"ולא ניצחה הרוח את עמוד העשן"
המדינות לאורך החוף המזרחי בארצות הברית, מתאוששות לאיטן מהסופה הגדולה שפקדה את האיזור בלילה שבין שני לשלישי ● העיניים של חסידי חב"ד ברחבי תבל היו נשואות כמובן אל בנין 770 המפורסם בניו יורק, ואל שלומם של השלוחים ובתי חב"ד המצויים במקומות אלו, בתוככי כלל ישראל ● מהדיווחים העולים ממקום קברו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, עולה כי הסופה פשוט פסחה על המקום
הסופה 'סנדי' היכתה בחוף המזרחי של ארה"ב בעוצמה לא מוכרת. הסופה גבתה חיי אדם, הציפה חלקים נרחבים של מדינת ניו יורק, וגרמה לנזקים כספיים אדירים.
ברובע קווינס שבניו יורק נהרסו בתים רבים, חלקם עד היסוד. שריפות פרצו ברובע, מבנים רבים ניזוקו, מי מעט ומי הרבה – אבל בתוך כל המהומה הגדולה הזו ברובע, ה'אוהל' הקדוש והמבנים הסמוכים לו, כולל המבנים הארעיים שגם ברוח מצויה הם חורקים וגונחים, לא נגרם כל נזק. הסופה כאילו פסחה על המקום.
בין "עשרת הניסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש", המשנה בפרקי אבות (פרק ה) אומרת: "ולא ניצחה הרוח את עמוד העשן".
אולי יש לומר בביאור משמעות הנס הזה – רבנו הזקן מסביר באגרת הקודש (סימן ט"ו) של ספר התניא, שכל דבר מורכב מארבע יסודות, אש רוח מים ועפר. וכאשר שורפים את הדבר – אזי ארבעת היסודות נפרדים. החומר הגס, העפר, נותר כאפר. ואילו היסודות הדקים, אש רוח ומים – מתעלים באמצעות העשן.
כך שהעשן מסמל את החומר הדק והעדין של הבריאה הגשמית. האפר מסמל את היסוד והחומר הגס. ואילו העשן – הוא תוצאה של היסודות הזכים והעדינים.
בית המקדש - זה המקום בו העולם הגשמי נמצא במצב מזוכך. בבית המקדש, העולם הגשמי מתעלה מחומריותו. בבית המקדש, העולם עומד קשור ומחובר ומאוחד עם הקב"ה, עם העולם הרוחני.
הביטוי הגשמי, של החיבור בין העולם הגשמי עם העולם הרוחני שהיה בבית המקדש, הביטוי הגשמי, לחיבור בין השמיים והארץ – נעשה באמצעות 'עמוד העשן'. עמוד שמחבר את המזבח הגשמי, את הקרבנות, את האדם – עם השמיים, עם הקב"ה.
עמוד העשן, מחבר את החלק הרוחני של העולם הגשמי, את היסודות הדקים, עם העולם הרוחני. עמוד העשן עולה ומיתמר ישר כלפי מעלה, אל השמים.
והמשנה מספרת לנו, שבבית המקדש - "לא ניצחה הרוח", כל מיני רוחות שליליות, רוח מצויה ורוח שאינה מצויה, "את עמוד העשן". הרוחות לא הסיטו בכי הוא זה את הקשר והחיבור בין העולם הגשמי והעולם הרוחני. הרוח לא נצחה את העשן שעלה מעבודת הקרבנות, מהתעלותו של העולם.
הרוח היכתה בכל העיר ניו יורק, הרוח גרמה לנזקים אדירים ברובע קווינס –
אבל במקום בו מתעלים ומתחברים עם "למעלה", במקום בו האדם מתעלה מחומריותו, במקום בו האדם עומד בקשר ישיר עם העולם הרוחני, במקום בו הוא נפרד מ"העפר" החומרי שלו והחלק הדומיננטי בו אלו היסודות הדקים, במקום בו האדם נעשה "עמוד עשן",
במקום זה – "לא ניצחה הרוח את עמוד העשן".
הרוח לא יכלה לו לעמוד העשן. לא למבני האבן ואפילו לא למבנים הארעיים.