הרב משולם דוד סולובייצ'יק: צריכים רחמי שמים עצומים
לפני הימים הנוראים, עורר הרב משולם דוד הלוי סולבייצ'יק את תלמידיו להתפלל, באומרו כי אנו צריכים רחמי שמים עצומים ● את דבריו רשם נאמן ביתו, הרב אברהם ישראל פרויליך, והם פורסמו בעלון "סוד החשמל" ● "תעשו משמרות ב'ישועות יעקב', במאה שערים, בזכרון משה, בכל מקום ומקום בלי הפסקה"
הרב משולם דוד סולובייצ'יק, בנו של מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל, דיבר לאחרונה דיבורים מבהילים אודות ימות המשיח הקרבים ובאים, והם תועדו ע"י נאמן ביתו הרה"ג ר' אברהם ישראל פרויליך שליט"א, ויצאו לאור בעלון 'סוד החשמל' לקראת ראש השנה תשע"ג.
יום חמישי כ"ו באלול תשע"ב, מספר ימים לפני ראש השנה תשע"ג היה הרב פרויליך אצל הרב סולובייצ'יק בביתו, ודיבר עמו בעיניני ציבור, ובמיוחד אודות הבזיון הנורא שנעשה לאחרונה ע"י השלטונות על קברי ישראל ובזיון המתים.
כאשר סיים הרב לדבר בענין זה, והרב פרויליך כבר עמדתי ללכת, אחז הרב בזרועו ואמר לו: "ר' אברהם ישראל, אני חושש מאד שמתקרב יום דין קשה מאד מאד. אני אומר לך א' סאיז אמצב נורא ואיום. דער מצב איז אפחד נורא. איך זאג אייך מיר שטיין פאר אמצב נורא ואיום. ברוחניות ובגשמיות.
בגשמיות, הנה כל משנאיך נשאו ראש. הם מדברים דיבורים שדיבר ממש היטלר לפני השואה. היטלר ימ"ש אמר במפורש מה התכניות שלו עם היהודים. הוא לא הסתיר את כוונותיו. ואף על פי כן איש לא האמין לו. בפולין אמרו, אמשוגנער. הוא משוגע. הרי אם היו מאמינים לו, היו בורחים לאמריקה, לאנגליה, לארץ ישראל. איש לא עזב את המקום. עד שהוא הגיע ועשה בדיוק כפי שאמר שיעשה רח"ל.
היום עומד לו מישהו באיראן, ואומר אותו דבר במפורש. וגם עליו צוחקים ואומרים משוגנער. הוא משוגע. ועכשיו, אם יתקפו אותו, הרי ברור שיהיה פצצות כנגד. וה' ישמרנו. ואם האמריקאים יתקפו, שוב יהיה פצצות נוראות. ואם לא יעשו כלום, הרי בודאי זה נורא ואיום. נמצא שמה שנעשה, או שלא נעשה, המצב הוא נורא ואיום. ומה עם השונאים מסביב. כולם ממש שונאים תכלית שנאה. ממש מוקפים בים של שונאים, ירדן, מצרים, סוריה, לבנון, וגם במעגל השני אחרי ארצות אלו. כולם שונאים ממש. ירחם ה' עלינו. ואין בדרך הטבע שום דרך ועצה על כל הענין הזה.
וברוחניות ממש איום ונורא. השלטונות לוחמות על כל דבר שבקדושה. בדברים גדולים ובדברים קטנים. על כל דבר שבקדושה יש מלחמה ורדיפות. והיהדות החרדית מבפנים מפולגת ומסוכסכת, ומעולם לא היה כדבר הזה. שני אנשים אינם יכולים להיוועד. זה אומר שלי הגדול. וזה אומר שלי הגדול. וכל דבר של קדושה אי אפשר לקבץ הנוגעים בדבר לשולחן אחד. ומתקוטטים בצורה נוראה. ומעולם לא ראיתי כדבר המשונה הזה.
וחזר ואמר: ר' אברהם ישראל, אני אומר לך הולך להיות יום דין קשה מאד מאד. אנו צריכים רחמי שמים עצומים.
וחזר שוב: גם להיטלר לא האמינו ובזו לו. ואני חושש מאד מאד שאנו עומדים לפני דבר נורא ואיום, וגם עכשיו לועגים לו ובזים לו וכו'. והכל נכתב ונחתם ביום הדין. ואלו הימים הקובעים. אלו עשרת הימים שבהם נקבעים כל הענינים עכשיו שערי שמים פתוחים. עכשיו הזמן לפעול!" אמר הרב.
עוד הוסיף הרב בשם מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל: "הנביא ירמיה אומר בתחילת פרק ג' ממגילת איכה "אני הגבר ראה עני ... ". ולאחר מכן אומר דברי קינה על חורבן ירושלים. ולכאורה צריך ביאור, הרי ירמיה היה נביא והוא נתנבא את כל נבואות החורבן. והתנבא לפרטי פרטים של החורבן. ודבר אחד מכל דבריו לא נפל ארצה. והכל נתקיים. ומדוע צריך להמתין עם דברי הקינה עד שראה בעיניו ממש "אני הגבר ראה עני". ואמר הרב מבריסק שמבואר כאן, שאף נביא שרואה כל דבר באספקלריה ברורה ויודע כל פרט ופרט ממה שיהיה. אף על פי כן קינה שנאמרת על החורבן הנורא שראה בעיניו, נאמרת אחרת מקינה שנאמרת רק מכח ידיעה. ולכן הנביא אומר את קינת איכה רק כאשר יכל כבר להקדים ולומר "אני הגבר ראה עני".
