רעיון לפרשת השבוע "משפטים"

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" ● מהו תפקידם של "הַמִּשְׁפָּטִים"? ● מהו הסוד לאיזון רוחני אישי ולאומי? ● מהו עבד עברי נרצע? ● ומדוע רוצעים דווקא את אוזנו? ● הרב ערן שצמן מגיש: רעיון לפרשת "משפטים"

הקב"ה יצר את מערכות הטבע באיזון מושלם, כך שכל כוחות הבריאה שואפים באופן קבוע להגיע לאיזון ולפרוש בעצמם ממצבים קיצוניים. למשל: מים חמים יתקררו, וקרח יפשיר – תמיד ירצו המים להתאזן, ולהגיע אל טמפרטורת החדר.

האדם הוא היצור היחיד בבריאה, שנברא מראש כמין שאינו מאוזן - הקב"ה יצר חוסר איזון מכוון בין בני האדם, וזאת במטרה שהאדם, כחלק מתיקונו בעולם, ישיב בעצמו את האיזון החברתי (עשירים שיתנו לעניים, בריאים יעזרו לחולים, חכמים ילמדו את שאינם נבונים, בעלי מקצוע ישלימו זה את זה במלאכתם....), לא ניתן למצוא בעולם החי פערים כה גדולים בין פריטים מאותו המין.

כאשר האדם מתוקן יש בו איזון בין שני הכוחות העיקריים: בין הרצון לקבל לעצמו, לבין הרצון להשפיע שפע לאחרים (איזון בין היצר הרע וליצר הטוב). האיזון הזה מאפשר לאדם למשוך שפע לעצמו מצד אחד, ולהפריש משפע זה מעשרות לאחרים מנגד.

האדם הוא היחידי בבריאה, היכול במעשיו גם להפר את האיזון הטבעי – לאדם ניתנה הבחירה החופשית, האם לעשות טוב בעולם ולעזור לקב"ה לשמור על האיזון בו, או האם, חלילה, לקלקל ולפגוע באחרים.

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" –
הקב"ה שם לפני בני ישראל סדרה של חוקים ומשפטים, שיאפשרו להם לייצר איזון חברתי מצד אחד, ולתקן הפרות באיזון החברתי לאחר שהתרחשו מצד שני. קיום החוקים הוא חלק מהבחירה החופשית שניתנה לאדם, כדי שישמור על המערכת החומרית והרוחנית תקינות ומאוזנות, יביא את העולם אל תיקונו, ולא יאלץ לשאת בתוצאות קלקוליו.

"אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה, מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים - שְׁנַיִם, יְשַׁלֵּם"
כאשר אדם מתרשל או פועל במזיד והזיק בכך לאדם אחר, נוצר בכך חוסר איזון בבריאה, ויש צורך לאזן בחזרה את המצב. תחילה ישיב את שווי הנזק הישיר שגרם, אך יש צורך לאזן גם את כוונות ליבו המקולקלות משעת המעשה. על כן מציינת התורה את פעולות הנגד (הקנס, או העונש שיוטלו עליו), שיהיו לרוב גבוהים יותר מגובה הנזק הישיר, ובכך יפוצו הנפגעים ויושב האיזון.

זה כמו ליישר כפל שנוצר בקצהו של דף בספר, אין די בליישר את הכפל עם הדף, אלה צריך לכופפו חזק יותר בכיוון הנגדי, כדי שלבסוף יתיישר – כך גם כדי להשיב את האיזון כנגד גניבה, או הריגה, או כל נזק אחר – חייב המזיק לשלם יותר מהנזק שגרם, כדי שגם כוונת ליבו או התרשלותו, יבואו גם הם על תיקונם.

פרשת "מִּשְׁפָּטִים" מציינת ארבע אבות נזיקין, בהם יכול האדם להיכשל ולהפר בכך את האיזון החברתי - תוך שהוא פוגע באדם אחר:

- כאשר יוצר האדם מציאות סטאטית מזיקה בעולם - למשל חפר בור ברשות הרבים ומשהו נפל לתוכו (וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ).

- כאשר פעולה שהתחיל האדם בעבר, יוצאת משליטתו בהווה ומזיקה- למשל הדליק אש בחצרו שהתפשטה לשדה שכנו (כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים).

- כאשר לא השגיח האדם על רכושו, ורכושו הזיק, אף על פי שסבר שאין סכנה ברכושו שיזיק - למשל השור התם שלו נגח אדם או שור אחר (וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת).

- כאשר לא שמר האדם על רכושו, שהייתה בו סבירות גבוהה כי יכול להזיק, ואכן רכושו לבסוף הזיק - למשל שחרר את שורו בשדה חברו, והשור רמש את הגידולים ברגליו, וגם אכל מהם (וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר).

