רעיון לפרשת השבוע "וישב"

"כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ" ● מה ידעו האחים שבגללו כה שנאו את יוסף? ● איך עלינו לראות את מאורעות חיינו, אם גם הצדיקים סובלים? ● הרב אהרן זאב שצמן מגיש: רעיון לפרשת "וישב"

התורה מספרת לנו "וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ" האם אהבת אב לבן הזקונים שלו זו סיבה לשנאה שכזו ?

או אולי שנאו את יוסף בשל חלומותיו "וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ". למה? סה"כ ילד תמים חולם לעצמו חלומות, האם זו סיבה לשנאה כה תהומית? סביר יותר שהיו צריכים להתייחס לכל עניין החלומות בביטול.

אז מה הכעיס כל כך את בני ישראל, אחיו של יוסף? ההיסטוריה כפי שהכירו אותה אחי יוסף לימדה אותם שלכל אחד מן האבות היה בן אחד שנבחר להמשיך את הדרך, ובן אחד שהיווה את הקליפה, הפסולת.

אברהם קיבל הבטחה לגבי יצחק: "כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע".

ואילו על ישמעאל, הקליפה, נאמר "וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן."

יצחק ברך את יעקב שיהיה ממשיכו " הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" ואילו לעשיו אמר: "וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד"

והנה אחי יוסף מבינים כי גם ליעקב צריך שיהיה בן שימשיך את דרכו, והאחרים כנראה יהפכו להיות הקליפה, אלו שיעבדו את הבן הנבחר.

ולהלן הסוד שידעו האחים:

שם השם: "הויה" - בגימטרייה = 26

יצחק = 208 = 26 X 8 = 8 פעמיים שם השם.
יעקב = 182 = 26 X 7 = 7 פעמיים שם השם.
יוסף = 156 = 26 X 6 = 6 פעמיים שם השם.

אחי יוסף מבינים שיש פה סדר – שיש פה תוכנית – שיוסף הוא ככל הנראה ממשיך הדרך, מה שהופך אותם להיות הקליפה (הפסולת) ממש כמו ישמעאל ועשיו. כאשר מידע זה מתחבר עם האהבה היתרה של יעקב ליוסף, והעדפה הברורה שניתנת לו.

וכן כאשר לכך נוספים חלומותיו "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" נזכרים האחים במה שנאמר לישמעאל ועשיו "וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ".

את זה האחים כבר לא יכלו לסבול. הם לא היו מוכנים להיות מחוץ לתמונה. הם רצו להיות "בני ישראל" חלק מהעם הקדוש שיצא מהאבות.

קיומו של יוסף בבית יעקב הפריע להם. לתפיסתם כל עוד יוסף בתמונה הוא ממשיך הדרך והם עתידים לעבוד אותו.

מרגע שיוסף לא יהיה עוד בבית יעקב חייבת הנבואה להתקיים בהם, באחים, ובהכרח יהיו הם ממשיכי הדרך.

מכירתו של יוסף הספיקה לעניין זה. הריגתו הייתה מחתימה אותם ברצח מיותר, כי השנאה לא הייתה כלפיו כבן הזקונים האהוב, אלה כלפי עתידו שהותיר אותם בחוץ.

הסוף ידוע – כל בני ישראל זכו להיות חלק מעם ישראל הקדוש – ויצאו מהם השבטים.

הקב"ה מסובב את ההתרחשויות כך שהכול יבוא לבסוף על מקומו בשלום לפי התוכנית. אלמלא שנאת האחים, לא היה יוסף נימכר לעבד, לא היה הופך למלך מצרים ובזמן הרעב לא היו ניצלים יעקב ומשפחתו.

ניתן ללמוד מכאן שאצל הקב"ה גם מה שלכאורה נראה רע ולא נכון או לא צודק בחיינו אנו – יתהפך לבסוף לחלק מהתוכנית האלוקית שמטרתה רק להטיב.

עתיד יוסף להגיד לאחיו כשידודה אליהם – "וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה; אֱלֹקים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב".

אם אחיו של יוסף טעו בהבנת המציאות, מי אנחנו שנשפוט את מעשיו של הקב"ה בחיינו. רק אמונת אמת כי אין כלל רע בעולם, ושהכול הוא רצון ה' לטובה, נותנת לאדם שלוות נפש וחיות ובכך יכול לנהל את חייו באמונה, בטחון ושימחה.

הרב אהרן זאב שצמן | כדורינט3/12/2017 09:25
חזרה
עבור לתוכן העמוד