רעיון לפרשת השבוע "חיי שרה"

"וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ" ● הפרשה מתחילה בסיום נישואיו של אברהם והתאלמנותו משרה, ובכבוד הרב שרכש לה גם לאחר מותה ● מה צריך לבדוק כשבוחרים בן / בת זוג? ומהו הסוד לזוגיות מוצלחת? ● כול סודות ההצלחה בתורה - למדו ותצליחו ● הרב אהרן זאב שצמן מגיש: רעיון לפרשת "חיי שרה"

 

"טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ" (קוהלת ז', ח') - טיבו של הסוף מעיד על טיבה של הדרך כולה. האופן שבוא אדם ינהג עם אשתו לאחר מותה, ההספד שיגיד עליה, וכן מידת המאמץ שישקיע בהנצחתה, יעידו, יותר מכול, על טיב חייהם המשותפים כזוג, ועל הנתינה והכבוד שרכש לה בחייה.

"וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף...אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר... וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ" – אברהם עושה מאמץ רב במיוחד למצוא לשרה קבר ראוי, יקר ומכובד. רק גבר שאהב מאוד את אשתו בחייה ונתן לה מעצמו בשפע, יהיה מוכן גם אחרי מותה להשקיע בנדיבות כדי להנציחה.

רבים מתבלבלים בין המושג "אהבה" בזוגיות לבין "אהבה עצמית" – והם מגדירים אהבה בהתאם למה שגורם להם בן הזוג לחוש בתוך עצמם. זו אינה באמת אהבה, אלא זו אהבה עצמית של התחושה הטובה שיש לאדם עם עצמו – ובן הזוג מבחינתו הוא רק "המכשיר" כדי לייצר את העונג העצמי הזה עבורו.

"כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה" (מסכת אבות ה - טז')
כאשר אדם אוהב את בן זוגו באמת, הוא פועל כדי לגרום לו עונג, והתחושה הפנימית הנוצרת אצלו היא משנית בחשיבותה. אולם כדי להשיג הצלחה בכך, יש תחילה לבחור את בן / בת הזוג הנכונים.

"נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם" (משלי יא כב)
רבים מדי בוחרים בן / בת זוג רק לפי חיצוניותם, וההתרשמות הראשונית מדבריהם, מבלי לבחון לעומק את מידותיו של בן הזוג המיועד. אם למשל אדם כעסן, קמצן, שתלטן, אגואיסט וכד... לא יהיה קל לחיות איתו ולהקים משפחה. לכן התורה מלמדת אותנו, בסיפור בחירתה של רבקה עבור יצחק, כיצד צריך לבחון בן זוג כמועמד ראוי לנישואין.

"לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" –
תחילה יש לבחון את הקבוצה אליה משתייך האדם. אם גדל בקבוצה הידועה במידות רעות או בתכונות שליליות – סביר שמשהו מכך דבק גם בו. הַכְּנַעֲנִים ידועים היו במידותיהם המושחתות, ועל כן העדיף אברהם אישה מבית של עבודה זרה (כמו זה שהוא עצמו צמח בו), ולא מבית של מידות שורשיות רעות, שלא ניתן לשנותן.

"הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי" -
"סיעתא דשמיא" - אדם צריך לסמוך על הקב"ה שהוא מזווג הזיווגים, ועל כן בתהליך החיפוש עליו לעשות את ההשתדלות הנדרשת, אולם אז לשחרר – ולסמוך על הקב"ה שיישלך אליו זיווגים ראויים לבדיקה.

"וְהַנַּעֲרָ, טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" -
מבחן נשיאת החן - וכך כתוב בגמרא: "שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן: דירה נאה, ואישה נאה, וכלים נאים" (ברכות נז ב) "מותר להסתכל בבחורה פנויה, לבדקה אם היא מוצאת חן בעיניו כדי לשאת אותה, ואדרבה ראוי לעשות כן, כדי שלא תתגנה עליו לאחר מכן..." (שו״ע אה״ע סימן כא סעיף ג. ע״ט קח). אולם זהו רק מדד בסיסי ושטחי, ואין לתת לעניין החיצוניות את עיקר המשקל בבחירה.

"בְּתוּלָה, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ" -
מבחן הצניעות - ואיך ידע אליעזר שרבקה "בְּתוּלָה", ראה שאיש מאנשי המקום אינו יודע מי היא, מכך הבין כי צנועה היא, ואינה יוצאת מביתה. צריך אדם לבחור לעצמו אישה צנועה, שאינה מנהלת שיחות סרק עם גברים שלא לצורך, ואף מתלבשת בכבוד ובצניעות כראוי לבת ישראל – וכך בהתאם גם תחנך את ילדיו בבוא היום.

"שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ"
מבחן החסד – התכונות החשובות ביותר שיש לבחון בבן הזוג אלו הנתינה והסבלנות. כדאי ורצוי להעמיד את בן בת הזוג המיועד במבחן של נתינה לזר, ולראות כיצד ינהג. זהו המבחן העיקרי שביקש אליעזר לערוך, לאישה המיועדת ליצחק. הוא ביקש "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ", ורבקה במקום לתת לו את הכד "שיסתדר לבד", הורידה בעדינות את הכד על ידה, כדי שלא יתאמץ, והשקתה אותו בעצמה.

"וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ"
מבחן החכמה – כדאי לעקוב אחר התנהגותו של בן הזוג המיועד במצבים שונים, ולבחון איך יתאים את התנהגותו למצב המשתנה בשטח. רבקה מפסיקה מיוזמתה להשקות את אליעזר עוד בטרם הרווה את כול צימאונו. כדי שלא ירבה בשתייה ויזיק לעצמו, היא מצמצמת במודע את מעשה החסד שבהשקייתו, שומרת בכך על בריאותו, ועושה איתו בכך חסד גדול אף יותר.

גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת …
מבחן הראש הגדול, נדיבות היתר – יש לראות אם בן הזוג המיועד עושה רק מה שמבקשים ממנו, או גם יוזם בעצמו מהלכים של חסד ונתינה. רבקה רוצה להראות כי היא נדיבה ואינה חסה על המים, ולא על זמנה או על כוחותיה. היא מיד מציעה מיוזמתה להשקות גם את גמליו ללא הגבלה ובמידה הנחוצה להם - "עַד אִם כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת" מעצמם.

"וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל גְּמַלָּיו"
מבחן הכושר והבריאות – רצוי שבן הזוג לא יהיה חולני וחלוש, אלא בריא ונמרץ בגופו ונפשו. אחרי הכול לרוץ אחרי זאטוטים ולסחוב אותם על הידיים זו משימה מעייפת פיזית ונפשית. יש לנסות ולראות איך מתפקד המועמד במצבי לחץ פיזיים ונפשיים. רבקה רצה ושואבת בחריצות רבה, עד שמסיימת להשקות גם את כול הגמלים. היא לא נשברה מהמאמץ הפיזי, ולא ניכר בה העומס הנפשי - מיד ניתן לראות כי היא אשת חייל בריאה, חזקה ובכושר.

"וַיֹּאמֶר בַּת-מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי"
מבחן הייחוס – כדאי לקחת בן / בת זוג ממשפחה טובה, שיש בה מידות טובות גם לשאר בני המשפחה. רצוי לברר במה עוסקים בני המשפחה, וגם לברר עליהם אצל השכנים - אחרי הכול בבית הזה גדל בן הזוג, ובמידה מסוימת מתחתנים גם עם הוריו ומשפחתו.

"וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם, לָלוּן"
מבחן הכנסת אורחים – זו מעלה חשובה, ורצוי לתאם עמדות עם בן/ בת הזוג בעניין אופי הבית המשותף – מצוות הכנסת אורחים מחייבת מאמץ ושיתוף פעולה של שני בני הזוג. "יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ" (משנה אבות א). ביקש אליעזר "מָקוֹם לָנוּ, לָלִין" ללילה אחד, ורבקה הציעה מיד גם אוכל לגמלים, וגם מקום ללינה לימים רבים.

"וַתָּרָץ, הַנַּעֲרָ, וַתַּגֵּד, לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים, הָאֵלֶּה"
מבחן כיבוד ההורים – אדם שמכבד את הוריו ונשמע להם, יכבד גם את הורי בן / בת זוגו, ומעיד בכך על עצמו שכבוד משפחתו ודעתם חשובים לו. רבקה לא רצה לספר לחברותיה, אלה רצה תחילה לאימה, לספר את שארע, ולקבל את עצתה.

"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ"
מבחן האינטואיציה – יש לחוש את האנרגיה שמפזר בן הזוג סביבו, אחרי הכול איתו אתם עומדים לבלות את שארית חייכם. האם הוא מאיר פנים לסביבתו, והאם משרה אוירה נינוחה בכול מקום, אליו מגיע. יצחק מכניס את רבקה לבית אימו, שרה, ורוצה לראות איך תשתלב באנרגיה השרויה שם. זהו מקום בו שהתה שרה הצדיקה, אשר ספג את האנרגיה הטובה שהשאירה בו – רק אישה בעלת אנרגיה דומה תשתלב במקום זה בצורה טובה ונכונה.

מסביר רש"י - "הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" - ...שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו (רש"י).

"וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ"
האהבה היא תוצאה של התאמה, ולא ההתאמה נוצרת מעצמה כתוצאה מהאהבה. רבים מתבלבלים ומכנים את התשוקה הראשונית "אהבה", אך בפועל אין זו אהבת אמת כלל, אלה רק תחושה עצמית הורמונלית, שעתידה לחלוף במהירות.

כשאין התאמה בין בני זוג יש מריבות על כול עניין קטן, ויכוחים ומתחים, ולא ניתן לנהל כך חיים משותפים טובים.

אולם כאשר בוחנים תחילה את בן הזוג המיועד באופן יסודי, ומתחתנים מתוך התאמה (כוונותיהם דומות, מידותיהם, מטותיהם, סגנון חייהם ושאיפותיהם המשפחתיות, וכמובן יש גם נשיאת חן) - אז ינוהל הבית על מי מנוחות, ובוא תבוא גם האהבה, כתוצאה מתבקשת של ההתאמה.

יצחק אהב את רבקה רק לאחר שלקח אותה להיות אשתו, היא הותאמה עבורו מראש, ועל כן לחיבור זה הייתה הצלחה רבה - מי ייתן וגם אנחנו נשכיל לנהוג כמותם, נבחר את בני זוגנו נכון, ונבטיח לעצמנו חיי זוגיות טובים, של נתינה משותפת ואהבת אמת.

הרב ערן שצמן | כדורינט6/11/2012 16:20
חזרה
עבור לתוכן העמוד