כנגד כל התרשלות שגרמה נזק, מביאה התורה גם את המנגנון החברתי שבאמצעותו יתאזן המצב לקדמותו, ויפוצה הניזק. לרוב על ידי כסף ניתן לתקן כל קלקול חומרי, ובמידה ואין לאדם לשלם – יאלץ, במקרים מסוימים, לשלם בגופו ולהימכר לעבד.

"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם"
הפרשה מתחילה במצוות שיקום "עֶבֶד עִבְרִי" - ומהו עבד עברי?

יהודי שגנב ולא היה בידו לשלם את הקנסות על גנבתו, ועל כן נמכר ליהודי אחר להיות עבד. זהו חסד גדול שעושה הקונה עם הגנב. במקום להשליכו לבית הכלא ושם מגנב קטן יצא לבסוף גנב גדול, בוחר יהודי אחר לשלם את הקנס במקומו, ולהכניס את הגנב לביתו, לדאוג לכל מחסורו, ולאחר 6 שנות שיקום להחזירו לחברה מתוקן.

זוהי פעולת איזון חברתית של תיקון גנב, שרצונו היה, לקבל ערך לעצמו (הגניבה) מבלי לתת תמורה הולמת בחזרה לחברה. הגנב שזלזל ברכוש האחר, ולא התחשב בצער שייגרם לו, משלם בגופו ובצערו שלו את הגניבה. ואף יותר מכך- הוא חש צער זהה לזה שגרם גם על בשרו, כאשר ניתנת לו אישה כנענית ע"י אדונו, ולאחר 6 שנים היא נלקחת ממנו, והוא משולח לחופשי (הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא, יֵצֵא בְגַפּוֹ).

וְאִם אָמֹר יֹאמַר, הָעֶבֶד... לֹא אֵצֵא, חָפְשִׁי, וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה; וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.

ומהו עבד עברי נרצע? ומדוע רוצעים דווקא את אוזנו?

"עבד עברי" הוא מצב זמני שנכפה על הגנב, כדי לתקן את הפרת האיזון הקיצונית שעשה במעשה הגניבה, וכדי שיוכל לשוב לאחר תקופת העבדות להיות אדם תקין מן השורה.

כאשר בוחר אדם מרצונו להישאר עבד לכל חייו, הוא בוחר למעשה, שהוא ורכושו יישארו רכוש אדוניו, ובכך מנציח את חוסר האיזון בחייו. העבד מוותר על זכותו לתקן בעצמו בעולם, להיות בעל רכוש, ולהיות מסוגל לתת צדקה ולעזור גם הוא מרכושו לאחרים.

"וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ" –
אזן היא מלשון מאזן. האוזן מאזנת את האדם ומאפשרת לו שיווי משקל.

תירצע אוזנו - יעשה בה חור גדול, כסימן שאדם זה בחר מרצונו להפר את האיזון בעצמו, ובכך בחר לבגוד בתפקיד שלשמו ירדה נשמתו לעולם. אדם זה פוגע בכוונתו של הקב"ה שנתן לו את הזכות לבחור להיות אדם חופשי, דמו שלו יחתים את המשקוף כסימן לעבדות שבחר לעצמו, כנגד דם השה שמרחו בני ישראל על המשקוף, ביום יציאתם לחופשי ממצרים, סיום עבדותם, ותחילת מסע תיקונם.

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי …. כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקֹלוֹ, וְעָשִׂיתָ, כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְאָיַבְתִּי, אֶת אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת צֹרְרֶיךָ."

הקב"ה מבטיח לעם ישראל בלשון יחיד, מה יקרה במידה ויקפיד על החוקים וישמור בכך את האיזון בו. עם ישראל הוא כמו גוף אחד שלם, כל חוסר איזון, הנגרם בו ע"י אחד מאבריו (יהודי שקלקל), מושך אל ישראל כוחות רוחניים שליליים – המרעים לו ככלל.

מטרתם של החוקים לאפשר לעם ישראל לתקן את ההפרה באיזון ע"י עשיית צדק – ובכך להשיב את ההגנה בפני המזיקים.

כשעם ישראל הולך בדרכו של הקב"ה, וכל יהודי שומר על איזון בין רצונו הטבעי לקבל לעצמו, לבין השפעת השפע לסביבתו, משפיעה שפע לאחרים ומקיים תורה ומצוות - מבטיח הקב"ה לעם ישראל מנגד, כי יהיה שמור מפני אויביו (וְאָיַבְתִּי, אֶת אֹיְבֶיךָ, וְצַרְתִּי, אֶת צֹרְרֶיךָ), וייהנה מחיים טובים.

זו המתכונת לתיקון האישי והלאומי של ישראל, הנוסחה לחיים מאוזנים, אשר תביא במהרה את משיח צדקנו, ותזכה את כולנו להגיע אל הגאולה השלמה בקרוב בימינו ממש.