"תוך הנחל" לפרשת לך לך ● אחד היה אברהם

בליל שבת קודש פרשת לך לך ה'תש"ע, מסר הצדיק מוהרא"ש זצ"ל שיחה נפלאה, על פי דברי רבי נחמן מברסלב בהקדמת ליקוטי מוהר"ן חלק ב', המדבר מן הפסוק אחד היה אברהם ● מה היתה עבודתו המיוחדת של אברהם אבינו ע"ה? ● כיצד ידבק האדם בעבודתו ולא יתבלבל מהמניעות? ● זאת ועוד, בשיחה שלפניכם ● תוך הנחל - פרשת לך לך

פתח ואמר מוהרא"ש זצ"ל, רביז"ל אומר, כתיב (יחזקאל ל"ג) "אחד היה אברהם", שאברהם עבד השם רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם, וזהו: "אחד היה אברהם", וכן כל הרוצה ליכנס בעבודת השם, אי אפשר לו ליכנס כי אם על ידי בחינה זו, שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון אביו ואמו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך, וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: "אחד היה אברהם" - כאלו הוא יחיד בעולם, עד כאן לשון רביז"ל.
 
והסביר מוהרא"ש, כי הנה רביז"ל מוסר לנו כלל גדול בעבודת ה', שבשעה שאדם רוצה לעסוק בעבודת השם יתברך, ולהתקרב אליו יתברך באמת, אין לו להסתכל על שום בן אדם שבעולם, יהיה מי שיהיה, אלא יחשוב כאילו הוא יחיד בעולם, כאילו הוא אדם אחד לבד עם הקדוש ברוך הוא, ויעשה כל מה שביכולתו לקיים רצון השם יתברך ולהתקרב אליו יתברך באמת, ואז בוודאי יצליח מאד בכל עניניו, כי רוב המניעות שיש לאדם בעבודת השם יתברך, באות מצד חבריו ושכיניו ובני משפחתו, שמלעיגים עליו, ועושים ממנו ליצנות, ורוצים למנוע אותו מעבודתו, אבל כשלא יסתכל עליהם כלל, רק יעשה את שלו בעבודתו, כאילו הוא יחיד בעולם, אזי יצליח מאד בכל עניניו, וזו היתה הצלחת הצדיקים שבכל דור, שבחרו לעצמם דרך בעבודת השם יתברך, ולא התפעלו כלל מפני המלעיגים עליהם או מהליצנים שבדור, רק קיימו בשלימות את המובא בתחילת השולחן ערוך (אורח חיים סי' א') "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם יתברך", ועל ידי הצליחו מאד בכל ענין.
 
והנה אפילו על מניעות שיש לאדם מעצמו, כגון מניעות מצד יצרו הרע, ומצד התאוות והמדות הרעות המתגברות עליו, גם עליהן אין לו להסתכל כלל, רק להמשיך בעבודתו ולדעת שהכל בהשגחה מה' "אחד", שהקדוש ברוך הוא מנסה אותו לראות אם יעמוד חזק בעבודתו, שגם זה נכלל בדברי רביז"ל "אחד" היה אברהם, שאברהם אבינו דיבק עצמו אל השם יתברך, וידע היטב שהכל מה' "אחד", עד שעלה והתדבק באחדותו יתברך, ונעשה "אחד" כביכול עם השם יתברך, שזוהי מדרגת הצדיקים שזוכים להכלל בו יתברך לגמרי, ושם הוי"ה מאיר לפני עיניהם תמיד, ולכן אין מתפעלים מפני שום בריה שבעולם, רק מקיימים רצונו יתברך כפי שמאיר להם, ואין מתבלבלים מאחרים כלל, וכן הוא אצל כל אדם, שיש לו נקודתו המיוחדות לו, שבעבור זה נברא בעולם, ועליו להוציא אותו מן הכל אל הפועל, ואם לא יסתכל על אחרים, רק יעבוד על נקודתו, בודאי יצליח מאד, ויזכה להגיע אל ענינו.
 
