"תוך הנחל" לפרשת בשלח ● טהרת המחשבה

בליל שבת קודש פרשת בשלח, שבת שירה התשס"ט, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, ע"פ דברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' רי"א, המדבר מטהרת המחשבה על ידי התקשרות לצדיקים ● תוך הנחל - פרשת בשלח

פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל, רביז"ל אומר, מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים, כי עיקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדושת וטהרת המחשבות, כי שם שרשם, כמובא בזוהר, כולא במחשבה אתבררו, ואי אפשר לבוא למוחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים, כמו שכתוב (שמות י"ב) "ויקח משה את עצמות יוסף", 'משה הוא בחינת מוחין, ויוסף הוא בחינת צדיק', היינו שאין שלימות למוחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים, וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה, וצריך לטהר את מחשבתו כדי להמתיקם, ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדושת המחשבה, עד כאן לשון רביז"ל.
 
והסביר מוהרא"ש זצ"ל, כי הנה רביז"ל מגלה בתורה זו איך זוכין לקדושת וטהרת המחשבה, והוא על ידי התקשרות לצדיקים, כי צדיקים זוכין לקדושה וטהרה עליונה מאד, עד שכל מוח מחשבתם חבוקה ודבוקה בו יתברך בקביעות עצום, ואינם משיחים דעתם ממנו יתברך אף רגע, וכל כיסופם ורצונם להכניס קדושה זאת גם בכל נשמות ישראל, כמו שעשה משה רבינו עליו השלום, שתמיד הלך עם רצונות וכיסופים איך מכניסים דביקות אלקותו יתברך בתוך כל נשמות ישראל, ולכן כל מי שזוכה להתקרב אל צדיק כזה, ולקשר עצמו אליו, כן נמשך עליו קדושת וטהרת המחשבה, וגם מוחו מתחיל להתדבק בו יתברך, כי זהו עבודת ופעולת הצדיק, להעלות נשמות ישראל אל דביקות השם יתברך, וכפי ההתקשרות אליו, כן זוכין להגיע לזה.
 
והנה ענין התקשרות לצדיקים הוא בין בחיי חיותם בעולם הזה, ובין אחר הסתלקותם לעולם הבא, כי על ידי שבאים להשתטח על קברם, ומבקשים מהם עזר וסיוע לזכות לקדושת וטהרת המחשבה, הצדיק ממשיך עליו קדושה וטהרה עליונה, וזוכה על ידי זה לכל מיני השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות, אף על פי שלפעמים אינו ראוי לכך, וכמו שאומר רביז"ל בספר המדות (אות צדיק סי' קע"ג), על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך, עיין שם, כי הצדיק מוסר נפשו כל ימיו להשפיע טובות על נשמות ישראל, ולהעלותם אל דביקות הקדוש ברוך הוא, ולכן גם אחר הסתלקותו יש לו כח הזה, ומי שבא להשתטח על קברו, ומקשר עצמו אליו, ממשיך על עצמו כל מיני השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות, וזוכה לקדושת וטהרת המחשבה באמת.
 
ומסביר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות חובל בחבירו הלכה ג'), שכל זה מרומז בפסוק, (שמות י"ג) ויקח משה עצמות יוסף עמו, שמשה רבינו, שהוא המוחין, מקשר עצמו אל הצדיק, שהוא יוסף הצדיק, ועל ידי זה זוכה להגיע למדריגתו, והנה בפסוק כתיב "עצמות" יוסף, המרמז על קבר הצדיק דייקא, נמצא שהיה לכלל ישראל ארבעים שנה בלכתם במדבר קברי צדיקים עמהם, כי לא רק קבר יוסף הצדיק העלה עמהם, אלא גם כל קברי הי"ב שבטים, וכמו שפירש"י (שמות י"ד) על הפסוק והעליתם את עצמותי מזה אתכם, למדנו שאף עצמות כל השבטים העלו עמהם, שנאמר אתכם, עיין שם, ובני אדם מתמיהים מהיכן מקור ענין השתטחות על קברי צדיקים, ובאמת הענין התחיל תיכף ומיד ביציאת ישראל ממצרים, שלקחו עמהם עצמות הצדיקים, וזה הכניס בהם התעוררות נפלא לעבודת השם יתברך ולטהרת המחשבה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מכילתא בשלח) היה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים, והיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו, והם אומרים להם, זה ארונו של מת וזה ארונו של חי העולמים, ואומרים להם מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים, ואומרים להם, המונח בארון זה, קיים מה שכתוב במונח בארון זה, במונח בארון זה כתיב (שמות כ') אנכי ה' אלהיך, וביוסף כתיב (בראשית נ') התחת אלהים אני וכו', עיין שם, נמצא שדייקא על ידי שמקשרים המוח שהוא משה, אל עצמות יוסף, שהוא קבר הצדיק, זוכין לקדושת וטהרת המחשבה, ולהתדבק בו יתברך באמת.
 
