בדרך לחזית דתית

יהושע מאירי חזר מהצדיק הירושלמי עם מסר ברור: חזית דתית מאוחדת ● את המסר הוא העביר למנהיגי ש"ס, הבית היהודי וג' ● "אם אין להם סביב מה להתאחד, שיקימו חזית שבת ויתלכדו סביב השבת" ● כבר היו דברים מעולם: במשך שנים רבות פעל הרבי מליובאוויטש זצ"ל למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת, ללא הועיל

היום שאחרי. מנדטים בודדים עדיין מתנדנדים לכאן או לכאן, אך במפלגות החרדיות זכו לעדנה, מי בשמירה על כוחה כתנועת ש"ס שזוכה ל-11 מנדטים עם סיכוי למנדט ה-12, ומי בשבירת המחסום של חמשת המנדטים וגריפתן ככל-הנראה של שבעה מושבים בכנסת הבאה - כיהדות התורה.

אליהן מצטרפת האחות החורגת, 'הבית היהודי' של זרם הכיפות הסרוגות,
 
בסך הכל, המפלגות החרדיות זכו בסופו של יום לעלייה במספר הקולות לעומת הבחירות הקודמות; ש"ס קיבלה בבחירות הללו, נכון לעכשיו, 316,151 קולות, לעומת 286,300 בבחירות לכנסת ה-18. יהדות התורה קיבלה בבחירות הללו, נכון לעכשיו, 189,931 קולות, לעומת 147,954 קולות בבחירות לכנסת ה-18.

בסך הכל הגוש הדתי מונה כשלושים מנדטים, מספר בלתי מבוטל, המשתווה כמעט לגודלה של הסיעה הגדולה ביותר. נותר רק למנף את ההישג המרשים הזה - ויש שדואגים לכך כבר עכשיו.
 
"יש לפעול מיד להקמת חזית דתית בכנסת, שתמנה כ-30 חכי"ם, ותפעל כגוש אחד מול נתניהו. זאת על מנת להציל את עולם התורה" - מסר זה הועבר הבוקר על ידי יהושוע מאירי למנהיגי הסיעות: הגר"ע יוסף (ש"ס), הרב זלמן מלמד (הבית היהודי), והגר"ח קנייבסקי שליט"א (יהדות התורה).

בכך מילא מאירי את בקשת רבו הישיש, הצדיק הירושלמי הרב ברוך אברהם רקובסקי שליט"א, מאחרוני תלמידיו הישירים של הרב קוק זצ"ל.

"אם אין להם סביב מה להתאחד, שיקימו חזית שבת ויתלכדו סביב השבת" - הוסיף הרב רקובסקי.

ישנם כאלה שסברו כי מלכתחילה עדיף לרוץ יחד. הרבי מליובאוויטש זצ"ל, סבר כי תועלת רבה תצמח לעניני היהדות אם המפלגות הדתיות ירוצו לכנסת בחזית דתית מאוחדת. מדובר בחזית טכנית אשר לאחר הבחירות יפעלו, כל אחת, על פי כוחה היחסי שהיה קיים קודם לכן. למטרה זו שיגר הרבי מכתבים רבים והפעיל שלוחים ושתדלנים לקדם את הרעיון.
 
לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו התנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל. הידיעה שימחה את הרבי. כך הוא כתב (איגרות-קודש כרך יח עמוד תקנד): "זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא".

לקראת הבחירות לכנסת השישית - תחילת שנת תשכ"ו - יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען "הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות לכנסת הממשמשות ובאות". הרבי פירסם מכתב ארוך ומנומק בו הוא מנתח לפרטים ("בשטח השכר וההפסד", "הטענות נגד חזית דתית", "טעמי השוללים חזית דתית", "התכסיסים להכשיל הקמת חזית דתית") את המצב, וקובע (בסיומו של המכתב הנדפס ב'לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 424-420):

"שכל אלו המפלגות או הסיעות או האנשים אשר ימנעו הקמת חזית דתית טכנית זו - מעמידים בזה את רווחי המפלגה, הסיעה וכו' מעל לרווחי המצב הדתי הכללי בארץ-הקודש ת"ו הנוגע לאלפים ורבבות של אחינו בני-ישראל באה"ק ת"ו".

ב'איגרות שלמה זלמן שרגאי' עמ' 26 נדפס המכתב הבא (המלמד משהו על פעילותו של הרבי בנושא זה):

"כ"ו בניסן תשי"ט.

לכבוד האדמו"ר הרב הצדיק

כבוד קדוש שמו תפארתו

הרבי מליובאוויטש שליט"א

ניו-יורק

יברכך ה' מציון,

חוזר אני למכתבו וברכתו לחג הפסח ואני מביע את תודתי הרבה ואת שמחתי. יהי-רצון שברכתו תתקיים לפי ניסוחו: שנזכה לעבודת ה' "כמצווה עלינו בתורתנו, תורת חיים" בכלל ובפרט, גם בחו"ל וגם בארץ-ישראל וגם במדינת-ישראל.

בנוגע לחזית הדתית, אני מצטער צער רב שאין בידי לבשר לו בשורה טובה כמשאלתו וכמשאלתי, והייתי מעז לומר כמשאלתם של רוב בית ישראל הדתי במדינת-ישראל.

הסיבה היא שהרב מבריסק שליט"א עומד בדעתו בגלוי ובסתר נגד חזית דתית, ואלה שדעתם אחרת בוכים באוהליהם ואינם מעיזים להמרות את פיו...

אילו כבוד תורתו וגדולי הרבנים בארה"ב היו מביעים דעתם בגלוי בעד חזית דתית, ייתכן שזה היה מרתיע את הרב מבריסק ומחזק את ידי אלה שהם בעד חזית דתית.

אשמח מאד אם כבוד תורתו יורה לי מה עליי ועל חבריי ועל כל אלה החושבים כמונו לעשות לשינוי המצב.

בכבוד רב וביקר

שלמה-זלמן שרגאי".

בנושא זה נתבע מר שרגאי על-ידי הרבי גם באיגרת מכ"ג באדר שני תשי"ט (איגרות-קודש, כרך יט, עמ' רצ-רצא):

"מוכרחני להביע תמיהתי שעדיין לא נשמע כלום בענין חזית מאוחדת, וידוע לכבודו השקפתי שגם בבחירות הקודמות היה הכרח בחזית דתית מאוחדת... העדר העשייה בעוד מועד יוכל להביא היזק בל ישוער מראש" (בד בבד עם הבהרתו כי "דעתי ברורה בכל התוקף נגד חזית תמידית").

רבנים נוספים ציינו כי התורה היא תורת חיים, ומקיפה כל נושא בחיינו, ובכלל זה היא נותנת דגש גדול על נושא האחדות-השלום בין איש לרעהו וכו', ולאור המכנה משותף לכל החובש כיפה לראשו, בוודאי שהאיחוד הוא רעיון מבורך. אך בפועל קשה להאמין שזה יקרה; הפילוג בין הסיעות משרת אינטרסים רבים, ודי לחכימא.