סיפור מהחיים: כיצד חזרה שיר בתשובה

מאז ילדותה היתה שיר הכבשה השחורה במשפחה ● תמיד היו לה תלונות וטענות, וככל שהתבגרה, הלכה והתרחקה ממשפחתה ● רק עם רונן, אחיה התאום, היא נותרה בקשר טוב ● לאחר הצבא החליטה שיר לטוס למזרח הרחוק  ● כעבור מספר חודשים התברר להורים כי שיר נתפסה לכת הודית

נוסעי המטוס שפשפו עיניים בתימהון מול זוג הנוסעים הבלתי שגרתי: גבר צעיר לבוש היטב, ואיתו נערה מגודלת-שיער בלבוש הודי מסורתי, שנראתה כאילו יצאה ממנזר בודהיסטי. הנערה היתה כעוסה ונרגזת, והמלווה שלה ניסה להרגיעה. הנוסעים שישבו בסמוך הופתעו לגלות מתוך שיחתם הקולנית כי השניים הם אחים תאומים, ישראלים, העונים לשמות רונן ושיר.

רונן ושיר בני ה-25 לא היו תאומים זהים, לא במראה ולא בהתנהגות. מאז ילדותה היתה שיר הכבשה השחורה במשפחה. תמיד היו לה תלונות וטענות, וככל שהתבגרה, הלכה והתרחקה ממשפחתה. רק עם רונן, אחיה התאום, היא נותרה בקשר טוב.

לאחר הצבא החליטה שיר לטוס למזרח הרחוק, לטיול של כמה חודשים. בתקופה הראשונה היא התקשרה מדי פעם הביתה, אך לאחר חצי שנה נותק הקשר וכל אות חיים לא הגיע ממנה. ההורים התמלאו דאגה. הם החלו לברר בקרב מטיילים ישראלים האם ומתי היא נראתה - אך לשווא. עקבותיה של שיר נעלמו.

רק לאחר כמה חודשים התברר להורים כי שיר נתפסה לכת הודית הסוגדת למנהיג סוחף וכריזמטי. בני הכת משועבדים לחלוטין לרצון המנהיג, ואסור להם לעשות דבר בלי רשותו. הוא שולח אותם לעבוד בעבודות בזויות, ולוקח מהם את כל כספם.

בדרכים לא דרכים, הצליחו ההורים להתקשר אל שיר - שלא הסכימה לדבר איתם מילה וחצי מילה. היא אטמה את לבה בפני תחנוני אביה ובכיותיה של אמה, ודרשה שלא יתקשרו אליה יותר.

'רונן, אולי אתך היא תדבר?' הציעה האם במר ייאושה.

עם אחיה התאום שיר אכן הסכימה לדבר - רק כדי לומר לו שטוב לה במנזר ושהיא לא חוזרת לישראל לעולם, ושכדאי גם לו להגיע ולפגוש את המהרישי הנערץ.

רונן לא ויתר וטס להודו, אך השפעת אנשי הכת על אחותו היתה חזקה, ואוזניה היו אטומות. 'יש לי הצעה', אמר לה באחת השיחות. 'בואי לישראל ליממה, לבקר את ההורים, ואז תחזרי להודו. אני אממן לך כרטיס טיסה.'

למרבה פליאתו שיר הסכימה, זאת בתנאי שהוא ייתן לה כסף והיא תקנה את הכרטיס בעצמה, כדי שאיש לא יוכל למנוע את חזרתה. חוסר האמון שלה במשפחתה היה בולט.

'בסדר', אמר רונן, 'אבל גם לי יש תנאי: כשתהיי בישראל, תבואי איתי להרצאה אחת על המסורת היהודית. את מחפשת רוחניות בהודו, אבל את עדיין לא מכירה את דתך'.

שיר הסכימה, ולאחר כמה ימים טסו השניים יחד לישראל.

ההורים המתינו בהתרגשות בשדה התעופה, וקיבלו את בתם באהבה. בערב נסעו רונן ושיר לאולם בגבעתיים, שבו עמד להרצות מרצה פופולרי בתחום היהדות.

הזמן הנקוב כבר חלף, והמרצה אינו מגיע. לאחר 45 דקות עלה מארגן האירוע לבמה, התנצל והסביר כי בשל תאונת דרכים שאירעה, המרצה ייעדר, אבל כדי שהאנשים לא ישובו ריקם לביתם, הוא ילמד איתם קטע קצר מהתלמוד.

המארגן פתח מסכת 'בבא מציעא' והחל לקרוא: 'אלו מציאות שלו, ואלו חייב להכריז'. הוא הסביר שכשמוצאים אבדה ויש בה סימנים המעידים על בעליה, חייבים להחזירה.

רונן רצה לתלוש את שערות ראשו מרוב תסכול. 'למה זה קורה?' חשב בייאוש. 'זו ההזדמנות האחרונה להחזיר את שיר לחיק עמה – ועכשיו הכול התפספס...'

היממה של הביקור חלפה במהירות, ושיר חזרה להודו. רונן נותר בארץ, מאוכזב עד עמקי נפשו. היתה הזדמנות אחת להציל את אחותו מהכת המסוכנת, והיא חמקה בין האצבעות...

חצי שנה חלפה. יום אחד נשמעות דפיקות על הדלת, ושיר נכנסת הביתה. 'חזרתי', אמרה והחלה לבכות בדמעות שליש.

ההפתעה היתה מוחלטת. בני המשפחה התנפלו עליה בנשיקות וחיבוקים. היא לא הצליחה לדבר, ורק הצביעה על רונן ומלמלה: 'בזכותך חזרתי'.

'באחד הימים', סיפרה כשנרגעה מעט, 'הלכנו אחרי המהרישי בשוק, מצפים לדברי חוכמתו. לפתע הוא מצא ארנק גדוש באלפי דולרים ובו רישיונות ומסמכים של תייר אמריקני. הוא הסתובב אלינו ואמר: 'עד עכשיו זה היה של מישהו אחר, מעכשיו זה שלי. אם האֵ-ל הפיל את הארנק מכיסו של התייר וגרם לי למצוא אותו – סימן שעל פי הצדק הקוסמי זה שייך לי'.

האירוע הקטן הזה טלטל אותי. היכן המוסר הבסיסי? איפה היושר שעליו שמעתי בשיעור התלמוד ההוא בגבעתיים? בארנק היה כתוב שם הבעלים ולא היתה בעיה לאתר אותו. זו היתה פשוט חמדנות לשמה. בבת אחת איבדתי את האמון במנהיג הכת. פתאום התחלתי להבחין בשחיתות ובאנוכיות שלו והבנתי כמה תמימה הייתי. לאחר כמה שבועות כבר לא יכולתי לשאת את השקר, והחלטתי שמקומי בעם ישראל ולא בשום מקום אחר.'

רונן היה משוכנע שהאירוע בגבעתיים היה כישלון חרוץ, אבל דווקא זה מה שהחזיר את אחותו לחיק המשפחה. גם בפרשת השבוע אנו רואים שדווקא ניסיונות האחים למנוע מיוסף את המלוכה – הם שגרמו להגעתו לצמרת השלטון המצרית ולמעמד של משנה למלך. הקדוש-ברוך-הוא מוביל את העולם בהשגחה פרטית מדהימה, ודואג לכל יהודי בכל מקום ובכל מצב, כפי שהובטחנו בפסוק 'כי לא ידח ממנו נידח!'