וזהו עוצם מעלת הנסיעה לציון רביז"ל באומין על ראש השנה, כי רביז"ל אומר, שעיקר המתקת הדינים תלוי בטהרת וקדושת המחשבה, ועל כן נוסעים לצדיקים על ראש השנה, כדי לזכות לטהרת המחשבה, שהרי ראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה, וצריך לטהר המחשבה אז כדי להמתיקם, ורביז"ל מביא על זה את הפסוק ויקח משה "עצמות" יוסף עמו, שהוא קבר הצדיק דייקא, ולכן מובן מאד למה רצה רביז"ל כל כך שנבוא על קברו בראש השנה, ונקשר עצמינו אליו, כי דייקא על ידי זה נזכה לטהרת המחשבה, ולהמתיק כל הדינים לגמרי.
 
וזהו המשך דברי הפסוק מפרשת השבוע (שמות י"ג), ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקוד אלקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם, ויקח משה את עצמות יוסף עמו, זהו התקשרות המוחין הנקראים משה, אל יוסף שהוא הצדיק, כי על ידי הצדיק זוכים לקדושת וטהרת המוחין, כי השבע השביע את בני ישראל לאמר, שבועה הוא ענין התקשרות כידוע, כמובא בספר "שערי אורה" (בהקדמה), וכמובא כמה פעמים בדברי מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות אפוטרופוס הלכה ב' והלכה ג' ועוד), כי על ידי השבועה נתקשרים שני אנשים ושני ענינים ביחד, ויוסף הצדיק הקדים להשביע נשמות ישראל שיהיו תמיד מקושרים אליו, הן בחייו והן במותו, שזהו כפל לשון "השבע השביע", וכמו שפירש"י, השביעם, שישביעו לבניהם, עיין שם, כי צריכין להתקשר אל הצדיק, הן בחיים חיותו, והן לאחר הסתלקותו, על ידי שבאים לקברו, ועל ידי זה זוכים לטהרת המחשבה ונמתקים הדינים, שזהו פקוד יפקוד אלקים אתכם, כפל הלשון "פקוד יפקוד", מרמז על זמן הגאולה ממצרים, וכן על כל ראש שנה ושנה, שהוא זמן המתקת הדינים ופקידה לטובה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות ס"ד:) בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה, כי על ידי התקשרות לצדיקים נמתקים כל הדינים, וזהו והעליתם את עצמותי מזה אתכם, כי על ידי שמקשרים עצמו אל הצדיק ואל קברו הקדוש, נתקשרים אל "עצמיות" הצדיק שהוא קדושתו, וזוכין לעלות אל קדושת וטהרת המחשבה, שהוא ענין "והעליתם וגו' אתכם", ונמתקים כל הדינים לגמרי.
 
והנה כל זה שייך ביותר לחמשה עשר בשבט שהוא "ראש השנה" לאילנות, כי נשמות ישראל נמשלים לאילנות, וכמו שכתוב (דברים כ') כי האדם עץ השדה, ואז השרף עולה באילנות, לחדש אותם לטובה, ולכן אז מסוגל לחדש את המוחין בקדושת וטהרת המחשבה, וזה נעשה על ידי התקשרות אל צדיקים, והשם יתברך יזכינו להיות מקושרים תמיד אל צדיקים, ולהמשיך עלינו קדושתם הגדולה, עדי נזכה לעלות ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.