דבר תורה קצר לשולחן השבת, פרשת "נח"

'כדורי.נט' מגיש: פנינים לפרשת השבוע "נח", מתוך הספר "אוצר הפנינים" על התנ"ך

"אלה תולדות נח, נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו, את האלוהים התהלך נח" (ו, ט).

יבואר בהקדם דברי חז"ל, שנח עסק בתורה, אע"פ שגוי אסור בלימוד התורה, ושלושה טעמים יש בדבר: א. נח נולד מהול, וכל האיסור ללמוד תורה הוא לגוי שנולד ערל. ב. כל האיסור הוא מחמת הכתוב "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב", ולכן רק לאחר מתן תורה נאסר לגויים ללמוד תורה, ולא לפני כן. ג. נח עסק בתורה ע"פ דיבור ה' אליו.

וזהו ביאור הפסוק, "נח איש צדיק", ואם תקשה, כיצד קיים מצוות ה' ונעשה צדיק, אם כן מוכח שעסק בתורה, והרי אסור לגוי ללמוד תורה? ע"ז עונה "תמים", כנגד תירוץ ראשון שנולד מהול, "היה בדורותיו" כנגד תירוץ שני שהותר לגוי ללמוד תורה לפני מתן תורה, "את האלוקים התהלך נח" כנגד תירוץ שלישי שעסק בתורה ע"פ דיבור ה' אליו...

"ותשחת הארץ לפני האלוהים, ותמלא הארץ חמס" (ו, יא).

מדרש: "שנאו בשער מוכיח - זה נח, שהיה מוכיח את בני דורו, ולפי שפשטו ידיהם בגזל, נימוחו".

ויש להקשות, מה ענין זה לזה.

ואפשר לבאר, בהקדים דברי המדרש, עה"פ "כי השחית כל בשר דרכו", שיש אומרים שחטאם היה בעריות, שגם החיות והבהמות ניאפו עם חיות ובהמות שאינם בני מינם, ויש אומרים שחטאם היה בגזל, שגם החיות חמסו וגזלו אחת מחברתה.

ועוד יש להקדים, שאמרו בזוה"ק, נח לא הגן על בני דורו, ולא היה אכפת לו מהם כלל, והראיה שלא הקריב למענם אפי' קרבן אחד לכפר עליהם.

ועוד יש להקדים, שאמרו במדרש, בעת שירד המבול לא נקרא נח צדיק, וזה מפני שהיה לו להוכיח את בני דורו ולא הוכיחם.

ונמצא א"כ, שיש מחלוקת במה חטא נח, ולמ"ד שחטאם של החיות והבהמות היה בעריות, יש לומר שחטאו של נח היה שלא הוכיח את בני דורו, שהרי קרבן לא יכל להקריב, אחר שנעשתה בבהמות עבירה של עריות. ולמ"ד שחטאו הבהמות בגזל, חטאו של נח היה שלא הקריב קרבן לכפר על בני דורו.

וזהו ביאור המדרש, "שנאו בשער מוכיח - זה נח", ובאמת הוכיחם כנדרש, וממילא אין לומר שחטאו היה שלא הוכיחם כסברת המ"ד הראשון, וממילא "לפי שפשטו ידיהם בגזל נימוחו", וכמו שחטאם העיקרי היה בגזל כך היה חטאם של בהמותיהם, ולפ"ז צריך לומר שחטאו של נח היה שלא הביא קרבן לכפר על בני דורו, שהרי יכול היה להקריב...

 

"ויאמר אלוהים לנח, קץ כל בשר בא לפני, כי מלאה הארץ חמס מפניהם" (ו, יג).

 

רש"י: "לא נחתם גזר דינם, אלא על הגזל".

 

ויש להקשות, מדוע דוקא עוון הגזל חתם את גזר דינם?

 

ואפשר לבאר, בהקדים דברי הגמרא, שאין בית דין יושבים לדון על פחות משווה פרוטה, אלא אם כן יושבים הם כבר בדין, ואז ממילא יושבים הם גם על פחות משווה פרוטה.

 

ועוד יש להקדים, שאמרו במדרש, דור המבול היו גוזלים מהמוכרים בדרך של מעט מעט, ובכל פעם גזלו פחות משווה פרוטה, באופן שלא יוכלו לתבוע אותם על כך, עד שלא נשאר למוכר מאומה מכל סחורתו.

 

וזהו ביאור הרש"י, "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל", מפני שבשמים לא יכלו לדון עליו בתחילה, שהרי היו גוזלים פחות משווה פרוטה, ורק בשעה שנגמר דינם, הוסיפו לחשבונם גם את חטא הגזל, ובכך נחתם דינם...

 

ועוד אפשר לבאר, בהקדים הגמרא במסכת בבא בתרא (ט"ז), שאמר הקב"ה, "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", והלומד תורה ניצול מיצר הרע.

 

ועוד יש להקדים, הגמרא במסכת סנהדרין (נ"ט), "בן נח שלמד תורה חייב מיתה, שנאמר תורה ציווה לנו משה מורשה, מלמד שמורשה היא לנו".

 

ונמצא א"כ, שהיו יכולים בני דור המבול לטעון להגנתם, שלא היה ביכולתם להתגבר על היצר הרע, כיון שלא למדו תורה שהיא התבלין, ולימוד תורה אסור להם משום גזל, שהרי אסור להם לגזול מישראל התורה, שהיא ירושה להם, והם מצווים על הגזל.

 

וזהו ביאור הרש"י, "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל", שבכך נפלה טענתם, שהרי במעשיהם אלה הוכיחו בני דור המבול שאין הם חוששים לעוון גזל, וא"כ אינם יכולים להיפטר בטענה שלא למדו תורה שתגן עליהם מיצר הרע...

 

"ויאמר ה' לנח... כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" (ז, א).

 

יש להקשות, מדוע לעיל נאמר "צדיק תמים היה בדורותיו", וכאן נאמר "צדיק לפני בדור הזה". ורש"י תירץ מה שתירץ.

 

ויבואר בהקדם דברי המדרש, שחטאם של בני דור המבול היה בגילוי עריות, וחטאם של דור הפלגה היה בכפירה באלוהים, שרצו לעלות ולהילחם בו.

 

וזהו ביאור הפסוקים, שלעיל נאמר "צדיק תמים היה בדורותיו", ביחס לשני הדורות, "צדיק" כנגד חטא העריות, כמו שנקרא יוסף צדיק על שנזהר מלחטוא עם אשת פוטיפר, ו"תמים" כנגד חטא הכפירה, שהיה תמים באמונתו. אבל כאן אמר לו הקב"ה "צדיק לפני בדור הזה", שלגבי דור זה שחטאם היה בעריות, נקרא נח 'צדיק' ותו לא...

 

הרב ליאור עזרן שליט"א / אוצר הפנינים19/10/2014 09:30
חזרה
עבור לתוכן העמוד