דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "מקץ"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "מקץ", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"ויהי מקץ שנתיים ימים, ופרעה חולם והנה עומד על היאור" (מא. א).

מדרש: "ופרעה חולם. וכי כל הבריות אינם חולמים? אלא שחלום של מלך, חלום של כל העולם הוא". ולא מובן.

ויבואר בהקדם הרש"י כאן, על הפסוק "ושם איתנו נער עברי", שפירש: "נער - שוטה ואינו ראוי לגדולה, עברי - אפי' שפתינו אינו יודע". ונמצא א"כ ששר המשקים שנא את יוסף כשנאת עשיו ליעקב, ולא רצה בטובתו כלל.

וזהו ביאור המדרש, שהוקשה לו: "וכי כל הבריות אינם חולמים?" וא"כ היה צריך שר המשקים ללכת ליוסף, ולספר לו את חלום פרעה, שכביכול הוא עצמו חלם זאת, ואחר שהיה פותר לו, היה הולך לפרעה עם הפתרון וזוכה לכל הכבוד הזה. שהרי ראינו שלא רצה בטובת יוסף כלל.

וע"ז עונה, "אלא שחלום של מלך, חלום של כל העולם הוא", ואם היה יוסף פותר לשר המשקים לבדו, לא היה הפתרון מתאים לפרעה כלל, מפני שפרעה מלך הוא וצריך לפתור לו על כל העולם, ולא רק על עצמו, ואת זה ידע שר המשקים...

"וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצוהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו" (מא, יד).

רש"י: "מפני כבוד המלכות".

ויש להקשות, וכי לולא כבוד המלכות לא היה צריך יוסף לגלח, אחר שהיה זמן רב בבית האסורים ולא גילח?

ויבואר בהקדם הגמ' במסכת ראש השנה (י'), שיום יציאת יוסף מבית האסורים היה ראש השנה.

ולפ"ז מובן, שאילולא כבוד המלכות לא היה יוסף יכול לגלח את שערו, מפני קדושת היום, ורק מפני כבוד המלכות שיש בזה סכנה לנפשו, הותר יוסף בגילוח כדי שלא יהרגנו פרעה...

"ויאמר פרעה אל יוסף, חלום חלמתי ופותר את אותו" (מא, טו).

יש להקשות, מדוע נאמר כאן "ופותר אין אותו" בלשון יחיד, ולעיל נאמר "ואין פותר אותם לפרעה", בלשון רבים.

ויבואר בהקדם דברי המדרש, שחרטומי פרעה פתרו לפרעה את החלום באופן זה: שיוליד שבע בנות ויקברם. ולא היה קולם נכנס באוזניו.

וביארו שם, שהוקשה לפרעה על פיתרון החרטומים, שאם הפתרון הוא להוליד בנות, מדוע א"כ עלו הפרות בחלומו דווקא מן היאור ולא בביתו? אבל על פיתרון יוסף לא הוקשה לו כך, מפני שהיאור עולה ומשקה והוא מקור הפרנסה, ורומז על שנות השבע והרעב.

וזהו ביאור הפסוק, "חלום חלמתי", ופתרו לי את ענין הפרות, אבל "ופותר אין אותו", את ענין היאור לא פתרו, מדוע עלו הפרות דוקא ממנו ולא בביתי, ולכן לא נראה לי פתרונם...

"ויאמר פרעה... ואני שמעתי עליך לאמור, תשמע חלום לפתור אותו. ויען יוסף את פרעה לאמור בלעדי, אלוהים יענה את שלום פרעה" (מא, טו-טז).

יש להקשות, שתיבת "לאמור" מיותר לכאורה, והיה לו לומר "ויען יוסף את פרעה בלעדי" וכו'.

ויבואר בהקדם הגמ' במסכת סנהדרין (נ"ו), על הפסוק "ויצו אלוהים על האדם לאמור", שתיבת "לאמור" רומזת על גילוי עריות, שבזה נצטוו בני נח.

וזהו ביאור הפסוק, שפרעה אמר ליוסף: "ואני שמעתי עליך - לאמור", שאתה חשוד בגילוי עריות עם אשת פוטיפר (ונרמז בתיבת "לאמור"), ועוד שמעתי עליך: "תשמע חלום לפתור אותו" ורצוני שתפתור חלומי. וענהו יוסף על ראשון ראשון, "לאמור - בלעדי", אין לי עסק בעריות כלל, שרמזת בתיבת "לאמור", ואני רחוק מהם בתכלית הריחוק. ועל מה ששמעת שאני פותר חלומות, "אלוהים יענה את שלום פרעה"...

"ויאמר יוסף אל פרעה, חלום פרעה אחד הוא, את אשר האלוהים עושה הראה את פרעה... ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתיהו על ארץ מצרים (מא, כה-לג).

יש להקשות, מפני מה ראה יוסף לתת עצות לפרעה, אחר שלא נדרש ממנו דבר זה כלל ועיקר. והיה פרעה צריך לומר לו, לפתור חלומות קראתיך ולא לתת עצות.

ואפשר לבאר, בהקדים הגמ' (ראש השנה ט"ז), "בארבעה פרקים העולם נדון, בפסח על התבואה, ובראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מירון".

ועוד יש להקדים, הגמ' שם (דף ו'), שיוסף יצא מבית האסורים ביום ראש השנה. ונמצא א"כ, שחלום פרעה היה בליל ראש השנה.

וזהו ביאור הפסוק, "את אשר האלוהים עושה הראה את פרעה", ואם תקשה הרי יום ראש השנה הוא יום דין לאדם ולא לתבואה, וא"כ הקב"ה אינו עוסק עכשיו בדין התבואה, ע"ז עונה "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם", וכתוצאה מחלום פרעה צריך אדם מסויים לעלות לגדולה, ולכן היה חלומו בראש השנה...