"מהלך מיוחד לאחרית הימים"
ואז אמר הרב במפתיע: "דע לך יש מהלך נוסף שהנביא מלאכי מבטיח שיהיה באחרית הימים. וזהו מהלך אחר. מהלך שמיוחד לאחרית הימים. בחתימת הנבואה ע"י הנביא מלאכי נאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, פן אבוא והכיתי את הארץ חרם", הנה מבואר שיהיה באחרית הימים מצב נורא המחייב עונש של "והכיתי את הארץ חרם". והנה מחדש הנביא מלאכי מהלך חדש שנאמר לו בנבואה. אשר במצב המחייב "והכיתי את הארץ חרם", יהיה באפשר לקיים במקום זה, "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא..."
שהרי כך מפורש בפסוק כפשוטו: "הנה אנכי שולח ... פן אבא והכיתי..." הרי מפורש שיהיה מצב של או זה או זה. או "והכיתי את הארץ" כמו שנאמר בפרשת נצבים, או שיתקיים במקום זה "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא".
וסיים הרב, שצריך להתפלל שיתקיים עכשיו "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא" ולא יתקיים הסיפא שם בנביא "פן אבא והכיתי את הארץ חרם". ונשאר יושב מהורהר מאד ומלא מחשבות.
"צריך לפרסם בכל ירושלים שיזעיקו שמים וארץ"
כאשר נכנס אחד הרבנים החשובים עם בני משפחתו לומר לרב סולובייצ'יק גמר חתימה טובה כנהוג, שם לב שיש בחדר מתח וחרדה, ושאל מה הענין. ואמר לו הרב את הענין שדיבר, וחזר בפניו מלה במלה. וכאשר הלה ניסה להרגיעו, נענה רבינו ואמר לו, גם על היטלר צחקו ואמרו "שיהיה בסדר וכו".
ואמר לו הרב: "רבי, עליך החובה לפרסם בכל ירושלים שיזעיקו שמים וארץ. לארגן משמרות תפלה וזעקה יומם ולילה בלי הפסקה. עכשיו אלו ימי רחמים ודין. אלו הימים של "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב". אלו ימי "בהמצאו" וימי "בהיותו קרוב". עכשיו הזמן להרעיש עולמות...
והרבי הנ"ל שמע אותו בתשומת לב, ואז ענה לו שהכל צריך להיות בשמחה. ובשמחה אנו ננצח ונמתק הדינים והכל יסתדר ביום הכפורים. והביא לזה כמה מאמרים וכו'. ורבינו שתק ושתק.
ואמר לו הרבי, למה הראש ישיבה שותק. וכי אני לא צודק. הרי כתוב "כי בשמחה תצאו". ענה לו הראש ישיבה: "יש לי הרבה מה לומר לך. הרבה הרבה. אלו תשובות שמתחילות עוד מקיץ תרצ"ח...
אף אחד לא הבין את כוונתו, והרבי הפציר בו וסרב רבינו להמשיך. רק אדרבא זרז אותו להעמיד מיד משמרות תפלה וזעקה יומם ולילה. ואמר תעשו משמרות ב'ישועות יעקב', במאה שערים, בזכרון משה, בכל מקום ומקום בלי הפסקה. המצב קשה מאד מאד. ושאל אותו הרב החשוב שליט"א אם יכול לפרסם זה בשמו. ואמר לו כן, תפרסם בשמי, או איך שתרצה, והעיקר שיהיו מיד משמרות. הזמן דוחק מאד מאד. אין זמן לדיבורים, ונפרדו לשלום.
"גם לפני השואה דיברו דברי הרגעה"
כאשר יצא האורח הנכבד שליט"א, פנה הרב למקורביו ואמר להם: "גם אז בפולין בקיץ ההוא לפני השואה, אמרו כמה וכמה רבנים כדברים האלו. שהכל יהיה בסדר, והעיקר להיות... וממש דברי הרגעה כאלו. ואילו בירושלים לא דיברו דיבורים כאלו. אלא, שלא כבפולין, כאן ירושלים הרעישו עולמות בתפלה וזעקה יומם ולילה. ולכן בירושלים ראו ישועה נפלאה כידוע!
כאשר הצבא הגרמני של היטלר עמד ב'אל עלמיין' בדרכו לכיבוש ארץ ישראל, כאן בירושלים לא דיברו כלל דברי הרגעה כמו בפולין. אלא כל בתי הכנסיות היו פתוחות יומם ולילה. והיו משמרות תפלה וזעקה ותשובה נוראה. ממש יומם ולילה היו זעקות נוראות בבתי כנסיות של אנשים ונשים וטף. ובכח התפלות ניצחו את הנאצים ימ"ש.
והוסיף הרב, מי יודע, אם בפולין היו מרעישים עולמות בתפלה וזעקה מה היה נהיה. אבל שם לא היו כאלו זעקות נוראות כמו בירושלים. ואמר רבינו שליט"א, שזוכר איך ה'לוצקער רב' [הגאון הגדול רבי זלמן סורוצקין זצוק"ל] עלה על הבימה באמצע התפלות והבכיות, וזעק: רבונו של עולם כתבת בתורתך, "גם בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם". ואם אלו הרשעים יגיעו לארץ ישראל, זה לא נקרא "מאסתים"? זה לא נקרא "געלתים"? ואמר הרב שכל הקהל האנשים והנשים בכו בכיות נוראות שלא יאומן כי יסופר. ואכן זעקות ותפלות אלו ניצחו את הנאצים ימ"ש.
"כאלו זעקות תפלה ותשובה צריך לעשות עכשיו! תשובה בין אדם למקום ובין אדם לחבירו!" סיים הרב בלהט.
