רעיון לפרשת השבוע "בראשית"

"בראשית ברא אלוקים" ● למה יצר הקב"ה את העולם? ● ולמה ברא את האדם? ● הרב ערן שצמן מגיש: רעיון לפרשת "בראשית"

כל בריאת העולם נעשתה כדי לברוא את האדם, והאדם בנוי נשמה רוחנית בגוף חומרי - "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה" (הגוף), "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים" (הנשמה).

"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" - הכל הולך אחר ההתחלה – וכך מתחילה התורה ומסבירה כי כל תכלית הבריאה הייתה בריאת שתי מהויות, שני כוחות מנוגדים ומופרדים שעתידים לנסות, ללא הרף, להתקיים יחד: "הַשָּׁמַיִם" – הנשמה הרוחנית, ו"הָאָרֶץ" – הגוף החומרי.

"וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" – והגוף החומרי ("הָאָרֶץ") היה בשלב זה מהות של חומר מבובל ומעורבב ללא סדר ותכנית - מכלול של רצונות בלתי נשלטים הנעים ללא כיוון.

"וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" – כמו תינוק בבטן אימו, טרם לידתו, הנתון במי השפיר "פְּנֵי הַמָּיִם", וכל חיותו הרוחנית היא מכוח "רוּחַ אֱלֹקִים" המחיאה אותו, והחיבור בין הגוף החומרי לנשמה, ייווצר בו רק כאשר יוולד לאוויר העולם.

" וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר" - ה"אוֹר" – הוא רגע ההתנעה של העולם, רגע הלידה, הרגע בו החומר מקבל חיות קיומית – האטומים מתחילים לנוע - זהו האור המניע את הבריאה כולה, האור המחייה את הכל, שאם לשנייה קלה יפסק – ייחרב העולם כלו וישוב ל "תֹהוּ וָבֹהוּ".

"וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" – ובשלב זה הבדיל הקב"ה בין שני הכוחות הרוחניים שתפקידם לתת משמעות לחייהם של כל היצורים החיים עלי אדמות – כוח ה"הַחֹשֶׁךְ" - הרצון לקבל לעצמו בלבד. וכוח "הָאוֹר" - הרצון להשפיע שפע לאחר.

"וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" – המים הם השפע החומרי המחייה את העולם, וממלא את הרצונות כולם. יצר הקב"ה שני סוגים של שפע כדי לתת מילוי לרצונות שיצר, שפע רוחני - שיש בו קדושה, ושפע שני, הבא מן החומר, שאין בו קדושה.

יש מים הבאים מלמעלה כגשם, זהו שפע שיש בו קדושה, כי יש להתפלל עבור שפע זה (בכדי שירדו הגשמים), ויש מים תחתונים הבאים מלמטה, ללא מאמץ, כמו הנילוס במצרים – מים שהיו ניזונים מהם המצרים, והם מילוי לרצון לקבל לעצמו – שפע המתקבל ללא קדושה, ללא תפילה.

ועל ארץ ישראל הקדושה נאמר: "...לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ ... לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם". (דברים פרק יא)

"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה" – "יַּבָּשָׁה" - מלשון "יבש" חסר מים, וחסר שפע – מקום המשתוקק למים, משתוקק לקבל שפע לעצמו. לאחר שהוגדרו הכוחות, וכן השפע להם ישתוקקו - הקב"ה יצר מהות חומרית ממשית המשתוקקת למשוך אליה את אותו השפע (המים), ויש ל"יַּבָּשָׁה" אפשרות להיות מוזנת באופן של קדושה (מים עליונים), או באופן חסר קדושה (מים תחתונים).

"... וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה. וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" - כל עוד ולא נוצר האדם, אין בבריאה כולה מי שיקדש את החומר (לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה), מי שיצוק קדושה בשפע – אין מי שיתפלל על המים העליונים שירדו על הארץ – ועל כן מוזנת, בשלב זה, הארץ ממים תחתונים בלבד.

"וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה..." - ה"מְאֹרֹת" – בהתנהגותם מושלים בשני הכוחות הללו - וממחישים בדרך הנהגתם את הבחירה החופשית, שתינתן לאדם: השמש (הַמָּאוֹר הַגָּדֹל) – מושל בכוחות הַיּוֹם - מהות של נתינה, משפיע לעולם שפע של אור וחום. והירח לעומתו מושל בכוחות הַלַּיְלָה – מהותו היא הרצון לקבל לעצמו, ועל כן אין לו אור משל עצמו, ואת כל אורו וחיותו הוא מקבל מן השמש.

"תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ ...וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ" - "תּוֹצֵא הָאָרֶץ" - מן החומר שמהותו "רצון לקבל", פרט הקב"ה את מכלול התכונות החייתיות והפרידן למינים של תכונות בהמיות, בהתאם להטבעה שנתן במיני היצורים החיים בארץ. נתן לכל יצור את קוד התנהגותו – כך שמהות זו תאפשר לו לשרוד. הארנב שורד כי פחדן ומצליח לברוח, והאריה שורד כי אמיץ ומצליח לצוד ...

"וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ" - ומשהוכשרו התנאים, והוכנו שני הכוחות המרכזיים, ונפרט הרצון לקבל לתכונות בהמיות – הגיע השעה לעשות את האדם, אשר עבורו נוצר הכל.

קורא הקב"ה לבריאה כולה, ולכל התכונות שהטביע בה, ואומר: כעת מכולכם יחד "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" – אשר יהיו בו, מצד גופו החומרי, כל הרצונות הבהמיים לקבל, הטבועים בחיות, ומצד נשמתו יהיו באדם כל כוחות ההשפעה והנתינה לאחרים – המצויים בקב"ה עצמו.

"וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה ..." – ותפקידו של האדם יהיה לרדות ולשלוט, בכל תכונותיו הבהמיות, ונצלן לעניינים של קדושה – כי זהו תיקונו בעולם – לגבור על "הרצון הבהמי לקבל לעצמו", ולהפוך אותו לרצון של "לקבל על מנת להשפיע לאחרים".

"וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים, פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ" – כבשו את החומר, מלאו את הָאָרֶץ באור של קדושה, והפכו כל ייצר בהמי הטבוע בכם לכלי רוחני, שישמש לעשיית רצונו של הקב"ה. בנו את האושר שלכם על קדושה רוחנית ולא על תאוות לחומר, כי מרגע שתביאו כל ייצר בכם לידי מילוי - אז יכבוש החומר אתכם, והחומר ישלוט בכם ושיעבד אתכם אליו.

אך, כאשר אתם תשעבדו את החומר אליכם לצורכי קדושה, תגלו אז את האושר האמיתי, כי לשם כך נברא האדם - כדי שיקדש את רצונותיו הבהמיים בחומר וינצלו להתפתחותו הרוחנית, שהיא סוד ויסוד האושר הנצחי. ומיד לאחר בריאת האדם מראה הקב"ה את כוונתו זו בבריאה, ושובת בעצמו ביום השבת, ונרמזת מצוות השבת, שעתידה להינתן לישראל: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם, וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה."

סוד מסודות התורה:
מהאות "י" של המילה " הַשִּׁשִּׁי" בתחילת הפסוק, ספרו כל שבע אותיות בדיוק – ומתקבל המילה "ישראל". עניין זה רומז עבור מי נוצרה השבת, ומהי התכלית שלשמה יצר הקב"ה את העולם כולו. ועל כן עתידים ישראל לקבל בהר סיני, תרי"ג של מצוות, שהם מכלול של חוקים והנחיות, ללמד כיצד לשלוט בחומר ולקדשו - לקיים מכלול של הוראות סודיות לעם נבחר, לתיקון תרי"ג רצונות ואברים בגוף האדם.

אז למה ברא הקב"ה את העולם?
כדי שיקבלו בו ישראל את התורה, יקיימו בו את המצוות מרצון ושמחה, ובכך יתקנו את מעשה הבריאה כולה. ובזכות דבקותם זו של ישראל בתורה וקיום ההוראות הכתובות בה - יימשך שפע רוחני לעולם החומרי, עד כי לבסוף יושלם תיקונו בגאולה שלימה, יתגלה מלך המשיח - וישוב העולם להיות כשהיה בתחילה - גן עדן עלי אדמות.