רבה של מעלה אדומים, הרב מרדכי נגארי שליט"א, מסביר בראיון לערוץ 7 את המשמעות של אחדות ישראל ● "האתרוג צריך להשפיע על הערבה ולא להיפך" ● על תורת הרב קוק: "הרבה אנשים טובים לוקחים את תורת הרב קוק זצ"ל למחוזות שפוגמים בקדושה של הרב קוק"
איך עושים את המעבר החד בין הימים הנוראים לחג הסוכות? הרב מרדכי נגארי, רבה של מעלה אדומים, הסביר: "התקרבנו לקב"ה, המלכנו אותו, הוא מחל לנו, ועכשיו אפשר להיכנס לארמון שלו לצילא דמהימנותא". לדבריו, מהימים הנוראים ולאחריהם מחג הסוכות, ניתן ללמוד על משמעות הצורך באחדות בעם ישראל: "ביום הכיפורים אנחנו מתירין להתפלל עם העבריינים. אנחנו עם אחד, נשמה אחת בגופות מחולקים, אבל כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם. רואים את החזרה למסורת את ההתקרבות את בתי הכנסת המלאים. אנחנו ממשיכים עם אותה אחדות גם בחג הסוכות כשאוגדים את ארבעת המינים שהם כנגד כל הסוגים של עובדי ה' לאגודה אחת".
הוא מתח ביקורת על ציבור בני התורה שבשם אהבת ישראל, התערו לדבריו בתרבותיות הישראלית וקלקלו את השקפתם: "הרבה אנשים טובים לוקחים את תורת הרב קוק זצ"ל למחוזות שפוגמים בקדושה של הרב קוק. וודאי שעיקר תורתו הייתה אהבת ישראל, אבל שימו לב שכשאוגדים את ארבעת המינים, הרי שאת האתרוג שמסמל את איש התורה השלם, לא אוגדים עם שלושת המינים אלא רק מקרבים ומצמידים אבל אפשר גם לנתק. המשמעות היא שהאתרוג צריך להיות משפיע על הערבה אבל לא להיות מושפע ממנה".
הרב נגארי טען בראיון כי "יש רבים בציבור שלנו שבשם אהבת ישראל מתערים בחברה והולכים לעולם האקדמיה, אך במקום להיות משפיעים הם הופכים למושפעים. הם משנים את דעותיהם, את צבע כיפתם, ויורדים ברמה הרוחנית. אסור להקריב את הרמה הרוחנית בשם אהבת ישראל".
הוא מסביר כי בדבריו הוא מתכוון לחוגי אקדמיה שמושפעים בדעותיהן מהרוח התרבותית הנושבת שם, "הם לא תפסו שהם צריכים ללכת לאקדמיה רק בשביל הפרנסה בבחינת תורה עם דרך ארץ, אלא הם גם התערו ברוח התרבותית ששלטת שם. דוגמא לכך ראינו בהתנגדות של אוניברסיטת בר אילן להכרזה על אוניברסיטת אריאל. לאן נעלמה פתאום אהבת ישראל שלהם למתיישבים".