצינו שהיו גם בדים בארון, וכמו שכתוב (פסוק יג) ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב, שעל ידם היו נושאים את הארון, וכמו שכתוב (פסוק יד) לשאת את הארון בהם, ואסור להוציא הבדים מן הארון, וכמו שכתוב (פסוק טו) בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו, ויש להבין למה הקפידה התורה כל כך על בדי הארון, שלא יסורו ממנו, יותר משאר כל כלי המשכן, ויש לומר בזה, כי הנה איתא בזוהר הקדוש (וישלח קעא ע"א), שיש מעלת "תמכי אורייתא", היינו אלו שתומכים וסומכים לומדי תורה על ידי נדבת לבם, שנותנים ממון ללומדי תורה כדי שיוכלו לעסוק בתורה בלי טרדת הפרנסה ובלי עול של דרך ארץ, ועליהם נאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, ו"תמכי אורייתא" מקבלין שכר שוה בשוה כמו הלומדי תורה בעצמם, וכמו שנאמר על יששכר וזבולון (בראשית לג, יח) שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך, שעל ידי שזבולון יוצא לפרקמטיא, ומספק פרנסה לידיו של יששכר, על ידי זה "יששכר באהלך", שיכולים ללמוד תורה ולהורות הוראה בישראל, והם מחלקים את השכר שוה בשוה, כי המעות שנותנים לתלמיד חכם הוא תורה ממש (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רד), כי בלי ה"תמכי אורייתא" לא היה קיום לתורה כלל.
נמצא, שמובן מאד למה הבדים צריכים להיות תמיד בתוך הארון, ואסור להוציא אותם משם, כי בדי ארון הם "תומכי אורייתא", שמחזיקים את הארון ונושאים אותו, והם צריכים להיות קשורים ודבוקים בארון בכל זמן, כדי לתמוך ולסעוד בהם בכל, וגם היו הבדים מצופים זהב, וכמו שכתוב (בפסוק י"ג) וצפית אותם זהב, כי עיקר הסעד והתמיכה הוא בממון ובזהב, כדי שיוכלו לומדי התורה ללמוד בלי טרדת הפרנסה ועול דרך ארץ, ותהיה דעתם פנויה לעסק התורה.
וזו היא מעלת ימי הפורים הקדושים, שאז היתה קבלת התורה באהבה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (שבת פח ע"א) הדר קבלוה בימי אחשורוש, וכמו שכתוב (אסתר ט, כז) "קימו וקיבלו", קימו מה שקיבלו כבר, ובימי פורים כל בני ישראל פותחים את לבם וידם בנדיבות גדולה, ושולחים מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, ותומכים ביותר בתלמידי חכמים העוסקים בתורה תמיד, כי בימי מרדכי ואסתר נעשתה אחדות גדולה בין נשמות ישראל, לסתור את דברי המן שאמר (שם ג, ח) ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים, וכנגד זה אמרה אסתר (שם ד, טז) לך כנוס כל היהודים. ועל ידי זה קיבלו התורה באהבה, וכמובא בדברי רביז"ל (שיחות הר"ן סימן צא), שסגולה להתמדה לא לדבר על שום בר ישראל, כי יש ששים רבוא אותיות בתורה, כנגד ששים רבוא נשמות ישראל, וכל זמן שיש אהבה ואחדות בין נשמות ישראל, אזי ספר התורה שלמה, ואהבת התורה היא שלמה, מה שאין כן אם יש פירוד ופיזור בין נשמות ישראל, ואחד נוגע במה ששייך לחבירו, אזי יש פירוד ופיזור בין אותיות התורה, או נגיעה בין האותיות, וספר התורה פסול, וממילא לא יהיה לו חשק ללמוד, עיין שם.
ולכן כשנתאחדו נשמות ישראל בימי מרדכי ואסתר, התמלא לבם באהבת התורה, עד שקיבלו את התורה מחדש, וממילא גם נפתח לבם בנדיבות גדולה להחזיק ולתמוך לומדי תורה בשפע גדול, ועל ידי זה קבלו את אורם הגדול של ימי פורים הקדושים.
השם יתברך יזכנו להמשיך עלינו קדושת הימים האלו, ונזכה להתמדת התורה באמת, וגם לתמוך בלומדי תורה באמת, עד שנזכה לראות בהרמת קרן ישראל ובביאת משיח צדקינו, במהרה בימינו אמן ואמן.