מבט לפרשת השבוע "בא"

להינצל מן המשחית ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר, מדוע רק בליל מכת בכורות היה איסור לצאת מפתח הבית. הרי בכל הלילות של מכות מצרים היה מקום לחשוש ממלאך המזיק בלילה ● פרשת בא

"ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" (יב, כב).

מבאר רש"י מדוע משה רבנו מצווה את עם ישראל לא לצאת מפתח ביתם בליל מכת בכורות. מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות במצרים?

מבאר רש"י: "מגיד, שמאחר שניתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע, ולילה- רשות למחבלים הוא, שנאמר: "בו תרמוש כל חיתו יער" (תהילים קד, כ).

גם הרמב"ן מבאר, שלא מדובר על המשחית, שהרג את בכורות מצרים, הרי הקב"ה הוא המכה בבכורות מצרים. בעולם יש מלאך, שכוחו להשחית בלילה. ממנו היה צריך להישמר באותו הלילה.

ה"שפתי חכמים" מוסיף ביאור: מה מיוחד דווקא בלילה ההוא, לעומת שאר לילות השנה : "שלא יאמרו המצרים- כשם שאנו לוקין, כך הם לוקין, ויאמרו: משה בדאי הוא".

לכאורה, צריך העניין ביאור נוסף: מה נשתנה הלילה ההוא של מכת בכורות משאר הלילות, שלקו בהם המצרים במהלך עשר המכות? למה בשאר המכות לא היה אותו חשש? המצרים לוקים מחמת המכה, וישראל לוקים מחמת מלאך המשחית בלילה. אותו מלאך שלא מבחין בין צדיק לרשע.

אולי אפשר לחלק בין מכת בכורות לשאר המכות. עד מכת בכורות העם היה אמור להישאר במצרים. מצרים קיבלו עונש על מעשיהם האכזריים, ועם ישראל למד להכיר את כוחו של בורא עולם. לכן היה חשוב להפלות בין ישראל למצרים. בזכות ההפליה נראה בבירור לישראל, כי הקב"ה מנהל את עולמו. גם המשחית לא יכול לפגוע ביהודי, כי היה איסור מוחלט. הרי צריך להראות את ההפליה בין העמים.

אבל בלילה הזה, ליל מכת בכורות, המטרה הייתה להוציא את ישראל מגלות מצרים. ברגע שפרעה הבין, כי חייו בסכנה, הוא מיהר לשלח את העם. גם אם חלילה היו נפגעים מישראל, פרעה היה משלח את העם. חייו שלו חשובים לו יותר מכל דבר.

במכה האחרונה מצווים ישראל להישמר מאותו משחית, שאינו מבחין בין צדיק לרשע, כי חשוב, שגם אותם מצרים, שאינם בכורות- שגם הם לא יטענו, חלילה, שמשה בדאי.

אולם אפשר ליישב בדרך נוספת.

רש"י מבאר מדוע הביא ה' מכת חושך: "שהיו ישראל באותו הדור רשעים ולא היו רוצים לצאת ומתו בשלושת ימי אפלה". כלומר: עד המכה התשיעית, והיא בכלל, היו בישראל הרבה רשעים, שהגיע להם למות. רק אחרי מכת חושך נשארו הצדיקים, שרצו לצאת ממצרים ולקבל על עצמם דרך חדשה, דרך של עבודת ה'. ייתכן, שכל זמן שהיו הרבה רשעים בעם ישראל, לא אמרו לעם עצות איך להינצל מאותו משחית, שמכה בלילה - גם אם המצרים יטענו טענות, שמשה בדאי. רק במכת בכורות, אחר שמתו הרשעים, מותר לתת אותה עצה חשובה להישמר בלילות, כדי שלא יטענו המצרים: משה בדאי.

רואים יסוד מעניין - גם אם יש סיבה טובה ללמד אותנו איך להינצל ממלאך משחית, הרי אם יש בתוכנו הרבה רשעים, לא נזכה לדעת. לכן גם צדיקי אותו דור ערבים לרשעים ואינם זוכים לעצה איך להינצל ממלאך המשחית בלילה. ללמדנו ולחזק בנו את העניין של "כל ישראל ערבים זה לזה".