מבט לפרשת השבוע "מקץ"
שידוך משמים ● הרב יחזקאל שינפלד שליט"א מבאר, כיצד יוסף הצדיק נשא לאישה את בת פוטיפרע ● אמנם טרם ניתנה התורה, ועדיין לא הוקם עם ישראל, אך צדיקי הדורות הלא קיימו את התורה ואת מצוותיה עוד לפני מתן תורה, ומן התורה אסור לשאת אישה מצרית! ● פרשת מקץ
"וייתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהן און לאישה" (מא, מה)
מבאר רש"י: מי הוא חותן יוסף פוטיפרע? – "הוא פוטיפר. ונקרא פוטיפרע על שנסתרס מאליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר". לכאורה קשה: הן ידוע, שצדיקי האומה קיימו תרי"ג מצוות עוד לפני מתן תורה. אם כך, איך נשא יוסף הצדיק אישה מצרית לאישה, נגד דין תורה?
המהרש"א במסכת "יבמות" מקשה קושיה דומה על אב האומה, אברהם אבינו- איך הוא נשא לאישה את הגר, הרי היא הייתה מצרית?
מיישב המהרש"א שם: לאברהם אבינו היה דין של בן נח, לפני שמל את עצמו, וכבן נח היה מותר לו לשאת אישה מצרית. אבל יוסף הצדיק, שנימול כמו כל ילדי האבות -מיצחק והלאה- ביום השמיני ללידתו, היה עליו לקיים תורה ומצוות, וכמובן, אכן קיים. איך אם כן נשא אישה מצרית לאישה? (יבמות ק, ב)
בסוף פרק כ"א במסכת "סופרים" מבואר מי הייתה אסנת, אשת יוסף הצדיק:
אסנת לא הייתה מצרית אלא הייתה בָתה של דינה בת יעקב. כך מובא גם ב"דעת זקנים לבעלי התוספות". אסנת נולדה לדינה משכם בן חמור. כשנולדה, תלה לה הסבא יעקב קמיע בצווארה, השליכה והובאה למצרים על ידי נס. היא גדלה בביתו של פוטיפר, שלא יכל להביא ילדים. לכן היא נקראת על שמו, והקב"ה -מסובב הסיבות- זימן אותה ליוסף.
וכך מתואר: כשנעשה יוסף משנה למלך מצרים, עבר יוסף על פני ארץ מצרים, ויצאו כל הנשים לראות את יופיו המיוחד של האברך, כמו שכתוב: "בנות צעדה עלי שור". כולן חשקו ביוסף הצדיק, כמו שלמדנו בשבוע שעבר על אשת פוטיפר. כדי למשוך את תשומת לבו של המשנה למלך, כל אחת הייתה זורקת לו חפץ או תכשיט, לפי יכולתה הכלכלית.
בת פוטיפר לא מצאה חפץ מוצלח יותר לזרוק, רק את הקמיע שהיה תלוי על צווארה. יוסף עיין בכתב וגילה את כתבו של אביו יעקב. הבין יוסף איך הקב"ה סובב את הכל, כדי שיזכה להתחתן עם בת ישראל, אחיינית שלו, ויתאפשר לו לשמור על הדין, שאסור לשאת אישה מצרית. אסנת אכן הייתה יהודיה כשרה על-פי ההלכה, הרי היא בת דינה, נכדתם של יעקב ולאה.
כאן מבינים ורואים אנו את ישועת ה', עדים לדרך ההשגחה העליונה.
יוסף הצדיק מחפש להקים משפחה בתוך הטומאה הגדולה של מצרים. יוסף מקפיד לשמור על תרי"ג מצוות. הנה הקב"ה עוזר לו למצוא אישה כשרה, ממשפחתו, אף בתוך מצרים. כי בדרך שאדם רוצה לילך - בה מוליכים אותו. יוסף בחר להיות צדיק, הקב"ה מסייע לו לשמור על צדקתו גם במצרים הטמאה.
תשובה נוספת חשבתי לומר, על-פי דברי המהר"ל בספרו "גור אריה".
בפרשת "ויגש" כתוב: "ושאול בן הכנענית" (מו, י). מבאר רש"י: "בן דינה שנבעלה לכנעני. כשהרגו את שכם, לא הייתה דינה רוצה לצאת, עד שנשבע לה שמעון שישאנה". תמיהה היא: איך נשא שמעון את אחותו? מחדש המהר"ל: האחים זכו לרוח הקודש, ומי שהיה מודיע להם האיסור - הודיע להם ההיתר. לפי ההלכה אסור לעבור על מצוות ה' על ידי בת קול או רוח הקודש, שהרי נפסק שהתורה - "לא בשמים היא".
אבל לפני מתן תורה, התורה (כן הייתה התורה) הקדושה הייתה בשמים. לכן עד נתינת התורה לעם ישראל בסיני, היו חייבים להישמע לרוח הקודש, כך נשא שמעון את אחותו.
לפי היסוד המחודש של המהר"ל, אפשר לומר, שכמו ששמעון והאחים זכו לרוח הקודש בבחירת השידוכים שלהם - גם אברהם אבינו זכה לרוח הקודש לשאת את הגר לאישה, וגם יוסף הצדיק במצרים זכה לרוח הקודש לשאת את אסנת בת פוטיפרע לאישה.
רוח הקודש הורתה לאברהם וליוסף לשאת אישה מצרית לאישה, רוח הקודש הורתה ליעקב אבינו לשאת שתי אחיות, והכל לעשות נחת רוח לבורא יתברך.
9/12/2012 12:20