וסיפר מוהרא"ש, שהרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנאביל זי"ע היה חידוש גדול במצות צדקה, והיה מחלק סכומים עצומים לעניי ישראל ולנשברי לב, ופעם ישב בחדרו בדביקות גדולה כדרכו, ובא לפניו איזה עני, ובכה לפניו שאין לו לחם לאכול ובגד ללבוש, וגם יש לו בנות להשיאן, ואין לו כלום, וריחם עליו הרה"ק רבי נחום זי"ע מאד, והוציא לו בגד חדש מן הבגדים שלו, וגם נתן לו סכום גדול של חמישים זהובים, ושלח אותו לדרכו, וחזר לדביקותו בסגירת עינים, וכשראה העני שאין הרבי מסתכל עליו, לקח עמו שני פמוטים של כסף שעמדו על השולחן והלך לו, כשרק יצא מן הבית ראו הגבאים שמחזיק בידו הפמוטים של הרבי, ומיד תפסו אותו והתחילו להכותו, וקראו אותו "גנב וגזלן", אבל הוא חזר וצעק בעזותו "הרבי נתנם לי", ומיד לקחו אותו חזרה לחדר הרה"ק רבי נחום זי"ע, והראו לו שלקח הפמוטים מעל השולחן, ואמרו, שהוא צועק שהרבי נתנם לו, והנה הרה"ק רבי נחום זי"ע לא רצה לביישו, ואמר: "כן, כן, נתתי אותם לו", והניחו אותו לדרכו, כשיצא העני מן הבית, שאלו הגבאים את הרבי בתמיהה גדולה, למה נתן הרבי לגנב ללכת עם הגניבה שלו, ענה ואמר הרה"ק רבי נחום זי"ע, מה אתם רוצים ממני, אני רוצה ללכת בדרכי השם יתברך, ועל השם יתברך נאמר (בתפילות ראש השנה), "הטוב ומטיב לרעים ולטובים", ולכן גם אני רוצה להתנהג כן, ולמה אתם רוצים לקחת זאת ממני?...

רואים שאם צדיק בוחר לעצמו דרך בעבודת השם יתברך, אינו צריך להתבלבל מאף בריה שבעולם, יהיה מי שיהיה, ולכן אשרי מי שמכניס בדעתו את גילוי הנ"ל של רביז"ל "אחד היה אברהם", ואינו מסתכל על אף בריה שבעולם כשבא לעבוד את השם יתברך, רק מחפש את נקודתו המיוחדת לו, ומוציא אותו מן הכח אל הפועל, כי על ידי זה יצליח מאד בכל ענין, ויזכה לעלות ולהתדבק בדביקות השם יתברך באמת ובתמים כל הימים, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא"ש את ענין הנ"ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (בראשית י"ב), ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ויש לומר שמרומז בפסוק זה גילוי הנ"ל של רביז"ל "אחד היה אברהם", וכמבואר בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות שבת הלכה ז' אות ע"ה), שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו "לך לך", שתלך לך לעצמך, היינו למקור נשמתך, שכל הילוכך ונסיעתך וכל דרכיך בזה העולם, בכולם תכווין לילך לך לעצמך, היינו למקור נשמתך ואל הנקודה המיוחדת לך, ואל תסתכל על מניעות כלל, לא על המניעות שיש לך מאחרים ולא על המניעות שיש לך מעצמך, שזהו מארצך, היינו שתלך מתוך הארציות והגשמיות שלך, וכן תתרחק מן השכנים ובני אדם היושבים בארצך, ואל תסתכל עליהם כלל, כי הם רק מניעות לעבודת השם יתברך, וממולדתך, היינו אל תסתכל באיזו גשמיות נולדת, אף על פי שגם זה לפעמים מונע גדול לעבודת ה', וכמו שאמר דוד המלך (תהלים נ"א) הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי, אף על פי כן אתה מוכרח לילך ממולדתך, ולא להסתכל על זה כלל.

ומבית אביך, שהם המשפחה, הקרובים והמיודעים שלך, שגם מהם יש הרבה מניעות לעבודת השם יתברך, ומכולם אתה צריך לצאת וללכת לך לנשמתך, ותדמה לעצמך כאילו אתה יחיד בעולם, שזהו ל"ך ל"ך, העולה בגימטריא ק' שהוא מאה, רמז למה שאמרו חכמינו הקדושים (אבות ה') בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם, שתדמה לעצמך שכבר יצאת מגשמיות עולם הזה, ואין לך שייכות עם אף בריה.

אל הארץ אשר אראך, שתלך אל הארציות שאני מראה לך, ושם תראה גילוי אלקות מכל דבר, וכבר לא תתבלבל משום דבר, שזהו המובא בבעל הטורים, ארא"ך בגימטריא ענני"ם מלמד שהיו עננים הולכים לפניו ומראים לו הדרך, כי זוהי מדרגת הצדיקים שזוכים ששם הוי"ה ברוך הוא מאיר לפני עיניהם תמיד, וכמו שכתוב (תהלים ט"ז) שויתי הוי"ה לנגדי תמיד, ובמקום שמאיר שם הוי"ה, לשם הם הולכים, והולכים בדרך, בדוגמא שהלכו נשמות ישראל במדבר, שהיו מסובבים עם ענני הכבוד שהראו להם את הדרך, וכשאדם בא למדריגה זו, אזי הוא דבוק בה' אחד, שזהו "אחד היה אברהם", וכבר אינו מתבלבל משום בריה שבעולם, והשם יתברך יזכנו להגיע אל דביקות אמיתית בו יתברך, עד שלא נראה משום דבר רק אמתת מציאותו יתברך לבד, ונזכה לעלות ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.